#1 (2025-05-15)

רק בקשה אחת אם אתם יכולים אם אתם לא שמעתם את הרקורדינג תזכירו לי כי בדרך כלל לא שוכח אבל קרה פעם אחת ואז זה חבל לכולם א תחיל לשתף את המסך אוקיי א שניה ברח לזו מעולה. טוב, אנחנו עובדים עם מסך משולב. אני אנסה להשאיר אותו כמה שיותר נקי, כי קיבלנו תלונות על זה בעבר. זה נגיד דברים שלא רלוונטים. א כל מה שרלוונטי לנו זה בעצם הדרישות שנתתי.

אז צד אחד יהיה לנו את ה-VS קוד וצד השני יהיה לנו את ההקלטה, את המצגת. בסדר? א אוקיי אז בואו נתחיל אני אתחיל ואני אציג את עצמי א שלום קוראים לי אור פוקס עד למזמן אור סולימני אה עובד בעצם כבר 10 שנים ניסיון בתעשייה שבע שנים בפיתוח א התמחתי בלow level אבד עלינוקס וגם על ברמטל פרי ארטוס א בשנים האחרונות עבדתי על כמה סטאקים של כמה פרוטוקולים אם זה פרוטוקולים לוייניים TCP ופרוטוקולים של אסלולר שזה בעיקר 4G א הסביבה שאני מתמחה בה בעיקר זה high performance multטad אני כותב ברCC+ למערכות אבד א זה הניסיון היה לי יש לי גם ניסיון באלקטרוניקה מהצבא והפרנסי העיקרי זה לינוקס debugגing tools מערכות הפעלה וה זה קומפילציה ביוקטוסמיק וכאשר אנחנו נכנסים לעולמות ה הקרנל אז עבודה עם DPDK וXTP בסדר זה עליי א אני אספר גם עליי שאני גר ברמתגן ככה שאם אנחנו עם אותו אזור הזקה יצא לי כבר שאני מדבר עם סטודנטים פתאום אני רואה חלונות ריקים ואז גם אני מבין שאצלי שזקה אז תהיו על זה אם אנחנו מאזורים שונים שימו לב גם כן לעתכן אותי שאתם הולכים שנעצור אה [כחכוח] אה עם שני כלבים וילדה בדרך אה יכול להיות שזה גרום לנו לאיזשהו שבוע הפסקה אבל הכל בסדר א זה הכל עליי בואו נדבר קצת על ה על הפילוסופי של הקורס ואיך אני איך אני רואה את זה מבחינתי אין דבר כזה למדתי את זה אם אתם באים עם יש לנו פה אם אתם באים עם ניסיון זה מעולה. א גם אני לומד תוך כדי ההכנה של הקורס וגם א מגני דברים שלא ידעתי. כאשר אומרים אני למדתי את זה בדרך כלל נועלים את המוח ואי אפשר אי אפשר לתפוס דברים חדשים.

אז בסדר לחזור גם על נושאים שזה בכל שיעור יש לכם את הסילוב ומה שהולך לקרות. השיעור הזה זה בעצם השיעור של האינטרדקש ושל הסטאפ. שיעור הבא אנחנו כבר מתחילים עם [כחכוח] בprocessocess man. שיעור לאחר מכן וכבר יש לנו את ה א את הסדנה הראשונה שלנו, את המעבדה הראשונה שלנו. אוקיי?

השיעור בנוי בצורה כאילו א בצורה שהיא מובנת. יש לכם את הסטרקטר של השיעורים ב בסילובב. אנחנו מתחילים עם חומר קל ואנחנו עולים עד לרמה שהיא קשה גם לי. בוא נגיד את האמת. א ככה זה בכל קורס.

אז א תהיו על זה. סבבה. א יש הקלטות בסוף כל שיעור שחרף מפרסם את ההקלטה של השיעור או ביום למחרת אתם יכולים לחזור ואני מנסה להשאיר לכם טוב אנחנו עוד שנייה אני אגיע לזה א ואני אגיד את זה כי התחלתי את המשפט ואני מנסה להשאיר לכם דברים כדי שתוכלו לחזור ושהחומר יכנס יותר פנימה הפוקוס הוא בעצם על ההבנה של המערכת בעצם אנחנו נכנסים ממש לבפנוכו של הקרנל א אנחנו אנחנו עושים דברים שלרוב לא עושים. אין הרבה מקומות שבהם יוצרים סיסטם א סיסטם קול חדש ויוצרים א אה מה שנעשה ואנחנו נדבר על זה אה אתם כקבוצה אתם יכולים להשתמש אחד בשני כקבוצה א לשאול שאלות זה בסדר לשאול שאלות בקבוצה אל תתביישו גם גם אם אני לא תמיד יכול לענות אולי מישהו נחסף לבעיה קודם והוא יכול לפתור את זה מהר יותר בעצם המטרות כשאנחנו מציבים לעצמנו בקורס הזה הזה זה ללמוד על מערכות קומפקטיות על כמה אה פלטפורמות של הרדו אוקיי אנחנו נדבר גם על ארכיטקטורת עצמם א לשלוט בארכיטקטורה ובסבסטס של lינוקס ללמוד skillsס ל כדי לבנות קרנל modul ודbagging יש לנו בעצם שיעור שלם רק על debagגing אנחנו נבין את הlinux boot prococess מהצד של הקרנל עשינו את זה מהצד של ה מהצד של בוטלר במועדון עשינו את זה מהצד של ה מהצד של האפליקציה בקורס המקדים עכשיו אנחנו נעשה את זה ברמת ה ברמת הקרנל אני חושב שרומן כבר נחסף לאיזשהו שלב שבו מחפש את האיניט ומה קורה אז זה בסדר כל נראה שכולכם תחספו לזה הכל בסדר א אנחנו אחת המטרות שלנו זה להגיע למצב שבו אנחנו יודעים לפתח דרייברים ומודולים לקרנל והרדור אינטרפינג. אוקיי, אנחנו לא נוגעים לגמרי בדרייברים.

יש תכנון לקורס המשך שהוא רק על דרייברים. אנחנו נראה אם זה יצא לפול ואם תהיה דרישה. א אז זה האג'נדה של השיעור שלנו. התחלנו בהקדמה שלי. א אחר כך אנחנו נסביר על איך הקורס בנוי, נדבר על האינפורמציה.

נתחיל כבר נדבר על כל מה שאנחנו בונים או לא בונים. אתם לא הייתם צריכים לבוא עם א לבוא אם זה מוכן, אבל זה היה המלצה. א ואנחנו נגדיר הכל אפילו אם אתם צריכים שנתקים ויזואל סטודיו. אפשר. בסדר?

אז לפני הכל א לפני שנתחיל הייתי שמח אם כל אחד יתן איזה א משפט אחד על עצמו כדי שאני אוכל להכיר אתכם וגם אם אני צריך לכוון את הקורס נרמה יותר גבוהה אז שאני שאני אוכל לדעת מי רוצה להתחיל תגיד שמות אנחנו נענה אז איגל אתה נבחרת אוקיי אה בעולם ההייטק מ2007 אה רוב רוב הזמן מפתח א בחלק האחרון בזמן האחרון א מפתח בקנד התמחות במssql וכל הדברים האלה א ופה אני נמצא פה בשביל האמת לנסות להיכנס גם לעולמות האלה זה מעניין אותי באופן אישי ואולי גם מבחינת תעסוקה יפה מאוד אבא כן, יש לך רק איזשהו אקו, אז אני השתקתי אותך. רוצה לעשות שוב? שומעים אותי? כן. טוב.

לא, יש עדיין איזשהו אקו? עכשיו עכשיו שומעים אוקיי אה אז אני אילה היי סליחה אני פשוט יודעת יש לי בעיה בסאונד של המחשב אז אני עם הטלפון בסאונד בגלל זה זה עשה בעיות אמ אז אני אילה אני גרה במושב חגור אני מזה שנתיים וחצי בעולם הפיתוח א בעיקר בתחום של compפיוטר ודפנינ אי אפשר לשים אות עובדת הרבה עם כלים של אנדיה א SDK וכל מה שהם נתונים אה ג'טסני וכולי ואני כאן להשאיר את היד שלי בעולם היום בדד מטעם העבודה כל הכבוד זהו אה אבא קדימה חברים, אל תגרמו לקרוא בשמות. אה, אני יועד א עבדתי בעבר עם אור בגיל עכשיו בתעשייה האוירית בעיקר במבד אבל בעולם של האפליקציה אז זה קצת פחות לגעתי בקרנל. זהו. אני ויועד עבדנו בגילת.

אנחנו עשינו תקשורת לביינים והתחרנו באילון. א גילת החליטו לוותר על ה על התחרות [‏צחוק] כי הם לא הצליחו להחזיק. א נקסט רומן. היי רומן נסוי פלוס של א אחרי הסבה לפני כמה שנים מ א אלקטרוניקה לתוכנה עובד בhpדיגו כמה שנים בתור תוכנהפור אבל א בוא נגיד זה קצת א לא באמת זה תחזק קוד ישן שנקם לפני 30 שנה אני לא באמת א כל הלow לבל אין לי מושג מה קורה שם בעיקר בשכבה האפליקטיבית אה אז באתי להשאיר את הידע ואולי יצא מזה משהו להשאיר את הידע זה תמיד טוב א אריה דניאל שחר אני רואה שגם אתה הצטרפתום אנחנו בדיוק עושים סבב קרות אז אתה מוזמן גשיג את השמיע עכשיו אז קיצור שמיה אורי אני עשיתי תואר ראשון במדעי מחשב במרכז הקדמ ואחר כך תואר שני במדע מחשב גם באוניברסיטה בירושלם ועכשיו אני תקופה מחפש עבודה עבודה ראשונה הבית אני מאוד אוהב את הסכום של פיתוח לא ולמדד וזה לכן זה אחציבות שאני נמצא פה אני מתנתב כרגע באיזה סטף כאילו עבודה בלי שכר ושתה בתהליך שלו ואז אשמח שתו לי עבודה גם אה כן אריה גם איתנו בקורס ברמטל שרץ במקביל א זה באמת נפוץ עכשיו שהרבה אנשים ששימו את עובדים בלי שכר אני יכול להגיד לך שגם אחי עושה את זה אני אספח לשתי שורות ממך להגיד מה ההבדל בין זה ובין ברמת מטלמ מבחינת הקורסים. א עוד רגע נסיים את הסב ואני אגיד בכיף.

א דניאל אתה איתנו? כן אני גם עם המחשב גם עם הטלפון כי המחשב לא עובד כל כך שמע. אה אני חייל בחיל האוויר ב-108 כבר שנתיים כמעט. גם אני שראתי ב-108 וואו איפה א זה כבר לא קיים מקם אני בים מקם ולא כן אה אוקיי שיחדו את מחלקות פיתוח לא ופיתוח א אז אחרי זה נעשה את השלב הזה שאני שואל אותך מסרד אה תמשיך לספר לעצמך אה אז זהו כאילו הדסה אלקטרוניקה דעתי לשם כפרויקטנט עוסק בעיקר בPG פלוסד א על הערכות של זיילינס מגניב א אני חושב שזה היה כולם יש לנו גם את שחר שחר אתה רוצה לתת את זה משפט לעצמך כן אה אני חדש לעולם ה אה הזה אני עשיתי דברים קצת על dsp זה פרוגר בדצפס אה זה קורס שני שלי אני חושב שלישי א וזה מאוד מעניין soפ אז אז גם שחר בברמטל וגם היה בחלק השני לפחות של הקורס אפליקציה לינוקס אפליקישן אני אמרתי שניתן הסבר על מה ההבדל בין ברמטל לבין לינוקס קרנל אז א ההבדל ה הגדול גדול ביותר זה שבקורס בברמטל אנחנו עובדים בלי מערכת הפעלה בעצם אם אנחנו צריכים איזשהו פיצ'ר אנחנו נמשים אותו בעצמנו זה בעיקר למאבנים עם מעט מאוד זיכרון עם מעט מאוד רם שברגע שאנחנו נשתמש במערכת הפעלה אנחנו נבזבז הרבה מאוד מהזיכרון בשביל מערכת הפעלה אז לרוב אנחנו לא נעשה פעולות שהם ספציפיות כמו א כמו לגום מחיישנים או לזה זה או א לשנות מתחים לעבוד עם פריפריאלים בצורה ישירה אמ לעומת זאת בקורס הזה אנחנו עובדים מול הקרנל של אינוקס שזו מערכת הפעלה שהיא יחסית ל לזה שהיא לא יכול שוב זה הכל יחסי שלרוב המיקרוקונטרולרים היא לא יכולה להיכנס והיא גם לא מתאימה כי אנחנו צריכים איזשהו רכיב אני יודע שיש אפשרות לעבוד בלי הרכיב הזה שאני עוד שנייה אה עוד שנייה אסביר עליו אבל א ההבדלים הם שזה בעצם זה מאוד לייטויט ומאוד קטן שצריך לעשות פעולות ספציפיות לעומת לינוקס שהיא מערכת שהיא שהיא גדולה אנחנו נהנים מהאפשרות של קונפיגים כמעט לכל חומרה שמגיעים מהפיתוח ומהמינטיינרים של של לינוקס ואנחנו נהנים מפיצ'רים של ה של המערכת הפעלה שאנחנו לא צריכים לממש בעצמנו אני כן אמרתי מקודם שאני עשיתי מטל עם פרטוס שפרי אטוס כן מערכת הפלה זו מערכת הפעלה שהיא מאוד מינימליסטית אוקיי אז יש גם זה נקרא מ metטל עם מערכת הפעלה א שזה עם פרי ארטוס אוקיי א הרכיב שאנחנו צריכים כדי שנוכל להריץ לינוקס וזה לא זה לא דפינטיבי כי יש לזה יצא מהכלל הוא MMU שזהורy management unit זה בעצם רכיב שמאיר לנו את הכתובות הפיזיקליות לכתובות וירטואליות. אוקיי?

ואז אנחנו יכולים להריץ יותר מפרוס אחד עם הפרדה. אוקיי? ההפרדה ברמת ה ברמת הזיכרון. יש אפשרות כן לבנות לינוקס ל לcpים נגיד CPU-ים שנייה לCPUים ללא מערכת ללא MMU עם א עם פאץ' ספציפי שמדמה את הMM בצורה תוכנותית אוקיי א אז אני מסך משותף נכון א תודה רבה לכם על ה א על הקרות ובואו נתחיל סבבה סבבה. אז איך הקורס בנוי?

בעצם יש לנו שיעורים שמחולקים לשעתיים ויש לנו גם תאוריה וגם handון prctice אנחנו גם עושים מעבדות ב בקורס. יש לכם את הרפו של הקורס אתם יכולים לעשות לו קלון. אני שנייה ארשום אסביר עליו יותר. א הקורס בנוי בצורה שלפונפורמט. אני בעצם מסביר ומראה ואתם יכולים לעקוב איתי.

בשביל זה יש לנו את הרפוזיטור של הקורס. אנחנו משתמשים באימולתור חומרה. אוקיי? האימולת אור חומרה אנחנו גם נסביר עליו יותר. הוא אז אנחנו זאת אומרת שאנחנו לא צריכים חומרה ספציפית.

אנחנו בעצם מדמים את הכל. ו ולפני כל שיעור א לפני כל שיעור אני אגיד לכם לאיזה ברנץ' לעבור ואתם בשיעור יהיה את הקודים ואת הרסורסים שאתם יכולים לעבור עליהם לפני השיעור. אם אנחנו גם אם נצטרך דוקcum אז יהיה לנו גם תיקייה דוקcum א הרפוזיטורי אוקיי אני חושב שהוא בהרבה מקומות א שמתי אותו גם בתיאור של הקבוצה הוא גם נמצא כאן אני גם אשלח אותו עכשיו פה בצ'אט כדי שתוכלו לעשות לו קלון אני מניח שכולם שולטים בגיט אם מישהו לא שולט אז אני אנסה להיות מאוד ברור איך עושים יש מישהו שלא שולט בגית אני האמת בדרך כלל משתמש בכמה כלים אחרים. אני יצא לי לעבוד עם גיט אבל קצת חלות בזה. הכל בסדר.

אנחנו לא עושים דברים מיוחדים. בעיקר אני דוחף ואתם מושכים. א אוקיי. אוקיי אז הרפוזיטורי של הקורס א יש לכם טוב יש את רידמי אבל בשבילו אתם צריכים לעשות קלון אבל אתם יכולים גם מכאן וגם א תכלס פה למטה שומים את הכל זה הדרישות ולעשות קלון מכיוון שאנחנו עובדים עםסב modודס אז או clone עם מינוס מינוס רק recקורסיב לרפ של הקורס או פשוט אם עשיתם קלון בלי רורסי ולא ראיתם את זה אז שתי הפקודות האלה אוקיי מה שיקרה בעצם יווצרו לכם שני סבמודים והסבמודים שאנחנו עובדים איתם זה הקרנל עצמו של לינוקס וbוקoס אוקיי אז clלון לרפוזיטory הצ'קאוט יהיה לכל brch לפי השיעור ואם אתם רוצים ליצור לעצמכם brנch לassסמנס ולהכל אתם יכולים או שאתם יכולים לעשותפורק ולהתעתקן מה א ולהתעתקן מהביס שזה שלי אוקיי אקורס assignment בעצם בעצם אנחנו רוצים לקדם בלימודים תוך כדי ארסיזes וכדי שתהיו עלין לכל שיעור. זאת אומרת ש שהשיעור הקודם לרוב יהיה מבוסס על השיעור.

השיעור הנוכחי יהיה מבוסס על השיעור הקודם. ואם תעשו את המטלות אז יהיה לכם יותר קל. א אני אגיד לכם שאני לרוב לא בודק את המטלות כי אני חושב שהמטלות הן בשבילכם. אבל אם אם אתם רוצים אתם תמיד יכולים לשלוח לי שאני אעשה לכם קוד ריביו ופידבק ושאני אתן לכם זה א שולחים לי כל מיני ומקבלים פידבק א ברגע שזה קוד שהוא יותר רציני אני גם נותן פידבק יותר רציני אז א זה הכל תלוי בכם א פתרונות יהיה מאוד נחמד שכולם משתפים פתרונות בקבוצה זה עוזר אל תתביישו באמת אתם כולם פה כדי ללמוד אה ותמיד ואני לפחות יודע שככל שואים יותר קוד של אנש אנשים אחרים ככה לומדים עוד דברים שאפשר לעשות ולומדים עוד גישות בסדר אז שוב פידבק אתם יכולים לקבל ממני ואתם יכולים גם לקבל מחברים לקבוצה באמת אל תתביישו א יגע יג ידע ידע מקדים א קצת הבנה בסי לא יותר מדי אנחנו לא עושים בקורס הזהמנט של הC לבל שלכם אני רוצה להאמין שאתם יודעים אם לא אז קחו איזשהו מדריך פשוט שתעברו אנחנו לא עושים דברים יותר מדי מסובכים ואנחנו לא עושים דברים יותר מדי מסובכים בC הכי הרבה זה קצת funcion points אוקיי א קצת הבנה עם basic goms אני אשה אני אסביר את כל מה שאני אעשה א אתם גם כן כאילו פשוט צקאוט ופט זה הפעולות העיקריות אוקיי א קצת הבנה על קונספטים של מערכות הפעלה אנחנו גם הולכים ללמוד הרבה וגם כאילו שיהיה לכם איזשהו בסיס א ואם אתם ואם א גם nice to have זה קצת ניסיון עם לינוקסמנד בעצם א אנחנו שוב אנחנו כן תראו את עושה כל הזמן אבל כדי שלא תצטרכו כל רגע לגרד בראש ולהגיד מה הוא עשה פה אז יהיה נחמד אם יהיה לכם אם לא הכל בסדר כאילו אני מסביר הכל אני מאוד רוצה להאמין שהכל שאני מאוד מובן ואתם תמיד יכולים לתת פידבק אם חסר לכם משהו בסדר אז הסביבת עבודה שלנו היא זאתי אני עובד עם משine בונטו 22 04 זה התמיכה אני עובד עם CC++ development tools זה חלק מהם אנחנו מתקינים כאן וחלק מהם זה פשוט ה זה פשוט הטנש הזה לVקוד זה הכל הELPOLS אז Studio C אני זה אני אני לא חזק אחי בית לא מצליח לא הצלחתי להעתיק לסדר את הקליפורט לכאן. זה גם מאוד איתי.

אני מתחבר פשוט בss למכונה עצמה ומכאן אנחנו עובדים אנחנו נעשה את הכל ביחד. קימו אמולטור דיברנו עליו. SSH קנק גם אמרתי רגע. קימו אמולטור דיברנו על נדבר עליו עוד רגע ואמרנו שזה פשוט האימולטור של החומרה. א מישהו יודע מה ההבדל בין אמולטור לסימולטור?

אני אשמח לדעת מה זה אמולטור. אוקיי, אמולטור זה בעצם משהו שהוא איזה רכיב שמדמה א מדמה בצורה פיזית א משהו אוקיי אמולטור של א של אה אמולטור של מאבד בעצם אז אנחנו אנחנו בעצם מדמים את כל הפקודות אסמבלי שהוא עושה בצורה אה בצורה א באותה צורה כאילו אנחנו לא אנחנו לא וזה ההבדל בןסימולטור אנחנו לא נקבל איפט ונציאטפוט אוטומטי אנחנו ממש נדמה את הפעולה של המעבד אז אמולטור בעצם הוא מדמה א מדמה את ה את הדבר שאותו צריך לדמות וגם עושה את הפעולות עצמן סימולטור יכול פשוט להחזיר את התשובות את האטפוטים באיזה צורה שהוא יוצא יכול להיות גם ניפוי מאוד גדול סימולטור הזה א אז אנחנו עובדים עם אמולטור ממש אנחנו מאמלטים מעניין שפילה כזאת. כנראה בעברית אנחנו מאמלטים את החומרה שחורכים להשתמש. אנחנו נעבוד עם קרנל 515. א למה?

כי אני אוהב אותו וכי האמת היא שזה לא כזה משנה אבל ש שש עדיין לא נגעת לי ברוב הפיצ'רים שלו. אז 51 זה האחד שאנחנו עובדים. יכלנו באותה מידה לעבוד עם שלוש וזה לא באמת משנה. Boxס זה הפייל סיסטם שבו אנחנו נשתמש. אנחנו נשתמש בגרסה 135.

א אבל אני פשוט כיוונתי אתכם אל המסטר. אוקיי? א שימו לב שמי שעשה קלאון לפני אני ממש לפני כמה דקות א אתמול רומן פנה אליי ואמר לי שמשהו לא עובד וגיליתי שאני לא התקנתי שאנחנו עובדים עם הסאב מודול של ביזי בוקס אז עד אתמול היה רשום לכם א תעשו wג לביז בוקoס 135 והיום אנחנו כבר עובדים עם הסב מודל בסדר אל דאגה אנחנו שנייה עושים את הכל שוב מחדש א אז setטאפ שלט על משין. אני לא אראה לכם איך לעשות את זה. יש מספיק מדריכים באינטרנט שיסבירו לכם יותר טוב ממני.

פשוט להוריד אוטוal boxס או vmware ולהתקין עליו את האיזו שלובונטו. עדיף עם עדיף עם דסקטופ למרות שאני מניח שאנחנו שאפשר להסתדר גם בלי. א אני חושב שלקורס הזה לגמרי אפשר להסתדר בלי כי אנחנו עובדים הכל מהקומנדלין מכאן אבל א מה שנראה לכם אני עובד עם דסקטופ אה תצרו לפחות תתנו לו לפחות 4 גיגבייט של רם אני נתתי לו 12 זה קצת מיותר אבל יש לי את האפשרות לעשות את זה ו20 גיגהבייט שלטורage spייס אוקיי למה אנחנו עובדים עםal machine כי בעצם לא משנה מי מאיתנו א שתמש בזה כמובן זה לא אקונסיסטנטי כמו דוקר או איך קוראים לדבר הזה שמשתמש בורטואל משine שכחתי את השם כרגע זה לא קונסיסטנטי כמו דוקר או כל דבר שעובד עם פייל שכולם משתמשים בו אבל זה יותר קונסיסטנטי מאשר שאחד יעבוד עם מעבד כזה ואחד יעבוד עם חומרה כזאתי והוא יהיה לו התקנות אז פשוט אנחנו מיישרים קויש לנו הפרדה אולי פספסתי אבל הוא בונטו א קליינט או סרבר רגע אתה מדבר כאילו על ההספנה של הדיסק השיח אתה אומר אה אובונדו דסקטופ לא קליינט דסקטופ אוקיי ואפשר גם אמרתי אפשר גם סרבר כאילו זה לא קריטי א לא מבחינת עצפנה של דיסק השיח גם לא לא משנה לי באמת תשתמשו גם מה שבא לכם. אה זה נותן לנו איזשהו פלקסיליטי. אני שוב הבאתי להגיד עלייזולשן וספטי.

לפעמים אנחנו נעשה א פעולות שיכולות להיות רסניות אם אנחנו נעשה אותם לא נכון. אז תמיד אפשר גם לגבות את הדבר הזה וגם א וגם אחר כך אה וגם אחר כך אה גם לגבות וגם א ביך קוראים לזה? פשוט להתחיל מהתחלה אם אנחנו במשקעים ומבחינת ריסורסים אנחנו יודעים בדיוק מה נתנו לו ואנחנו לא מסתפכים א אני יכול להראות לכם את ההגדרות שלי אבל זה באמת לא קריטי אז פשוט VM וזה א מבחינת C developפment אוקיי יש לכם פה את כל ה בתוך הרדמי יש לכם את כל ההתקנה שאנחנו צריכים זה בשלב שתיים יש לנו את זה בשתי התקנות אני חייב להגיד שאני לא יודע איך הפכתי את הצורה לראות ככה אני חושב ש שאולי אפשר א בגדול אתם ולכים ככה וככה זה לא משנה א את הפקודות פשוט תכניסו לתוך המכונה הווירטואלית א ו ותתקינו אז אם אתם ממש א רוצים רוצים לחסוך לחיצות אז כלסו upג get א תוסיפו מינוס y ואז אתם גם לא צריכים לאשר את זה בסדר סבבה אנחנו נעבוד עם ה עם buildד sessional זה מה שמתקין לנו את הקפילר אנחנו גם נעבוד עם א א א הוא בעצם גם תקין לנו את המייק שזה החלק הקריטי אנחנו גם מתקינים פה crוסק compפילר לx86 לא קריטי כי אני מניח שלכולכם יש אם תעשו name מינו a נכון מינוס a תראו שלכולכם יש x864 כארכיטקטורה אבל התר ביטחון שיהיה לכולנו את זה ואנחנו גם מגדירים את זה כדי שיהיה אישור קו לכולם א אז אנחנו מתקינים כל מיני חבילות של אובונטו יכול להיות שאנחנו נצטרך עוד בהמשך יש לנו את ליבד וזה כדי לעבוד עם elfים שזה בעצם האcutables הפורמט של הecutable שלנו יש לנו את leb curses 5 וזה בעצם עוזר לנו לשלוט על הקמנדליין לא כזה לא כזה רלוונטי פשוט שאל אותי הגיפסי בואו נדבר שנייה על מה זה gליפסי gליפס זה ה הקolקtion של הסנדרטפנקרו של c אוקיי א איך אנחנו יכולים לדעת מה הגרסה של את הGPC שלנו. אז הדרך הכי קלה זה לעשות LDD מינוס מינוס verion. א אז פה נותן לנו גם את ה א את הגרצה של הגליפסי.

א GLPC זה בעצם הקור של השפה של C. אוקיי? מה שאנחנו כותבים בC והפונקציונליות העיקריות נמצאות בפנים. יש לנו שזה בעצם ה הבסיס שממנו יצרו את לינוקס. לינוקס אני חושב שהיא עדיין כתוב ב90% בסי יש ניסיון לעבוד ברסט ללוקס זה לא בקורפנקality זה רק בDers וגם זה א אני לא יודע כמה אתם מותקנים וקוראים זה גם לא א זה גם לא מתקדם וליינוס שהוא ה הממציק והמינטיינר העיקרי היום א הוא אה בגישה שהוא רוצה להעיף את זה כי אנשים לא מאמצים טראסט בגדול זה מה שקורה אז C נותן לנו הבטחה שאנחנו נהיה לינוס וגם הטרנד שאליו הולך לינוקס בכללי מבטיח לנו שאנחנו ששיא ישאר עדקני ורלוונטי הקורס כתוב בסי א וזה בעצם וגם רוב הקרנל אז בעצם זה לא שאנחנו עושים משהו מלבח אה א אוקיי גליפס בעצם יתן לנו את ה את התמיכה והסטנדרטים שאנחנו צריכים אם שמעתם על הסטנדרטים אז C89 ידוע בכינוי א אנסי אנס C99 11 והסטנדרטים של פוזיקס פוזיקס זה קבוצה של מהנדסים שכותבים סטנדרטים בעיקר לC ולמערכות הפעלה א אם אתם מכירים את Pטרדפ Pטרד זה טרדים שלפוזיקס אוקיי אה ‏Studio אנח אני אני עבדתי Studio א אני ממליץ לכם גם כדי שנהיה זה זה בעצם free open source שפותח על ידי מייקרוסופט יש לנו את האxtנש שהראיתי מקודם של CC+ א אני גם עובד עם האקסטנשן שלגיט א אם זה יותר נוח אז איפה האמת שני רואה שזה לא מותקן פה אבל גיטל lנס אתה תוכל לשלוח רשמה של מה שאתה ממליץ אז זה exensש א כן אבל בגללתה נראה אחרי זה בגדול זה שלושה אני אגיד את זה ככה אז git lens c++ ור development ור development שזה מתקין לכם כמה בתכלס אתם יכולים להשתמש רק בט אוקיי א ברגע שאנחנו נתקין את הרem ssage אנחנו יכולים כבר להתחבר ל למכונה הווירטואלית שלנו.

אני עוד שנייה אראה איך אנחנו עושים את זה. בסדר? אז recד extension CC+ remote SS יטנס. סבבה? א אני אעסק שנייה מעבר.

אז מפה אנחנו יכולים מהלשונית של הסource contרול אנחנו יכולים ממש לראות את הרפוזיטורי לראות את ה זה הרפוזיטורי הראשי. קרנל פרוגרמינ ושני אלה הם הסבמודים או הסubוטוריסies שאנחנו משתמשים בהם א בלינוקס אנחנו לא במסטר אנחנו מעניין אנחנו בתאג ספציפי של 515 ובביזי בוקס אנחנו באחרון איך אנחנו יכולים לראות את זה אנחנו בתוך kיטודס רשום לנו את ה את ה את הURL את הזה שאלו כדי ש לא נצטרך לעשות כלום לכל הרפוזיטורי יאללה רק לאחרון ואת השם שלו לנו ולאנו מתק אוקיי א SSH conנקtion אז בואו נעבור על איך אנחנו עושים SSH conנקt למכונה אה תרגישו חופשי לעצור אותי לשאלות כמובן א הכל בסדר אז אנחנו מתחברים למכונה שלנו אחרי שהגדרנו אותה גם עכשיו לשאול כן אגב בפועל בלינו בלינווס עצמו בתוך המכונה הווירטואלי שאתה משתמש במשקרפיו או שאפשר גם עדיף להסכין הפסה של סרבר אמרתי שזה לא משנה א אני גם ככה משתמש מפה מהטרמינל א אם אנחנו נרצה אם אנחנו נרצה לשים את זה על א אם נרצה לשים את ה את התוצרים שלנו על א על איך קוראים לזה על בורדים ספציפיים אז יותר נוח לעבוד עם Gפד אז אז ואז זה הסיבה היחידה שאני משתמש אז Gפטד אני מאוד אוהבת זה עוזר לנו לעשות וגם אנחנו נרצה להגיד גני גם עובד עם טרמינל יש כאילו CFד נקרא אוקיי אז אם אנחנו רואים אתם רואים אני פה אפילו לא עשיתי אקציה לכל החג הזה של הדיסק שלי אם אני רוצה אני תמיד יכול להשתמש בזה וזה לניהול דיסק מאוד קל ומאוד נוח אז אני אני בגדול אני אומר את האמת אני משתמש בזה רק בשביל זה או בשביל דיסקס שעושה אותו דבר כדי לעשות moנט בקלות לsdקד וכאלה דיסקס אז שניהם הם מאוד נוחים וזה הסיבה א עכשיו אם נרצה בחוץ מג בחוץ מגה אתה משתמש רק בטמינל בפועל נכון ואז ככה שאני יכול להסכין כאילו אני להסכין סרבר וזהו כי זה מהיר יותר כן כן זה אפילו סוף לך משלים אז אם אנחנו רוצים לראות את הכתובת שלנו אנחנו צריכים לעשות IPADDR או פשוט IPA א ומכאן יש לנו כמה א איך זה נקרא קוראים לנו יש לנו כמה נטוורקד או כמה אדפטרים א בגדול אדפטר שממנו יש לכם כתובת שהיא שהיא כתובת מקומית זה הכתובת שתבחרו או שאתם יכולים פשוט להשתמש א ואתם יכולים פשוט להשתמש ב בשם של המחשב והשם של הuser אנחנו הולכים לכאן סליחה אנחנו הולכים לכאן לאטנש ואנחנו בוכרים בssage ורמוט אנחנו מוסיפים את הssage אז אנחנו פשוט הפקודה זאת הפקודה של ss אז ss שאלה אני לא מצליח להבין אתה עושה את הssיזיו שלך נמצא לא בווינדוס בגלל זה אתה מתחבר עליו מרחוק לוטל machine כן כן זה הסיבה שאני עשה את זה אה זאת אומרת אבל אם יש לי סטודיו בלינוקס יש אתה יכול להשא לא זה פשוט שיהיה קצת איתי אבל מה ש מה שנוח לך הבנתי אוקי אני אני מראה איך לעשות ואני גם מראה איך לשים א לשים מפתח כדי שיהיה יותר קל אז א נותן את השם של המשתנה ואז את הצורה שבה אני אתחבר אני יכול או אתריפל A שזה השם של המחשב או את הP המלא שראיתי כאן א את הIP המלא שראיתי כאן בואו אני אשים טריפל A אוקיי א ואני אומר לו להגדיר את זה בתוך אור ברגע שאני אעשה כאן אז יפתח טריפ A א פה כבר קיים אז מהשלב הזה אתם פשוט עושים תפתח בחלון חדש חדש או בחלון הנוכחי. זה אחד מהכפתורים. אני עשיתי בחלון חדש כי אני לא רוצה שהחלון הזה יעלם לי. א ובגדול AA לא עובד לי כי יש לי בעיה עם הDNS.

אז אז לכם זה יכול להיות שזה יעבוד. אם לא אז פשוט צריך לפתור את הבעיות הספציפיות האלה או או לעשות את אותו דבר עם הכתובת. אז איך אנחנו עושים עם הכתובת? אז שוב SS השם של המשתנה שגסתנו. ואז 192 168 1 182 זה הכתובת המקומית אותו דבר א ומפה אנחנו מתחברים כרגיל אחר כך אנחנו ברגע שאנחנו מחוברים זה כבר יראה טוב אני אתחבר מכאן ברגע שאנחנו מחוברים אז מבקש מאיתנו סיסמה אם אנחנו רוצים שהוא יבקש מאיתנו סיסמה אני גם מראה איך לעשות את זה אבל אז אנחנו יכולים לבחור את הפולדר שאליו אנחנו רוצים להתחבר.

אז אצלי זה נמצא בקורס א ואני בכוונה לא לבחר את קרנל פרוגרמינג כי אז זה קפיץ לפה אז אני אבחר את זה. אוקיי? זה אחד מתחת. אתם יכולים לבחור את קרנל פרוגרמינג. הוא מבקש שוב סיסמה ואם זה ממש מעצבן אתכם אז אני אראה איך.

מהצד של המכונה, מהצד של המכונה הווירטואלית אנחנו צריכים לעשות את ההתקנה הזאתי כדי שזה אזסודו up get update אוקייסודו install open sver מ y פשוט להכניס כאן install open ss ‏server מינוס y זה כדי שכבר יאשר להכניסמה צי זה כבר מותקן אצלכם זה לא ואז אנחנו צריכים לאפשר את ה את הסרביס הזה אז זהסודו systemם ctl enable ss זה לא פעולה שהיא תהרוס פשוט אפשר לעשות אותה כמה פעמים systemם ctl enable ssage ו ואחר כךסט SS כדי שזה יתחיל. סבבה? אם אנחנו רוצים אם אנחנו רוצים לא להכניס איסמה כל פעם אנחנו יכולים לעשות את הדבר החבה. זה את המכונה הזאתי אני כבר א את האינסטנס של המסך הזה אני לא צריך. פה יש לי את הטרמינל.

אתם רואים אותו כאן. תגידו לי אם אתם רואים מספיק טוב. לא, אני אגדיל קצת את ה מגדילים. אוקיי, קנטרול פשוט א סבבה. זה המסך.

עכשיו איך אנחנו בעצם א נותנים את הssי? אז א רשמתי את זה כאן. אם לא אני פשוט אסדר לכם בעל פה. אנחנו פותחים מתוך המחשב שהוא ההוסט בעצם המחשב החיצוני נקרא לו אנחנו פותחים אנחנו בודקים יש לנו SSH אז אז אפשר פשוט לעשות SSH keyגן SS Kגן אוקיי הוא יגיד לנו אם יש לנו אז אם יש לנו אין לנו צורך לעשות עוד אחד אז אנחנו פשוט נגיד לו לא והנוחות זה שהוא גם נותן לנו את הפארץ כי אני לא זוכר אותו אז lsוד ls כן ls זה ואז אנחנו פשוט לוקחים את המפתח הפאבליק אזקא הפth אל ה אל הפאבליק ואז אנחנו מקבלים אותו אוקיי זה הפס המלא אנחנו נלך לכאן זה המחשב עצמו פה. אוקיי, זה החיבור שכבר עשינו.

נעשה פה קוד אוקיי טלדה זהטדa סימון של הה אוקיי אז אני נמצא בפס של הHOM ואז נקודה ssh ואז אני יכול להסתכל מכאן שיש לי את הno אז host אוקיי וברגע שאני אעשה את זה הוא יפתח לי אותו בתוך ה בתוך הוסק כי עשיתי קוד בהתחלה אוקיי לפה אני אוסיף בסוף את מצדח שלי א נכון לא סליחה זה לא בן host זה באוריז א כמעט התבלבלתי אז אנחנו בעצם מה שאנחנו נעשה זה אנחנו נעשהטאch לקובץ שנקרא rזד יופי שכחתי עכשיו ככה ‏autor אז touch פיל יותר קל קודק לא התקתי אור עוד שאלה אתה אומר כאילו שאם אני אעשה את זה מווינדוס זה יהיה יותר מהר אבל איך זה בדיוק יהיה מהיר יותר אם הקמפול עצמו נעשה בורטואל משine לא לא זה הקומפילציה לא נעשת בורטואל משין זה יהיה יותר מהר מאשר לעבוד עם ה עם החלון הזה כי החלון הזה הוא יש לו קצת לאגינג והוא לא הכי נוח אם נוח לך איך אתה מקמפל את זה בווינדוס אני קצת מוזר צריך להתקין את כל הקrפלר גם בווינדו לא לא לא אני נמצא אני כרגע אני לא בווינדוס אני במכונה של הלינוקס אני פה מחובר בss למכונת לינוקס הקומפילציה נעשה על המכונה כן אבל הזואלסטודיו איפה נמצא ידודיו הוא בתוך הלינוקס לא בווינדוס אז אם הוא בווינדוס אז אתה מתחבר בss לטולal machine איך הקומפיל לציה נעשת בוינדוס נעשת פשוט בורטל משין נעשת בורטל משין זה מה שאמרתי הטרמינל שלינוקס מה זה הטרמינל הזה זה הטרמינל של הלינוקס הוא לא זה בדיוק כמו שאני אכנס למכונה הווירטואלית לא הבנתי אבל אני אומר כי אתה אמרת ש שאלתי למה אנחנו עושים את זה ואמרת בשביל שזה יעבוד יותר מהיר אז כאילו כן המסך של הווירטואל משין הוא מאוד איתי אני לא אוהב להשתמש בו והוא לא הבנתי אוקיי הבנתי אז כאילו אתה פשוט תעבוד עלוינדוס ביזוal והטרמנל פשוט יהיה מהירטואל משן כן אבל שים לב שאפילו ה אפילו מה ש מה שעושה אפילו הירידת שורה היא ירידת שורה שלינוקס אנחנו כאילו נמצאים בתוך בתוך חלון שוב כמו חיבור ss ומאוד נוח זאת אומרת שאם אני נכנס לאיזשהו קובץ ועושה ירידת שורה אז אני אעשה בקס לשן ולא בקסט לשאר בקס לשן אוקיי שזה הירידת שורה של ווינדוס א בגדול רק שאלה למה בעצם אני צריכה את הירטואל משין למה אני יכולה לא לעבוד על הלינוקס שלי באופן ישיר את יכולה לעבוד על הלינוקס שלך באופן ישיר א אני עובד בצורה הזאתי כי לי זה יותר נוח אם אנחנו עושים בטעות פעולה ארסנית כמו שאנחנו נחליף את הקרנל מודולס ואנחנו יכולים בטעות לכוון את הורטואל משין לשם אז שיהיה אפשרות לגיבוי. זה הסיבה היחידה שאנחנו עובדים בורטל משי. ולא יהיה מצב שבו אתקנתקנל modulס של ה של המערכת הפעלה שאנחנו בונים לקימו על המחשב שלך ויש לך א ואת צריכה בעצם לפרמט את כל המחשב שלך. א אוקיי אז אנחנו צריכים קובץ שנקרא keז. בסדר?

הקובץ הזה הוא בעצם קובץ שהמערכת הפעלה מכירה. תוך הקובץ הזה אנחנו נשים את הפאבליק את הפאבליק ssh שלנו. פשוט נעשה לשמור. א ועכשיו כאשר אנחנו נפתח גם חרון חדש ועכשיו כאשר אנחנו נתחבר ונפתח כל פדיחה א לא שמתי אותו סקיז בצורה נכונה מעניין טוב טוב אני אחזור אליכם עם זה אני חושב שזה באוטורז אני כשעשית סטאט שהutוריזד היה עם s ואחרי זה זה בזה זה היה עם z נכון אבל זה לא עשיתי עשיתי קוד זה כמו לעשותטאchץ' ולפתוח את זה פשוט בסקוד זה הקיצור קוד זה פשוט שפותח לנו את מה שאנחנו נרצה בויסק. טוב, אנחנו נמשיך עם זה בקצוט.

אני אשלח לכם אולי מדריך אם זה לא יעבוד א אבל זה אמור לעבוד זה הצורה שבעושים את זה. א בכל מקרה פשוט תצטרכו להכניס את הסיסמה פעמיים עד שאני אחזיר לכם את זה. אז למה אנחנו עובדים עם SSH קנקt? כי זה יותר נוח לעבוד ישר מול הפריים הזה. אין לגינג של המסך עד שאני מזיז עד שזה אני גם לא צריך לתת לו עוד ריסורסים כדי שהמסך יעבוד כמו שצריך אם אתם רוצים אתם יכולים לעבוד ישירות מול הVS קוד אני רק אומר מה הדרך שבה אני עובד ומה שיהיה נוח לכם בסדר א קימו אוקיי קימו זה בעצם אמולטור של החומרה אנחנו בעצם ממלטים באמצעותו כמה יש לנו את האפשרות ואני יש לנו את האפשרות לדמות כמה כמה ארכיטקטורות של CPU א x86 ארם מפס גם ריסק V ועוד הרבה ארכיטקטורות אז הוא מאוד נוח כאשר רוצים להתכונן לפרויקט כאשר רוצים פשוט לעשות דברים בלי המערכת הפעלה והוא בעצם נותן לנו אמולציה של המערכת כולל גם פריפרלים אם אני רוצה בעצם לעשות כאילו אני שולח באיסקורסים אני יכול להכין לי ככה את הקוד שלי לשלב שבו יגיע הבורד ונעשה ברינגאפ זה הסיבה שעודים קימו א הוא משמש הרבה פעמים כאשר אנחנו רוצים לבדוק מערכות פיזיות והוא מעולה לקרנל development וקoss platformפור testing ככה שאם אני רוצה לבדוק את השינונים שלי על כמה פלטפורמות אני פשוט יכול לשנות כמה דברים ב א כמה דברים בהגדרה הסופית שלו בעצם בצורה שבה אני קורא לו וזה וככה אני עושה את זה אוקיי א מי מכם משלים את ה מי מכם משלים את ההתקנה הכל בסדר את ההתקנות אבל היה שם דברים לא מדויקים שעשו קצת באגים אבל אה כמו מה א הקובץ בין של ה איך זה נקרא של הבוקס איך זה נראה של הביזי בוקס כן אז הוא לא באמת היה במקום שהיה כתוב שהוא היה אמור להיות פה אבל אז זהו אז אז אולי אולי פספסתי כי אמרתי את זה בתחילת השיעור אני עשיתי תיקון באמת עבדתי עם רומן אתמול וראינו את זה א ה בהתחלה היה לכם מופיע פה לעשות wג לביז בוקס 135 אני פשוט ישפתי ביזי בוקס איך כביזי בוקס הזה ואז בעצם הכל עובד כרגיל אז באמת באמת לקחתי את זה משם בסדר הסתדרתי בסוף אבל א יופי כל הכבוד א אסתפכים תגידו לי את אם אתם מצליחים להגדיל ראש אז תעשו את זה ותרשמו גם בקבוצה ככה שאחריכם אתם לא יסתפכו גם כן כי איך אנחנו מתקינים קימו גם כן לא היה גם כן לא הופיע וגם פה אספתי א אוסודו up install maner או פשוט בצורה הזאתי אם אנחנו רוצים תקימו אתס אוקיי א מה זה crוס ‏compilation toolchain cr compilation toolchain זה בעצם א זה בעצם איגוד של תוכנות שנותנים לנו את האפשרות לקמפל לארכיטקטורה מסוימת ובעצם את כל הד development tools שאנחנו צריכים כדי לעבוד מול ארכיטקטורה מסוימת אוקיי זה נותן לנו את האפשרות להריץ לדמות ללנק אוקיי א לדבג דברים בארכיטקטורה אחרת למה אנחנו צריכים את זה כי הרבה פעמים אם אנחנו עובדים בX86 שזה הסביבה הכי נוכה לעבודה או בסביבות אחרות ואנחנו מקמפלים לארם או שאנחנו מקמפלים לפאור פיסc לא עלינו וכל מיני דברים א אם אתם עובדים עם פור PC אני אני מצטער יצא לי מדי פעם כל מיני כל מיני דברים לא נחמדים להגיד על הארכיטקטורה זו ארכיטקטורה מעולה והיא הייתה יותר חזקה מאינטל בזמנו א אז מה שנותן לנו את האפשרות לקצר את הדvelment cycיקle שלנו ולעבוד ולעבוד בצורה יותר מנוחה מאשר native compilation הפורמט שבו אנחנו בעצם א בעצם איך אנחנו מה הוא הפורמט של הנימינג של הקרוס compפיילר א בוא אני אראה לכם איפה ראינו את הקרוס compפיילר עשינו לו אקספורט אז דבר ראשון יש לנו את הארכיטקטורה אחר כך יש לנו את הvנדור את ה את הארכיטקטורה הונדור מערכת ההפעלה הABI בעצם והטולס הארכיטקטורה זה הטרarגט CPU שאליו אנחנו עובדים אז X86 או 94 הנדור זה הטולצן פרידר אז אם יש לנו טולצן פרידר ספציפי אנחנו עבדנו ב א אוי שכחתי את השם שלהם עבדנו ב או כן לינרו א עבדנו ב איך קוראים לזה עבדנו בקורס הקודם או בקורס המקדים עם לינרו עם הטול של לינרו לr במקרה הזה אנחנו עובדים פשוט עם שלינוקס שזה ה שזה מה שהתקנו פה אוקיי א הOS בעצם הOS שלנו הוא גם לינוקס אז א זהנגיסטם שאליה אנחנו משתמשים יכול להיות גם בלי יכול להיות גם לברמטל אנחנו עובדים עםקס והאפliקש binary interטרf בעצם ה בעצם ה א ה בינרי ובעצם את הצורה שאליה אנחנו עובדים, אנחנו עובדים עם גנו.

אוקיי? גנו זה קבוצה של מפתחים שבעצם תומכים בהרבה א כלים, תומכים ומפתחים הרבה כלים בשביל לינוקס ובגדול בשביל יוניקס. א אז יש לנו את גנו, יש לנו את א לקנג, שזה גם קומפיילר מאוד מוכר היום ויש לנו עוד כל מיני דברים אה אפרייטרי של חברות והכל. איזה כלים אנחנו יכולים להשתמש בהם? אז יש לנו את ה-GCC שזה הקפילר של COG G+ שזה הקפילר של C++ יש לנו את הLD שזה הליקר AS שזה האassלי שאנחנו יכולים לגנרate וobtד Dump בעצם טול שנותן לנו אפשרות לקרוא א לקרוא את המידע על האobיקטים שאנחנו משתמשים איך אנחנו בעצם משתמשים בו אנחנו יודים להשתמש בו בצורה כזאתי עם exportפורט cross compiler cross compile יותר נכון והשם של הקפיילר עצמו.

אוקיי? ואז כאשר אנחנו עושים make אנחנו כבר יודע לקחת את ה את הקוסק compפילר שצריך. אז השלב הרי הזה כבר עשינו של הטל. אחר כך יש לנו את השלב הזה. אנחנו בעצם נכנסים לתוך התיקייה של הלינוקס, עושים applyי על הפא'ch הזה.

אוקיי? א בלינוקס חשוב עבודה עם פאצ'ים וחשוב להכיר. אז בעצם מה שעושה פאץ' הוא מחליף לנו א הוא מחליף לנו שורות בשורות אחרות במקום שנעשה את זה בצורה ידנית אז הוא עושה את זה אוטומטית זה איזשהיא שגיעת קומפילציה שפשוט יש לנו פה שימוש לא נכון כאילו זה לא שימוש לא נכון זה שימוש לא נכון מבחינת הקומפיילר בריאלוק אז פשוט הסרתי את זה כאילו זה גם מה שכתוב ויש לזה באק פתוח בקרנל אז א אז אז ואז אם אתם רוצים ממש אז עושים פה נשים פה ריאלוק ואם זה לא מצליח אז עושים פה ריאלוקסים אחד לראות שיש איזשהו זיכרון שנשאר ואם זה עוד פעם לא מצליח אז נשים עוד פעם ואז עוד פעם עם אחד ובגדול אני לא זוכר מה הייתה השגיעה אתם יכולים פשוט להריץ בלי זה ולראות אז אני פשוט יצרתי פג כדי שאפשר להמשיך הלאה אה אוקיי אז הטול שני יש לנו את הקפיילר בעצם הוא ממיר את הC+ לאassemly Butal זה מה שנותן לנו את האassemר ואת הליקing בעצם הוא יוצר לנוקovסי ואcutable יש לנו את הCIR דיברנו עליה אנחנו משתמשים בGPC יש עוד סוגים של Cברariר GPC זה גנופסי אוקיי וheaderפל זה בעצם הסטם API definition שאנחנו מקבלים אם אנחנו צריכים ללקס אז הרבה מהapi שלינוקס מגיע מהדרפיל headerפילס שמגיעים מהטולצן סבבה אה א עם זה אני אתן לכם להריץ את הפקודות ולהתקדם מי שעוד לא התקדם א אתם יכולים להתחיל להתקין אז בעצם מה שאנחנו עושים כאן אנחנו עושים לתיקיה עושים applyי לפאץ אנחנו בעצם אומרים ל לקונטקסט של ה קונטקסט של הטרמינל להשתמש בקרוס compפile הזה אוקיי אנחנו מייצרים אנחנו בעצם מייצרים את ההגדרה את הקובץ קונפיג של x86 64קפיג ואז אנחנו בונים אותו עם מספר הפרoסים של ה של המכונה הווירטואלית לאחר מכן אנחנו פשוט ככה בודקים שיש לנו תוצר אוקיי אז אנחנו נבדוק שיש תוצר אני קמפלתי מראש כי אני לא אתן לכם לחכות אבל אתם יכולים לעשות אתם בניח שתוכלו להספיק אז CD קרנל CD לינוקס ופה יש לנו את הBZ image. מה זה הBZage? זה בעצם הבינary של האמage עצמו שאנחנו מריצים.

אז תסתכלו נצלל. אה אוקיי אז זה הביינרי עצמו. אתם יכולים לראות את הגודל שלו. בואו נעשה אותו בצורה שאנשים יכולים לקרוא. אז LH זה Human readable הוא בעצם 14 מגה מאוד קטן וזה מה שבאמת נוח אור מה מה זה binary בעצם binary זה קובץ א זה קובץ שהוא מפורמט שנקרא elf executable linkage משהו פורמט זה בגדול הזה זה פורמט שנתמך על ידי הקרנל ועל ידי עוד מערכות והפורמט הזה זה פורמט שאפשר להריץ אותו אז יש לנו את כל התצורה שבה נראה proוoc אנחנו נדבר על זה גם אבל כל הסגמנטים סגמנט של הקוד הסגמנט של הדטה המחל הלא מותחל הסימבולים הסטק שאנחנו הולכים להשתמש בו וא וזה וזה הה בגדול בעצם הסטק הוא בעצם תוצר של ההרצה של הבינרי אוקיי אז זה איזה איזה סיומת יש לו o כאילו א אה לאד זה אובייקט לקובץ בינרי אין סיומת אין סיום.

נגיד בלינוקס שאני יוצר תוכנה אז אז יש לה סיום. Oo, נכון? לא. O זה קובץ אובייקט. את הקובץ אובייקט הזה אנחנו א אנחנו בעצם מלנקים לתוך א אה נכון נכוןדו זה התוצר קומפילציה טוב בינרי המקביל שלו בווינדוס הוא executable executable כן הבנתי אוקיי א טוב אנחנו ניקח חמש דקות הפסקה בסדר ניפגש ב830 סבבה בסדר אני חזרתי.

ניתן לכולם עוד איזה רגע לחזור. א אותו דבר לגבי הפסקות. אם אתם רואים שמגיעים מגיעה השעה ולא א ולא החזרתי ולא ציתי אתכם להפסקה אל אה אל תתאפקו פשוט א תגידו לי ואני אציכם. בסדר? א אתה שלחת את המצגת הזאת איפשהו?

כי אני רואה שהרבה מאוד מהפקודות שם זה בשביל להתקדם זה יכול להיות יותר נוח. א אני אשלח אני אשלח אה עוד לא שלחת לא שלחתי אני אשלח אני אנסה לשלוח לכם הצגות אני אגיד לכם את האמתניסיון היו דליפות של מצגות שזה לא הכי נחמד אני אשמח אם לא תשתפו אותם ככה שזה ובגלל זה אני גם עובד בתצורה שבה תשלחו לי את המייל שלכם ואני פשוט אתן לכם את הגישה לפני כל שיעור ואני כמובן שיהיה לכם את הגישה אבל ככה אני אני יכול באמת לוודא שזה שהגיש אליכם. בסדר? אז אה אז ביקשתי מכם לשלוח לי את השמות כדי שאני אוכל לשמור בוואטסאפ גם על הדרך תשלחו לי גם את המיילים כדי שאני אוכל לשתף אתכם במצגות. שוב איפה איפה אתה רוצה שאני אשלח לך?

מה? אני לא אני לא הצלחתי את ה תשלחו את המייל שלכם בוואטסאפ כדי שאני אשלח לכם את המצגות. אוקיי? וסיבה שאני עושה את זה ולא עם לינק כדי שאני אוכל לשלוט מ יש לו גישה למצגת. אוקיי.

א סבבה. אז שאלות על cross compפilation toolin. למה אנחנו לא פשוט משתמשים בGC? זה ברור. נכון?

אנחנו בעצם מקמפלים ל לארכיטקטורה שאליה אנחנו נעבוד. אז בעצם זה קומפילר שמשתמש בארכיטקטורה הנוכחית לארכיטקטורה שהיא הדסט ארכיטק א יותר יותר רלוונטי כאשר עובדים עם armם או עם ריסק V שזה ארכיטקטורות שיותר מובילות כרגע בשוק אבל גם מפס פור PC לא עלינו וכולי וכולי א אוקיי אז מה ההבדל בין General purpose OS לבין real time OS אז אז א בעצם יש לנו את המערכות תפעלה הרגילות שאנחנו משתמשים בהם דוגמה wדows א שהם בעצם הם optimiz בשביל av average casפורמ אנחנו לא בעצם מנצים לעשות דברים א מאוד א א מאוד א איך אני אגיד את זה אנחנו לא מנסים לעשות דברים שהם מאוד ספציפיים אנחנו רוצים בעצם לעשות משהו שיעבוד בשביל המקרה הכללי לי זאת אומרת יש לנו גם גוי, יש לנו גם סטק שהוא לא הסטק הכי חזק שגם יש הרבה דברים להגיד על הסטק של על הtp סטק שלנוקס אבל גם של ווינדוס הוא לא אה הוא לא הדבר שאיתו אנחנו א לא הוא לא הדבר הכי מתקדם בעולם א אנחנו לא צריכים לעשות אלוקציה של ריורסים שהיא מאוד דפינטיבית זאת אומרת שאנחנו אנחנו לא א הלוקציה שלנו היא משהו שהוא צף כזה אני יכול להגיד את זה בצורה כזאתי ולעומת זאת אם אני עובד בלינוקס ואני רוצה לעבוד עם מערכות של הרבה בנדויט או מערכות שהם רלטיים בצורה שהיא בצורה שהיא יחסית רכה אז אני כן יכול להשתמש אם אני צריך בצורה קשה א אז אני לרוב לא אשתמש במערכת הפרה א זה מובן או שאתם רוצים שאני אסביר קצת יותר על אני אשמח שיתן את ההרחבה. אוקיי. אז כאשר אני כאשר אני עובד עם א כ אני אסביר שנייה על מה זה ריטיים רך ומרטיים קשה א ראטיים קשה נתחיל מזה זה בעצם מערכת שכאשר אני צריך שתיעשה פעולה מסוימת אני חייב שהיא תעשה עכשיו או בזמן מאוד קטן אוקיי למערכת כזאתי אין אנחנו רוצים שהכל יהיה בצורה מאוד דטרמיניסטית ובצורה מאוד דפניטיבית אוקיי א בשביל זה אני לרוב לא אסתמך במערכת אסתמך על מערכת הפעלה לה אני פשוט ממש את הרוב בעצמי זה הסיבה שעובדים ברילט time בהרד timeים על מערכות של ברמטל כאשר אני רוצה לעבוד על מערכות שהם סופט רט timeים שהם יותר מבחינת שהחשיבות היא יותר מבחינת רוחב פס כמה אני יכול לאבד כמה אני יכול להעביר כמה אני יכול א להשתמש אז אני אשתמש לרוב בלינוקס אוקיי זאת אומרת זה הסיבה שאם תיכנסו לטרמינל של הראוטר שלכם אתם תראו ליקס אם אתם אתם תסתכלו על הם דוגמה א שאני מהעולמות שעבדתי אם אתם תסתכלו על הביסטיישן של הטעס אלולרי שלכם אז הוא גם כן כתוב בלינוקס וכולי וכולי אז זה הרבה פעמים זה הסיבה שעובדים כאשר אנחנו גם יש גם פיצ'רים שלנוקס שהם לא קשורים רק לרילט timeים שאנחנו משתמשים בהם שהם ניול זיכרון ובעצם א ה אז הרזון של המערכת הפעלה עצמה שהיא לא מערכת הפעלה גדולה מאוד ומאוד נוח להשתמש. אוקיי?

כאשר אין לי צורך כזה אז אני יכול לעבוד במערכת שהפעלה שהיא general purpose אוקיי? General purpose זה בעצם מערכת הפעלה שהיא נוחה. היא עובדת טוב מאוד במקרה הממוצע. היא עובדת טוב להרבה מאוד דברים. זה ההבדל בין general purpose לרal time אני לא צריך לעשות שום detטרמinic skדuling כשאנחנו נדבר יותר על scקדולרים ועל הסקדולרים שלינוקס אנחנו נבין איזה מה האפשרויות שהמערכת הפעלה של לינוקס נותנת לנו אוקיי חתי את כשאמרת שאנחנו נעדיף את הרילט timeים כאילו מה כאילו כי גם במערכות ליינוקס הרלטיים הוא די ברמה גבוהה אז על איזה איזה עד אה עד כדי א עבודה שהיא עד כדי ג'יטר ועבודה שהיא א א של הסדולר.

אנחנו לא יכולים להתחייב שמשהו יקרה בזמן מסוים לגמרי. אנחנו יש לנו עדיין איזשהו א איזשהו ג'יטר ואיזשהו איך זה נקרא איזשהו עבודה של הסקדולר שאנחנו יכולים עדיין להתקל בה שלא לדבר על זה שאנחנו צריכים לעבוד עם המערכת הפעלה ב עם הזיכרון בצורה שהוא א ש שהוא לפי ההגדרה שלנו בצורה שהיא דינמית ולא סטטית אז אנחנו לא יודעים בעצם שאתה רוצה סביבת רט timeים כזאת אז אתה מפתח א נגיד על מערכת הפעלה ואז מקמפל את זה על הסביבת רילטיים רק או ש לא כאשר אני רוצה מערכת רטיים אני אני ארצה כשאנישר אני רוצה מערכת רטיים קשה אני ארצה לעבוד בלי מערכת הפעלה בצורה שבה כל כל הזיכרון מוקצא אך ורק לי אוקיי רק אח ורק לי זה הפרוס שבו אני רץ כאשר אני רץ כאשר אני מגיע לשלב שבו אני צריך לפעול שזה הסיבה שזה נקרא ריטן בעצם פועל בזמן אמת אז אני לא רוצה להיות תלוי בסקדולר של פרוסים אחרים אוקיי א כאילו אבל הפרוסס שלך אתה כותב את התוכנה שלך הרי נכון אתה לא יכול לכתוב אותה על תוכנה שאין בה מערכת הפעלה כאילו איך אתה עושה את זה בטח שאפשר לא כאילו כאילו כלל דיבר ואגין וכאילו איך עושים את זה? אמ אני אוקיי אני אסביר כאן אבל אה זה קצת לא הקורס אה איך אני עובד בלי מערכת הפעלה? אני עובד ישירות על הברזל על הברזל בעצם זה אומר שיש לנו א נקרא לזה קוננויר שמעביר את הפקודות יש לנו עוד מסוע שמעביר את הזיכרון ופשוט המעבד עצמו פשוט עובד בצורה של רק ALU בלי שום דבר אחר. אוקיי?

אין לי עוד פקודות שמזיזות לי. אני יכול כמובן לממש את זה, אבל אין לי שום דבר שהוא בא build in עם הPU. אוקיי? אני עושה הכל נעשה בצורה ידנית וכאשר הכל נעשה בצורה ידנית אפשר לשלוט בהכל. אני לא יכול לדאוג שפתאום יהיה איזה פרocess שכותב לו זיכרון כאשר אני צריך להפעיל משהו ויכול לפגוע לי ברמת הרילטיים.

בסדר? אז זה הסיבה שלינוקס הוא פחות real time מבלי מערכת הפעלה אבל לעומת general purpose זה נחשב מערכת real time הבנתי טוב א אז real time מה זה נותן לנו יש לנו detטרמיic behavior אנחנו יודעים שהפרocסים יש להם א יש להם א א לפרoסים וגם לטרדים יש לנו prורityy ואנחנו יש לנו respפונסט time שהוא מופתח לנו עד כדי gטר יש לנו task proration לכל task שאנחנו צריכים אם הכוונה לtask כטרד בתוך הocessocess או לprocessocess עצמו בתוך המערכת הפעלה א אנחנו משתמשים בו בצורה ספציפית למערכות realט time קריטיות ויש לנו פצ'ים ספציפיים ללינוקס כדי להפוך אותו להיות realט time יש לנו את הפאץ' של premt rt אני חושב שהוא לא בא buildד אין ב א הוא לא בא buildד אין במערכת הפעלה צריך להפעיל אותו א והפא' הזה מה שהוא נותן זה בעצם בעצם הוא נותן לנו scדולר שהוא premtive רק לprocess שהוא לפרocess שהוא real time ואז יש לנו אפילו עוד יותר prorורity והקטנה של הרספונס time יש לנו עוד extט שאפשר להשתמש בהם ללינוקס כדי להפוך אותו לרal time אבל שוב שום דבר לא מובטח כי אנחנו אנחנו עובדים בסביבה לרוב שהם יותר מפרו אחד. בסדר? למה אני אומר יותר מפרס אחד? כי יש לנו proocס אחד שהוא שהואיפייד כאילו הפרו הזה אחד מיועד לקרנל ויש לנו את אנחנו יכולים להשתמש באותו הפרוס גם לשכבה של האפליקציה וגם אנחנו יכולים להשתמש בכמה פרocessסים אחרים אם יש לנו יותר מפרocessס אחד לאפליקציה אבל תמיד פרocessס אחד יהיה לקרנט א אור אור שאלה א טוב ככה תזכור מהלימודים premtive זה אומר שאני יכול לקחת את המשאב נכון זה מה שזה זה גורם הפט שלו זה אומר שאני יכול לעצור א משאב בפריורטity נמוק בשביל משאב בפריורטי גבוה אוקיי סבבה תודה א לינוקס במערכות אמבדד יש לנו עוד שאלה כן האמת שנתקע לי פה משהו סליחה א המחשב נתקע אני כרגע מדבר מהטלפון אה אוקיי אני משתיק אותך כי אתה נשמע באקו אתה אתה רוצה לנסת שוב?

טוב א ככה יש לי בעיה במחשב א ולכן מה שאני עשיתי אני מחכה שהובוטו יסיים להתקין את עצמו ואז אני אשלח אותו לרסטאר אז א דברים תעקבו אצלי קצת מבחינת העתקנות אוקיי בסדר גמור יש לכם עד שבוע הבא בלי לחץ יש גם את הכל רשום אה א אחרי זה אנחנו נדבר על הביזי בוקס בוא נדבר קצת על לינוקס במערכות אמבדד בעצם לינוקס לינוקס פותח על ידי ליינוס הוא עד היום הוא המינטיינר הראשי או האב ויש מינטיינר נוסף אני לא זוכר את השם שלו זה הוא שם קצת עודי אני לא לגמרי זוכר א הוא א יש פה איזשהיא טעות [‏צחוק] א בעצם הוא אה הוא הוא מץ על ידי אמבדד בשנה שהיא לא בסוף שנות ה90 אה אוקיי כן סליחה הוא מץ על ידי קהילת האמבדד בסוף שנות ה90 כרגע הוא בעצם הוא שולט בסוק האמבד אני אגיד אפילו יותר מזה זה לא לקורס הזה אבל הליinספאונדש לא לא לינוקס המערכת עצמה lינוקספנationש פיתחה עוד מערכת שהיא גם לסגמנט השני של אמבד שזה הסגמנט של הבר מטל או מערכת הפעלה קטנה א אני שכחתי את השם וואדועד אולי אתה זוכר את השם של המערכת הפעלה איזה פירוס כן זה המערכת הפעלה הנוספת היא גם כן עובדת עם חלק מהפיצ'רים של לינוקס אבל היא יכולה לעבוד א בלי MMU ותמיכה הרבה יותר של תמיכה חזקה של הקהילה אז לינוקס לינוס פיתח את את הלינוקס הלינוקספאונדשן פיתחה הרבה מאוד כלים שווים לדוגמה אחד מהם זה זה זפיר עוד זה יוקטו אם מעניין אתכם אפשר גם אולי פחות אפשר קצת להרחיב על זה אבל לא יותר מדי כי זה לא העיקר של הקורס בעצם מה שנותנת לנו ה מה שנותן לנו מה שנותן לנו בדד לינוקס זה תמיכה מאוד רחבה בחומרה אוקיי לעומת מערכות שהם יותר לכיוון הברמטל מערכות הפעלה קטנות או מערכות הפעלה א מערכות הפעלה שהם א מכריחות אותנו לעבוד על מאבדי אינטל לדוגמה, לא נגיד שמות ווינדוס. א ללינוקס יש לנו תמיכה בהרבה מאוד חומרות. אנחנו יכולים לראות את ה אם אנחנו נסתכל בפנים, אנחנו יכולים לראות בתוך ארץ את כל הארכיטקטורות שהם נתמחות ובפנים יש לנו את הקונפיגים של א יש לנו את הקונפיגים של כל של כל מיני בורדים שנתמכים. אם זה 55 אני חושב של א של שכחתי את השם שלהם אני גם מצטער אמ עוד שניה אחזור אליי א ועוד כל מיני מערכות אפילו דברים של פורc א ואיני רכיבים של FPGA זה בעצם זה בעצם רוצים יותר זה של ארם אם אנחנו רוצים א של ארם 64 אז יש לנו כל מיני קונפיגים שהם מתמחים ב ב א כאילו בתוך המערכת הפעלה בעצם אנחנו אנחנו לא מקמפלים אותם לבפנים אנחנו בוחרים אנחנו בחרנו בדף קונפיג של x86 64 ביט כי זה הניטיב של הארכיטקטורה וגם זה יותר נוח להבדיל את זה מבחינתנו אוקיי יש לנו בעצם networקing capability מאוד נוחים. הם לא הכי מהירים ל הם לא הכי מהירים מבחינת עבודה מול א איך אני אסביר את זה?

הם הם לא הכי מהירים מבחינת עבודה מול א כאילו עבודה ברוחב פס גבוה בעצם עבודה של high inensenive prococessing. בשביל זה יש לנו כל מיני developments. א אבל זה כן יכול להיות מאוד גבוהה. בעצם אנחנו יש לנו סוקטים שאנחנו יכולים לעבוד איתם וזה אבסטרקט של הנטו סטק יש לנו אפשרות לעבוד עם ICMP והרבה מאוד יכולות שמגיעות אם המערכת הפה לעצמה יש לנו גם אפשרות להוריד אותן ובעצם להקטין את האימ שלנו א בעצם הדvelפmentols שלנו הם כבר development tools שעברו שעברו קצת בדיקות שעבדו שעברו א שעברו בדיקות שבעצם הפיצ'רים שלהם גדלו ואנחנו משתמשים בהם. לדוגמה יש לנו את הp confנפג IPA א כל מיני פיצ'רים שאנחנו יכולים להשתמש ומאחורי ההבד מאחורי האמבדד לינוקס יש לנו עוד קהילה מאוד גדולה שגם תומכת וגם בעצם יש לנו הרבה מאוד מינטיינרים בעצם כמעט לכל רכיב בתוך הלינוקס יש מינטיינר משלו אפשר לשאול שאלה כן א יכול להיות שפספסתי כי הגעתי קצת באחור אבל בסוף אנחנו עושים את כל התהליך אנחנו מגדירים איזשהו cross compפile א בשביל מה בסוף מה אנחנו רוצים לעשות אנחנו רוצים לצור דרייבר למכונה שלנו לקרנל שאנחנו משתמשים בו או דרייבר לאיזשהו בורד אחר לא משנה מה שאתה עכשיו אנחנו משתמשים באימולטור האימולטור הזה יריץ x86 אוקיי אין לנו שום אנחנו לא חייבים ליצור את זה אבל אנחנו עושים את זה ככה כדי שיהיה לנו בעצם אמולטור של חומרה שאליו אנחנו נכתוב את כל המעבדות.

אני מגיע למעבדות שאנחנו נעשה ובעצם יצא לנו גם קרנל מודולס בסוף גם א א גםסטם call גם אנחנו עוד שנייה אני אגיע לכל ואני גם מסביר. אוקיי הזקיסים בעצם של המערכת הפעלה זה לקונסומר אלקטרוניקס אם אתם נוסעים ברכבת הכלה בתל אביב אתם רואים שהמסך שמה לפעמים לא עובד ורואים את זה מסך של אוונטו א יש לנו גםalקנטרול syסטם כל מיני מערכות קונטרול נטwor equפment אמרתי א ראוטרים וכדומה א מערכות הפעלה של רכבים גם כן יהיו הרבה פעמים לינוקס רכיבי IOT אז מה מה זה הקרנל? הכרנה זה בעצם הקורק compפונ של בעצם יש גם עוד שימו שגם כאילו משתמשים לאנדרואיד גם לאמבדש הוא מפוצג גם אנדרואיד אבל אנדרואיד זה פחות אמבדדי נכון שאנדרוואיד עובד ישירות על הצ'יפים של א של כאילו של פלאפונים אבל פחות כאילו את זה כל הם מסכים כאלה יש כאלה לפעמים שמים האנדרואיד כבר מסודר זה גם אין אז אנד זה בעצם תסגמנט של lינוקס שהוא יותר general purpose אוקיי כן אז מה זה הקרנל הקרנל זה בעצם הורק compפונ של המערכת הפעלה של הליinס הוא נותן לנו אינטרפי בין ההרדו והסופטare הוא עושה לנו את המmanגementנ של הסם resources והוא מאפשר והוא נותן לנו את האבסטרקציה להרדware מה א מה הארכיטקטורה של הקרנל הקרנל בעצם רץ כפרocessocס אחד מוolוליטי עם loadable modul אותו פעם שהוא צריך מודול הוא יכול לטעון אותו הרנל יש לנו גם את הpoc והמemמורy management דיברנו עליהם קצת אנחנו יש לנו שיעור שלם רק על process וסקדולing וגם על memמורy manג'מנחנו ממש נכנסים את הצורה שבה אנחנו א מקצים ומשחררים זיכרון אוקיי יש לנו גם את הדרייברים ואת הפיילסטם את הנטworקס stק וpc שממש על ידי המערכת א IPC זה interpress communication כל מיני שיטות של תקשורת בתוך המערכת הפעלה אז יש לנו שני אזורים יקרים ב במערכת הפעלה יש לנו את הקרנל space ואת הuser space ביניהם יש לנו protctiontion reading privileg level מה הסיבה שיש לנו את זה הסיבה היא שאנחנו לא נרצה שהזר עצמו יוכל לגשת ישירות אל ה אל החומרה אנחנו נרצה לעשות לתת לו סביבה של האבסטרקציה שבעצם תגן עליו מלעשות שטויות ובעצם תנהל את המערכת הפעלה עצמה. א האינטרפייס ביניהם הוא אינטרפייס שנקראם call. בעצם מהuspס אנחנו קוראים לסטם call.

אנחנו נדבר על התהליך שקורה. יש שמה א גם יש שם בקשה מהuserpס לסורסים עבור הקרנל וככה זה נעשה על ידי פייל דסקריפטור. א איך אנחנו מקנפיגים את הקרנל? בעצם א בעצם אנחנו כבר עברנו את החלק הזה אבל אנחנו אני אחזור רק בשביל המצגת אז אנחנו עושים אקספורט לcross compפile אנחנו בונים את ה מקנפגים את הארכיטקטורה בעצם א עם הפקודה make ארכיטק בעצם הדף קונפיג שאיתו אנחנו משתמשים אז בעצם ככה אנחנו מקנפגים את הקובץ בעצם התוצר של זה יהיה קובץ נקודה קונפג אמ עוד שאלה מה מה אנחנו מקנפגים בעצם א איך עושים את זה אז אתה יכול פשוט להיכנס לתוך הקובץ קונפיג ולראות א למה לאיזה פריימורק שהיה קובץ קונפיג הזה זה של הלוקס שלנו או שזה של הביזקס או לא הדף קפיג הזה הוא של הלינוקס שאנחנו בונים אוקיי אוקיי א ויש גם לביזקס קובץ deקפיג אנחנו בעצם שולטים באמצעותו על כל הפיצ'רים שאנחנו רוצים להשתמש בהם א מה הורזן עד איזה מודולים אנחנו נרצה איזה אפילו איזה mורy א באיזה צורה אנחנו רוצים לשלט על אינטרפט כל דבר אנחנו נגיע לזה יותר עוד בהמשך איך אנחנו מכנפיגים א באיזה תדירות של זמן זמן פשוט אפשר לקרוא ולהסתכל. כן.

אז הקונפיג הזה הוא של המכונה שלנו. הקונפיג הזה הוא של המכונה שאנחנו נסמלץ, נאמלץ בעצם שנעשה להימולציה. אה, אוקיי. א איך אנחנו בורנים את הקרנל? אז אחרי שעשים את הדף קונפיג, אנחנו פשוט מריצים את המיק מינוס J מספר הפרוסים שיש.

אפשר להגיד גם מינוס J עם ארבעה או שתיים או אח תלוי בחל. זה פשוט יקח מעד יותר זמן. א איך אנחנו מוודים שיצא לנו? אז בעצם יש לנו את ה התוצר הגיע לתוך ארץ הארכיטקטורה בot וזה התוצר שזה הbz image אוקיי מה זה יוצר? זה יוצר לנו compile kalel image בעצם image עצמו kalל moduls גם כן וheader files לקרל module development שאני תוכל להשתמש א מה זה buyox?

אוקיי, עברנו כמה פעמים עם ביזי בוקס אני אסביר ביזוקס זה מערכת זה פייל סיסטם מאוד קטן אוקיי שהוא בעצם נותן לנו הרבה מאוד יכולות וגם א א זה נקרא א פקודות בסיסיות שאפשר להשתמש בהם בעצם זה מאקutטable אחד שהוא מאוד קטן אנחנו יכולים להשתמש בהרבה מאוד lינוקס utility כשאנחנו נסיים את התהליך אתם תראו שאת אותם פעולות שאנחנו עושים ls ‏CD ובר יהיה אפשר לעשות גם כן מתוך הביזי בוקס ואנחנו גם עושים לזהסימבוליקלינק כדי שנוכל להשתמש בהם ישירות. אנחנו לא נשתמש בביזי בוקס ואז הפעולה אלא בפעולה עצמה. הוא מייצר לנו א כאילו א סקריפטים מסוימים של בש. זה משהו כאילו זה א הוא מייצר לנו את הutילט שבש משתמש. זה לא סקריפטים בדיוק.

זה יותר ט זה יוצר את זה כבינary בעצם אם אם אתה עושה כאן where is נכון where is ls אז אז הוא נתן לך את ה את הecutable של ls אוקיי סבבה ואם אתה משתמש אני לא יודע לגמרי מה מה קורה באובונטו אני לא בטוח שהוא משתמש בביזי בוקס אם אתה משתמש בס אז אתה משתמש בביינary שלו שעוסף את הפקודה ls א אני אראה כבר את השלב הזה כי אני רואה שזה קצת מבלבל אז כאשר אנחנו בונים את הביזי בוקס זה אחרי הבנייה אנחנו יוצרים מי fליל systemסטם ואנחנו בעצם עושים link זה ה הסנטקס שלסבליקלינק לביזקס תוך הsh שזה הטרמינל שלנו אוקיי ואז כל דבר שאנחנו נריץ אנחנו בעצם נריץ buy boקס את זה אם אנחנו מריצים אוקיי, התוצר שלי boxס זה בעצם אקבל שנקרא ביזי אז אנחנו נלך אחורה אחורה לתוך ביזי בוקס אנחנו נראה שיש אתה יכול אתה יכול להסביר שוב פעם את הלן ln מינוס s ln מ s עושה לנו simpבוליקלינק שבעצם כל דבר שנריץ מהטרמינל א ירוץ דרך ה א דרך הביזוקס אוקיי כל פקודה שאנחנו טרמינל הספציפי שפתוח עכשיו או ש לא זה הטרמינל הטרמינל של האימולטור אנחנו בעצם נריץ אמולטור בתוך המערכת הפעלה אה אוקיי א אז עוד שנייה אנחנו זה אבל רק תראו שהתוצר של הביזי בוקס זה נמצא בתוך ביזי בוקס תיק שם לביזי בוקס אני שהוא טוב אני אצטרך להסתכל אם זה לא מותקן א בסדר אז בעצם זה בעצם נותן לנו את כל הטילity של unקס שאנחנו משתמשים כמו לראות את המיקום לעבור בין תיקיות א בהרבה פעמים משתמשים בו א בהרבה בהרבה הפצות של לינוקס הפצות טעימים תגידו לי מה יותר נוח לכם שאני אגיד גיד שלינוקסity והוא בעצם משתמש כדי לתת לנו impפationש מאוד קטן של כל הבינרies האלה א אם אני בעצם אשתמש באיזשהו יש לי איזשהו מוצר שאני לא צריך שיהיה לו את כל הפונקציונליות של לינוקס אני לא צריך שיהיה בו א לא צריך נגיד שיהיה לו בו GCC למרות שGC הוא לא לגמרי הוא לא תמיד מובנה אני לא צריך שיהיה בו את כל הדברים שמונים אני פשוט אבנה אותו מול ביזי בוקס שנותן לי גם פייל סיסטם מאוד קטן וגם א וגם גם א סביבה מאוד קטנה וזה מאוד מעולה למערכות אמבד אז הרבה פעמים אנחנו משתמשים בביז בוקס אנחנו משתמשים בביז בוקס 13 135 אוקיי ה אני לא לא יודע למה לא מופיע לי פה הביינary אני צריך להסתכל אבל הביינary סיז שלו הוא מאוד קטן א הביינריסיז שלו מאוד קטן זה בין אחד לשי מגהבייט הוא לא תופס הרבה זיכרון הוא אפשר לקנפג אותו מבחוץ וזה בעצם קודבי ביס אחד שאפשר לעשות ממנו את כל העבודה. זאת אומרת שאם אני לא צריך אם אני עכשיו משתמש ברוצה לעתקן את כל התוכנות את כל הפקודות שלי שיקבלו עוד פרמטר אובר אני עושה את זה מקודבי סיחת אבל לא צריך עכשיו לשנות את זה אז זה בוקס איך אנחנו בונים ביזיו בוקס אני אעשה את זה כאן במקביל כי אני חושב שאולי הביזי בוקס הזה לא בנוי אז א אז make config buyox אוקיי א נכנסים לתוך ביזי בקס אם אנחנו אנחנו צריכים להתקין דברים בשביל הטרמינal נוכל לעבוד עם קנפיג א זה עוד צורה שבה אפשר לעשות פצ'ching הראיתי את האדגיט apply אבל זה עם setד הוא בעצם מחליף א מחליף א מחליף א טקסט בטקסט אחר א אנחנו פשוט נשתמש בו אוקיי make def config יוצא לנו deק confנפגד defultטיבי של ה של של הביזי בוקס עצמו אנחנו צריכים ליצור משהו מיוחד. מה זאת אומרת הוא מחליף טקסט בטקסט אחר? אמ הוא פשוט מחליף אני גם פה היה איזשהו באג א הוא פשוט לוקח את הטקסט הזה אוקיי ומחליף אותו הוא מחפש את הטקסט הזה בקובץ הזה ומחליף אותו ב מחליף אותו במשהו אחר. אם אתה רוצה אתה פשוט יכול לנסות לעשות מניקונפיג עוד רגע בלי לעשות את זה.

ותראה שזה לא יעבוד. אז אני פשוט מחקתי את השורה ויצרתי את הפעודה הזאתי. זה נשמע זה נשמע מסוכן. לא מסוכן של דבר כזה. א כן.

אתה ממש בטוח שאין אין כפילויות של מה שאתה רוצה להחליט. א זה יכול להיות מסוכן אם עושים את זה לא נכון. אתה כרגע אתה מוגן על ידי הגיט אז אתה תמיד יכול לחזור אבל אתה יכול גם פשוט למצוא את ה למצוא את המייקפייל הספציפי הזה ולהעיף את השורה הזאתי. אוקיי, בסדר. א, אחר כך יש לנו את המake menu config, שהוא נותן לנו את ה את החלון הזה.

בוא נראה אם הסכים להפתח. אוקיי, ומפה אנחנו נכנס ניכנס לסטינס, נגלול עד ל עד לאפשרות שיבנה לנו אותו בצורה סטטית. א ואז אנחנו נסגור למה אנחנו רוצים את זה בצורה סטטית. כי אנחנו נרצה את כל הדependencies במערכת הדestני. אוקיי?

א שאלה על שאלה על מה זה א בנייה סטטית לעומת בנייה דינמית. אתה יכול להסביר עוד כאילו במקרה אני יודע מה זה כל אחד את ההבדלים ביניהם אבל במקרה הזה אני לא מצליח לקשר מה השאלה אני שאלתי האם אתם האם אתם רוצים לדעת מה ההבדל בין בנייה הסטטית לדינמית תמיד אתם יודעת באופן באופן כללי אני יודע מה ההבדל ביניהם אני לא מצליח להבין כאילו בדוגמה שלך למה בונים את זה סטטית ולא דינמיק כאילו כי בסופו של דבר אני אעביר את האקutטable לתוך מכונה אחרת ואנחנו לא יודעים אם יש לה מכונה אחרת אוקיי אנחנו לא יודעים אם יש לה את כל הדdeפendes בצורת shרד object בעצם אוביקטים דינמיים אז כדי להיות בטוחים אנחנו בונים את זה בצורה סטטית ואז אנחנו בעצם מקבלים את הכל ממקום אחד אז כשישר בונים בצורה סטטית איזשהו אקutטable אנחנו הורזים בתוך האקutטable עצמו עצמו את כל קבצי האובייקט שאנחנו נשתמש בהם. כאשר אנחנו בונים בצורה דינמית יש לנו את האפשרות לעשות לי זyading. מה זה אומר לי זyading? זאת אומרת שרק בשימוש לטעון את ה את האובייקט שבו אנחנו נשתמש בעצם את האobייקט זה את קוד המכונה.

אוקיי? אוקי. אז זה ההבדל בין בנייה סטטית לבנייה דינמית. ברגע שאנחנו נעשה make install אז הוא בעצם יעיק לנו את כל ה את כל הבינary פייל שהוא מייצר לתוך איזשהו פאץ שהוא קבוע לו. א הוא זורק פה כל מיני הודעות מלחיצות.

הכל בסדר. הוא פשוט חושב שהוא לא צריך דברים ו ואז אנחנו נוכל לראות את הביזי בוקס עצמו. אוקיי האנסטל שנכנס לתוך תחיה שנקראת בקף תחתון. ושם אני יכול לראות את הכל. אז אה אתה יכול לתת דוגמה אתה לא חייב אבל למשהו נגיד שאם עכשיו אתה עושה בנייה דינמית אז אתה מצפה שיהיה במכונה שאתה מעביר את ה את הבינה את הקובץ הביינרי שלך או מה שאתה מעביר א אני יכול להות לדוגמה לדוגמה ואני גם וזה גם יעזור להסביר למה אנחנו עובדים בצורה למה אנחנו יותר למה אנחנו מעדיפים לרוב לעבוד עם קבצי אובייקט דינמים א יש תיקיה שנקרא יש לי ספריה שנקראת לי XML אוקיי LeBxml זה ספריה שעוזרת לנו לעבוד עם כבסי XML א אנחנו יכולים להבין שכמה א כמה פרocessסים או כמה כן כמה פרocessסים או כמה תוכניות ברגע שמריצים תוכנית זה הופך להיות proוoc בגדול אז כמה פרוocסים ירצו להשתמש בספריה הזאתי נכון אנחנו לא נרצה בעצם לבנות לכל אחד מהפרocסים את הספריה כי אז הם סתם יהיו גדולים יותר זאת אומרת שכל האובייקט כל הקוד מכונה יהיה עכשיו עכשיו א מועתק לכל אחד מקבצי הכל אחד מהפרocסים שאנחנו מריצים.

אז הסיבה היא שאנחנו נרצה להשתמש בליזי loading. זאת אומרת שכל פעם שאחד מהפרoים שלנו ירצה לקחת את ה את ליxml אז הוא יטען אותה לרם באזור שלו. אוקיי? אז זאת אומרת שרק העתקה תעשה רק כאשר נצטרך. זה התקה לתוך הרם.

אוקיי? זה בעצם זה בעצם הסיבה שעובדים עם קבצים דינמיים עם קבצי אובייקט דינמיים תודה כיפ סבבה אז מה זה בעצם יוצר זה יוצר לנו סינגל ביינרי אחד שאנחנו משתמשים בו אנחנו ניצור סימבוליק לינקים לכל הקומנדים א הוא יצר סליחה סימבוליק לינקים לכל הקומנדים ואנחנו פשוט נעתיק אותם בעוד רגע אז א מה אנחנו עכשיו נעשה עכשיו אנחנו יוצרים אטרם אפס אטר אפס זה בעצם ארם פייל סיסטם א בסיסי שאנחנו נטען אותו לתוך הרם כאשר אנחנו נעלה בעצם הוא טוען את הזיכרון אחרי הבוטלader א אתם תראו את הפקודה האחרונה של הIT שזה השלב שבו ה הרפס נטען אם אני לא טועה א שזה השלב שבו ה סליחה זה השלב שבו האיניט מתחיל שמתחיל בעצם הזרס בעצם הזרס עצמו הוא מכיל מנימל ‏minפסם רק עם הנ שאנחנו הגדרנו לו כאן ואנחנו ניתן לו כל הטס בעצם הם mounted לתוך הפייל syסם וזה מאפשר לקרנל גישה לתוך הטולים לפני שאנחנו א לפני שאנחנו בעצם עושים להם מתוך הפייל סיסטם אז מה זה cpiio cpi זה copy input outpט שאנחנו משתמשים בו זה פורמט של א של אריזה הוא יותר ישן מהפורמט של טר או טרגזל אם אתם מכירים אתם מכל מיני מערכות שבהם אנחנו כמו שהורדנו את gזביזy boקס לפני שעברנו לסubבמודס אה סליחה א הוא משתמש הוא נפוץ לשימוש כאשר הלינוקס קרנל א במיוחד בשביל האטרם אפס הוא שומר על premision ועלונership. כל זאת אומרת שהקבצים שאנחנו מעתיקים לתוכו הפרמנס שלהם והonershipיפ שלהם נשמר. א אם מישהו נתקל במצב שהit הITסקריפט לא עובד לו זה כנראה כנראה שאולי בטמס או whatever. אז [כחכוח] אז בפורמט אז בעצם זה בפורמט אחד אז אנחנו יכולים לשמור גם אקטבל וגם קבצים שהם מאוד נוחים בשביל הבט א בואו ניצור את הטמפי נתרה מאפס ואז אני אסביר מה זה הפקודה האחרונה אז make dear היא נתרפס אוקיי אם אתם רוצים לדעת איך להעתיק לתוך הטרמינל אז shיפט insert אבל אני חושב שגם קנטרול v יכול להיות שתהיה כמו שהזרת קודם כנראה יש סיכוי שתהיה עכשיו הזקה אה, אוקיי, אז זה באמת מה שאשתי באה להגיד.

אז אה אני שנייה איתה, אנחנו מקסימום נשלים את ה-15 דקות האלה. בסדר? כן. אם אני מקווה שכולם חזרו לפחות כן אה יש להם נטייה בשבועות האחרונים לעשות את זה כשאני מלמד זה לא הפעם הראשונה שזה קורה אז א בסדר איפה היינו בעצם פה יצרנו את התיקייה בעצם יצרנו תיקה תקי תיקיה זמנית של הטרם אפס זה מה שאנחנו א זה מה שאנחנו כאילו שם אנחנו הולכים בעצם לבנות את הפייל סיסטם או להעתיק את הפייל סיסטם יותר נכון לשם א אנחנו בעצם נעבור אליה cd/tempטר אפס ואז ניצור את המבנה תיקיות עוד רגע יהיה הסבר עליו זה על דאגה צור את המבנה תיקיות של הפיילסטם אוקיי ובנקודה הזאתי אתם צריכים לקבוע את הביסלין של הריפו אז ריפו ביסלין שווה ובגדול אתם יכולים לעשות ממש ככה א ומפה אנחנו בעצם נעתיק את ה את הביזי לסלאשb אוקיי אז אם זה יעזור לכם אתם יכולים לעשות ככה כדי לראות מה אנחנו הולכים להעתיק וגם לוודא אוקיי זה הביזי בוקס שבנינו סליחה נעשה לll H לראות שזה בערך 1 וחצי מגהבייט שבתוכו אנחנו נראה את כל הפיצ'רים האלה בעצם את כל האקט האלה אנחנו אנחנו בעצם עשים להם לתוך boxס אוקיי אז נעתיק את הביזקס לתוךס bin מתוך הטר גרם אפס ומתוך התיקייה אפשר גם להעתיק את כל הפקולות ביחד אבל אני אעשה אותם אחת אחת שיהיה ברור מה אני עושה א bין ואז ln מ s זה זה sבוליקלינק של הביזקס לתוך הsh שזה ה טרמינל שאנחנו משתמשים בו ונחזור אחורה צריך להתק א סבבה עשינו לא לא. אוקיי.

א מפה אנחנו נעתיק את הקובץ init שאני יצרתי מתוך הריפו ביסליין. עשיתי את בשביל כולנו. בעצם מה שהוא עושה זה הוא מאתחיל לנו את ה אה מתחיל לנו את ה בעצם ייצר לנו את הסימבוליקלינק של כל ה א של הביזי לinשה לנו mount לכל מיני חלקים שאנחנו צריכים כמו הדבנל ספרק לprocessingס שיהיה לנו לסטם אפורמ א והוא יצר לנו כל מיני דויסים שאנחנו צריכים כמונל ‏Random tty לתקשורות שהם סריאליות וקונסול שזה הקונסול עצמו א עושה לנו אתחול של הvirment variables ה הסטנדרטים beסin user bein וכל מה שאנחנו צריכים והאמת שלא הכל אני יודע את זה אני בטוח עושה א מצא לנו תיקיה של etc שנייה אנחנו נדבר על למה צריך אותן עכשיו אנחנו מכניסים את הפ פסורד שכרגע זה בלי פסורד ויוצר לנו גרופ של יוזרים שו זה הגרופ השלישי שהוא root אוקיי ויצירה של root כמובן ו אפייל systemם ts זה אנחנו בתוך ה זה בתוך הפייל syסטם אנחנו בתוך הC שהוא נותן לנו את הפורמנו צריכים את הסבד dirטורies של prוקס sיס וד ובסוף אצל לנו usרני name ומתחיל ומתחיל לנו את ה את האינטרפייס של הדבנל בעצם שם אנחנו פה משתמש ובסוף אה מדפיס לנו בצורה יפה אפשר להדפיס פה מה שרוצים טוב אז אנחנו עושים את העתקה הזאתי אני לא עשיתי אותה רק אמרתי שאני אעשה מעדקים בעצם את הקובץ אה לכאן אוקיי אנחנו הופכים את הקובץ צים את הזה לא חייב להפוך אותו ל900 + x אבל יותר ביטחון אנחנו עושים את זה עיקרון אם אתם תסתכלו ls מ l א in א in it אה אוקיי אז כן היה צריך לעשות אותו במקרה שלי אז פלוס x בעצם הופך אותו ל הרשאות הרצה עבור כל ההרשאות שיש לנו יש לנו meers וגרופ אני זוכר נכון אם אני זוכר נכון נכון? אז 900 + X א והביic configuration למ שאנחנו כבר יוצרים אותו בתוך הIT אבל בסדר א והcoup גם כן ובסופו של דבר אנחנו עושים פקינג להכל אז אנחנו עוברים על כל הדברים ואנחנו עושים להם CPI ואז gzיפ לתוך init rפ CPI או gz שזה ה compression אגוריתם אוקיי אוקיי, רואים שזה ככה הכל. א אוקיי אה קצת שנה בסדר אנחנו חוזרים לדירקטור של הרפוזיטורי אז CD קו תחתון מחזיר אותנו אחורה או שאפשר פשוט לחזור לביסליין אה לא אז אנחנו צריכים לחזור לתוך הביסליין CD פה ביסלין אנחנו כאן ואז אנחנו נעשה א בוט עם קימו אז עוד רגע בואו נגיע לזה אה אז אה זה הטרAM בעצם loadable בעצם loadable פורמט שאפשר לשים בו את הפיילסטם כדי שיהיה איתנו על ידי הבוט א ככה אנחנו עושים את ה את היצירה שלו ואת הפקינג שלו אז אנחנו צריכים תיקייה יצרים את כל ה את כל הדקטור בשביל הפייליסטם ממתיקים את הביזי boקס ויצרים בעצם cpi או archive שאותו אנחנו נטען א קימו איך אנחנו בעצם עולים עם קימו אנחנו בעצם משתמשים בפקודה קמוסיסטם x86 לכל ארכיטקטורה אז פה יהיה משהו אחר את המיקום של הקרנל בעצם זה הbz image זה האמage של הקרנל הIT rd זה ram cfio שאנחנו התקנו אותו בחזרה לכאן נכון נמצא פה אוקיי א הקונסול שאנחנו משתמשים בו TTI noגפיק כי אין לנו צורך במסך וזה הגודל שאנחנו מקצים לנסance הזה של ה של הקרנל אז בואו נעשה את הפקודה יש אתה כאן לא צריך להתאמץ יותר מדי אנחנו מריצים אותם מתוך הביסלין הרפיסליין אתם שומעים אותי נכון כן תגיד ה500 512 מגבייט זה אומר שר בפועל 512 מגביביט רם א עד עד אוקי כן אוקיי אנחנו מריצים בוא נראה בעצם את התהליך עלייה אנחנו נדבר עליו יותר כשנגיע אליו א רואים כמה זמן לוקח בסוף אנחנו נראה הרידמי ש אתה שומע תי אה כן אני רואה שפה יש לי איזשהי שגיעה אבל א קושי הרידמי הוא שונה מהרדמי שאתה מראה אמרתי רק אה אמרתי שהיה צריך למשוך את הגיטב אני שומע אותך מקוה אני לא יודע אני שומע אותך גם מקוטה אבל לא יודע מה הסיבה אוקיי, אמרתי שבתחילת השיעור שצריך לעשות פץ' או פול כדי לקחת את העדכונים שממש יקרה לפני זה אז התקנתי את השינויים א טוב אני רואה שאני לעצמי דפקתי את זה איפה אתה איפה השינויים שנייה שנייה אני לא שומע אותך כל כך אוקיי א את רוצה לנסות שוב מילה אולי בעיה אצלי כן רציתי לשאול איפה me אני מאוד כאן אוקיי אני אראה לך איך את לוקחת אותו אגיט א פול פשוט זהו לא אני הכנסתי לקישור של להגיד להגיד אפ נכנסתי כאילו כן ושמה זה המותקן אז הוא לא מעותקן נכון א סליחה כן סליחה אולי להגיד הפה לא נכון לא יודעת נכנסתי לקישור ששלחת אה אוקיי עשיתי צריכה לעשות ריפרש.

אה, אוקיי, גם אני כנראה צריך לעשות ריפרש. כן, הנה זה המותקן. סבבה. זה כן, אני רק אגיד שאני לעצמי דפקתי את זה. כנראה שפספסתי איזשהו שלב פה בדרך.

א, תעתקנו אותי אם זה לא עובד לכם. לי זה כרגע לא עובד. אני לא אעשה שוב את כל השלבים מהתחלה. אני חושב שמה שקרה זה שה הסבמודים השתנו וזה משהו שצריך לבדוק איך אני מקבע אותם כי אני חשבתי שקיבלתי אותם א אם יש בעיה אז תתקנו מקסימום אנחנו בונים את הלינוקס הכי מעותקן שיש אבל אני רציתי שנבנה את 515 כי הוא יציב וכי אני סומך עליו אוקיי א בסדר בואו נמשיך אז האמת היא שזה קריטי. אז בואו שנייה אני אנסה לראות למה זה לא עובד.

פשוט תפתח את את הכובש כאילו הנצמם שפי היום ותעבור שם אם יש בכובש צריך לפתוח את זה אותו. יש נקודה שעוכן שלו ואז אתה רואה כאילו אם יש בפנים אם יש לפחות את הכובסינס בתוך התיקייה בן רגע שנייה אני רק יש פה שלב אחד שאני רואה את שחסר א הנה את עצמו שנייה שנייה ‏Ja. מיני חלקים. טוב, אני לא יודע אם זה הביזי בוקס המותקן. א בשביל מקרים כאלה אז באמת היה לנו את הW גט הקודם אז אני פשוט אלך ל לקומית הקודם בעיקרון לי היום בצהריים זה כן עבדמה שהיה להגיד בצהריים אה גם לי היום לפני השיעור זה עבד אבל זה ככה זה כשזה בזמן אמת אמ זה בורש בסדר בסדר, בואו, בואו פשוט נסיים את המצגת.

אם א אני אנסה לראות מה הייתה התקלה ומצמים אני אתקן אתכם, אז אני צריך להתקן אתכם שני דברים. איך אנחנו א מכניסים את המפתח של המחשב החיצוני לאטורז [כחכוח] והחלק האחרון זה אם השתקלה פה ומה השתנה. בסדר? כי אתמול, באמת אתמול עשינו אני ורומן את כל השלב הזה ביחד וזה עבד. אז אז אז כנראה שמשהו פה יתפספס.

טוב א אז ברגע שהיינו אמורים לעלות אם אתם מצליחים אתם יכולים לראות את זה אז יש לנו את הפייל סיסטם עצמו בעצם הפייל סיסטם אתם יכולים לראות אותו כאן זה בעצם הפייל סיסטם שאנחנו משתמשים בו א יש לנו כמה פטיש לאטשנס כמה א כמהדקטור שאיתם אנחנו משתמשים יש לנו את הנ בעצם אנחנו משתמשים בו לuser command binary לדוגמה אם אנחנו נעשה צא where is ls אנחנו נראה שהוא נמצא הוא נמצא בuser be עוד בינים לדוגמה אני חושב שכמעט הכל אה תנו לי שנייה לחשוב נסתכל מהמצא בבין זה שבין אז אה בוא נראה אם יש לנו פה אחד ממוכר יותר אפשר תמיד להשתמש לתוך ‏LS כדי שאי אפשר לגלול. א אז לדוגמה יש לנו את הפקage manager את האפט זה הפקage מנגר של אובונטו כרגע לו בתוך הקימו כי הוא שהוא לא משתף פעולה א יש לנו את הקפילר בעצם את הנגיד טוב לי שזה כלי זה מושקן אז את האר לינוקס compפילר בעצם זה הקרוס compפיילר לאarם א ויש לנו פה עוד כל מיני טולים שאפשר אפשר להשתמש בהם בי 64 לעשות המראות של בי 64 א וכולי וכולי אז זה בעצם מה שנמצא בתוך בי אחר כך יש לנו את ה את ה א את הדירקטורי של אתדקטורי של לסשדב ובעצם את כל הדויסים שמחוברים לנו ושהקרנל מזהה אזסד אז לדוגמה ttyים לפורטקומים std שאיפה איפה אנחנו נותנים את הדטה ל לפ ל לפיילדפטור אפ sdt out איפה יצא הדה iס c א וכולי pes אם אנחם מכירים וכולי etc זה בעצם כל האזור של הסטם configuration f init זה הסק script שלא עבד לנו אק יש לנו procסing ‏information וess mount point שאנחנו יכולים להשתמש בהם roots זה הר user directory וסis system שזה המנ של הסיסטם עצמו א קצת עוד מידע אז בעצם על הבין יש לנו את כל הuserק שאנחנו משתמשים בגדול זה הביזי בוקס שאנחנו התקנו הסימבוליקלינק או הסamלינק של הביזי boקס לקומנדים כמו אלה cp mount וכולי מה שראינו פה א אנחנו חייבים את זה שם כדי שנוכל להריץ deviceים בעצם הקונסול tty sd וכולי אנחנו משתמשים בהם מכאן etcation f בעצם ה configuration f של הסטם של ה אפשר שאלה שנייה כן פשוט כשאנחנו יוצרים את הטפי syסם אנחנו יוצרים את זה בלינוקס כביכול שלנו לא במי שמאמליטים אותו. אז איך איך הקמו בגלל שאנחנו נותנים לו את הכתובת של ה אה של המקום הזה? איך הוא יודע לקחת את זה משם? א זה לא רק יודע לקחת את זה, זה הלינוקס, המערכת הפעלה עצמה.

בעצם בתהליך עלייה אני האמת שזה ממש נוח לראות את זה. אה זה מה שעשינו לו פאק, לא? אנחנו אומרים הנה אנחנו כן כן אנחנו אז שנייה זאת אומרת אם אני עכשיו מוסיף לפקג' משהו אני צריך לעשות לו פקג' מחדש אם אתה מוסיף לפקג' משהו אה לא לפקageג' לתיקייה אם עכשיו אני אוסיף לבין שם סתם hellו war כתבתי תוכנה אקיוable אז אז זה לא יתפוס אני צריך לעשות פק מחדש ולעלות את הקמו מחדש אני כן אתה תצטרך צריך לעשות פק מחדש של הפייל סיסטם שאתה תשתמש בו. אוקיי? כן.

אה, אחרת הוא לא יודע מאיפה לקחת את זה, אלא אם כן יש לך איזשהו מountנטינפ pointינט שנמצא מהמכונה מאחורה ואז אתה יכול לקחת משם את מה שאתה רוצה. אתה יכול לעשות למכונה האחורית. אני יכול להיות שאנחנו נעשה את זה פשוט מסוים. אוקיי. אוקיי.

כמו פשוט מountטנפט שיש לנו לא יודע אsnt אם מוגדר אז יש לנו אפשרות לב איתו זה האימage פה ו אני לא באמת יודע מה אני יכול להבין שזה point זה איזשהי נקודת אז זה לא זה נקודת גישה ששתי המערכות הפעלה חולקות שהמערכת הפעלה שמריצה והמערכת הפעלה ה מורצת שניהם יכולות לגשת לאותו שני לשניהם שרט פולדר כזה כן שרטפט point זה כן אוקיי זה כמעט אותו דבר אה בגדול אני אסביר שנייה המאוountנטיing point הוא ממופל לתוך הזיכרון של הליinקס אוקיי זה לא בדיוק כמו שרטפולדר למרות שאני לא בטוח מה מה זה מה בעצם shרט פולדר א אני חושב שגםפ יש לך שתי מחשבים אז אתה יכול פשוט לשים בתקייה משותפת ואז שתי המחשבות פשוט תהיה אני חושב שזה גם שם ממופה לשני לזיכרון של שני המחשבים אבל אני לא בטוח איך זה עבד בוינדוס בלינוקס יש מיפוי בעצם שני ה שני המחשבים שיש להם את המאונטינג פנט לשניהם נטען הזיכרון הזה לתוך הרם ואם זה פיילים אז גם לתוך הדיסק של כל אחד מהם אתה בעצם נותן גישה לדיסק שלך אחד של השני אוקיי אוקיי א אז יש לנו את הניטit שזה האינישיאליזציה בעצם כאשר הקרנל עולה א אנחנו מחפשים את הניטit בתוך כל מיני מקומות אני שוב אעשה את הפעולה הלא מוצלחת מקודם רק כדי שנוכל לראות א זה רק כדי שנוכל לראות אז יש לנו טוב, בינתיים זה עולה. אה, אז בעצם שאנחנו מסיים שהמערכת הפעלה עולה אז אנחנו מנסים למצוא את הITפייל, את הITפט שהוא בעצם מעלה לנו את השל ואת כל הסטם environments. אז אנחנו יכולים לראות על זה פשוט במילה. נחפש את המילה init. אז אנחנו רואים שהוא מנסה להריץ אנית ואם הוא לא מצליח אז הוא בעצם הולך לאסביל ומנסה להריץ משם אנית ואז הוא מנסה להריץ מהc ומהבין ואז הוא מנסה את הs ואם הוא לא מצא והוא לא הצליח אז הוא פשוט זורק לנוקרנל פניק ואם אומר שלא מצאתי אנית כנראה שמשהו פה זה שיתפספס בסדר נסדר את זה אחר כך ויכול להיות שפשוט אצלכם עברתם יותר נכון על השלמים ממני וזה יעבוד א יש לנו את proכשמה נמצא לנו כל הפש על הprocessocessים בעצם הטוal fסטם נותנת לנו גישה א לכל המידע לפרoים בכל בכל א בכל סקריפט של הIT אנחנו עושים mount לספרוס כדי שהמערכת הכל תעתקן לנו את האינפורמ הפרסים עצמם יכולים לראות כמה א רואים יכולים לראות כמה אפרו פרוס מסוים כמה זיכרון הוא תופס א בוא נעשה פשוט ככה נגיד process זה הpoc id מפה לקרוא את הזה 19 לא יודע 19 אפשר לראות זיכרון מה הוא מריץ כל מיני מידע עליו lטנס כל מיני דברים שהמערכת הפל יוצרת יש לנו בסisיס אתסis information א כמה כמה קרנל אובקט ניתענים, מה האטריביוט שלהם א איזה חלקים אנחנו מהסקריפט כשאנחנו עוצרים את הסקריפט אנחנו צריכים ליצור את זה וגם את זה המערכת הפעלה והקרנל בעצם מעתקנים לנו בזמנות א דברים שלא היו אמורים להיות שמה אז בעצם user כי לא יצרנו user אז כל הitional סופט של הuser עצמו גם לא מופיע שם זה כל זה directט לveriable data logים temporifes home זה בעצם המיקום קום שממנו היוזרים נמצאים אז זה הפסט של user ואם אנחנו מסתכלים ועושים pWD אז אנחנו רואים שאצלי זה home/ור זה ה זה האסולט pass שלנו א pwd זה זה כמו זה אמור להיות current working dirtory אני לא זוכר לגמרי למה זה נקרא pwd אם מישהו זוכר יכול זה אבל בגדול זה curent boקטור ‏dirורy print working dirtory אה נכון זה הפקודה תודה א אחר כך יש לנו את כל השרד libraries שאנחנו משתמשים וemp זה הtemporary fctory זה בעצם המבנה של הIT rפס dirctory structures אוקיי א אז איזה איזה מעבדות אנחנו הולכים לעשות בשיעור כל שיעור אנחנו נעשה איזשהו חלק השיעור הזה אנחנו נבנה ונ א בווד איך אומרים בעברית נבנה ונפעיל את הקסטם קרנל שאנחנו עושים.

שיעור הבא אנחנו נדבר על process management ועל הקרנלסטם. [כחכוח] המעבדה א אנחנו נבנה כבר אנחנו נבנה מעבדה ספציפית. זה המעבדה שכבר הייתה רשומה לנו ב א בסילוב. אנחנו נבנה custom system call ואנחנו נעבוד עם process fil system interfes אחר כן החלק האמצעי של הקורס אנחנו נדמד קצת על על המכניזמים של ליס אז נבנה א אנחנו נעבור על הקרנלס ועל הpמitive data structures שלינוקס נותנים לנו אנחנו כן נבנה interuptט custom interupt handler ונעבוד עם execution בעצם execution שבו אנחנו פה א מפנים את ה בעצם מפעילים proocס אחר יותר נכון אדנל מודול אחר נדבר על timer implementation וtime management מתוך הקרנל memory allocation וטual memory exploration בעצם אנחנו נסתכל על הצורה שבה אנחנו עושים אלוקציה לזיכרון בתוך הקרנל ובמעבלות האחרונות אז יש לנו block i file system operations נעבוד עם ‏management impation לקרנל והשיעור האחרון בעצם אנחנו נעשה שיעור שלם רק על קרנלbaging וטcing וformמalis זה המבנה של המעבדות בקורס א תבואו על הסילוב גם שתוכלו לדעת מה קורה בתוך כל שיעור וגם שתדעו מתי להכין מה בסדר אגב אפשר לשאול מה כן זתשאול פה בכוס כתוב זה כאילו פתוח העברים בשביל כאילו אין בעד לי אז שזה משנה אם זה בעד או לא בד או שזה כאילו כנ לא משנה אם זה בעד או לא בפועל ש אנחנו נבנה קרנל אנחנו נבנה קרנל למודול אנחנו נבנה א סליחה אנחנו בוא אני אראה פשוט את זה אנחנו בעצם נעשה נבנהדס קרנל מודול אנחנו לא א אנחנו לא ניגש ניגש ישירות לחומרה ולדרייברים בעצם דמה כן אוקיי רגע אז הוא אומר קיצור זה חומר שמתאים כאילו גם לעבודה עם גם בשביל פיתוח דרייברים למחשב רגיל למשל נכון אם יש לך את הידע איך לכתוב דרייברים ויהיה לך את הידע איך לעשות אימפלמנטציה של קרנל מודול אתה יכול פשוט לשלב את זה ולבנות קרנל דרייבר כן מה זה כאילו אין בעד זה כאילו בשם אבל בפועל זה כאילו זה אותו דבר שני הם בעד וגם הוא נכון א הדברים שיכולים להשתנות זה גם זה בהמשך זה גישה ל גישה ללאינטראפטים ל manגמנט איפה זה זה בשיעור אחד לפני אחרון בסדר שימו לב שהשיעורים הם זרוב ביסט אז אנחנו בעצם כרגע בשיעור אפס א אז מה מה השלב הבא זאת אומרת לכל אחד מכם תודעו שיש לכם סביבה מוכנה תבנו את הקרנל ואת האיניטרם אפס גם אני צריך לעשות את זה אפילו ותריצו את הקרנל עם קימו אה תסתכלו קצת על הלוגים ש שעולים וא וזה בעצם הנדק זה בעצם ההשלמה של האסנמנט הבסיסי אם יש לכם שאלות זה זמן מעולה לשאול אתם יכולים לפנות אליי באחד משני המיילים שיש לי אור סולימני שזה המייל הישן ואורפוקס שזה על מיל החדש אז אז לפני שאני עושה את כל ההתקנות האלה ש אה אני צריכה לעשות את הווירטואל משין ואז שם לעשות את כל ההתקנות אה לא לעשות את המינוך הלוקלי שלי אני חושב שעדיף וזה יותר בטוח המפגש הבא שלנו הוא בשבוע הבא א תרגישו חופשי לפנות אליי הלוס שלי לשבוע הקרוב יהיה קצת עמוס כי אנחנו בדיוק סוגרים שני קורסים של א של ברמטל אז אני אנסה להתפנות אבל תעזרו אחד בשני וכמובן תעזרו בצ'אט של GPT הוא אחלה של כלי הוא לפעמים הוא ומיוחד בלינוקס יש לו הרבה מאוד ריסורסים הוא מרגיש חופשי לחרטוב ניפגש בשבוע הבא ‏Bye bye.