הרצאה 1

شلوم لك عرفت אני מתחיל מעכשיו ההקלטה. טוב, שלום לכולם ותודה רבה לכל מי שהצטרף. זוהי ההרצאה הראשונה של קורס הפיתוח ארדונו JS. קורס שהוא נולד בקהילה שמונה למעלה מ-520 אנשים עם זיכה ואהבה בלתי נדלת לארדואינו ולקוד. ורצון אז לשנות את הדרך שאנחנו מדברים עם מיקרוקרים.

ארדנו JS זו שפה שבעצם הולכת לשנות את התפיסה שלנו איך לדבר עם מכונות. זה רעיון חדשני שכולל בתוכו הרבה מאוד אלמנטים. בקורס אנחנו נלמד איך לתכנת ארדואינו בעזרת ג'אבסקריפט, ליצור ממשקי משתמש יפה יפיים ובעצם מייתר לנו את הצורך ללמוד C+ספ+ס. ההרצאה הזאתי נפתחה לכולם בגלל המצב במדינה. אני מקווה שכולם הצליחו קצת לעזור כוחות ולהתרכז שעתיים וחצי קצת באקסקפיזם בתלת ממד, שזה נושא סופר מרתק.

וכמה שהמצב קשה אנחנו מקווים שנצליח להעביר את השעתיים וחצי האלו בשקט. כמובן שאם יהיה מישהו הזקות א כולל עומר המדריך שהוא נמצא ברמתגן שחוטפת הרבה אז אנחנו נעשה הפסקה נחכה את הזמן שצריך על מנת לסיים מה שפיקוד העורב מגדיר לנו ואחרי זה אנחנו נחזור להרצאה. אנחנו לא רוצים לסכן פה אף אחד. ומכאן אני אעביר את הבמה לעומר. חבר יקר ותודה רבה שהסכמת להרצות.

אה כן, שומעים אותך. אה אז תודה לשחף ארון באמת שנתנו לי את ההזדמנות הזו. אה אני אציג את עצמי. א אני עומר א בן 31. יש לי תואר ראשון ושני בהנדסת חומרים.

א אני נחספתי לעולם של הדפסות לת ממד בתחילת 2018 קניתי את המדפסת שלי מדפסת פרוסה א ומשמה התחיל בעצם השיגעון א ב אני עבדתי א בכמה חברות באחת החברות חברה של מדיקל החספתי א לעוד כל מיני טכנולוגיות שנדבר עליהם היום א חוץ מהמ המדפסת שיש ברשותי א והיום אני א כבר למעלה משנתיים עובד בחברה של הדפסות לתמד שנקראת אקסגט א שמדפיסה בטכנולוגיה שהיא איחודית לה א חומרים קרמיים א ומתכות א אז זהו א שמחה הזדמנות בואו בואו נתחיל א בעצם נדבר ההרצאה זו על כל מה שחשוב בשביל להתחיל להדפיס א אני אבקש בשביל ככה זרימה של המצגת שאלות א של המכה ודברים כאלה נשמור לסוף ותעצרו אותי אם יש משהו שמאוד לא מובן במה שאני אומר א ו שלא יכול לאפשר את המשך המצגת א אז נעבור א בקצרה על הנושאים שניגע בהם היום נתחיל בהגד הגדרות ויסודות. מה זה בכלל הדפסת לת ממד? א נעשה סקירה היסטורית קצרה על א הטכנולוגיה ואבני דרך משמעותיים לאורך הזמן. נראה התפתחויות טכנולוגיות ואז בעצם ניגע בטכנולוגיות שיש שהנפוצות כיום FDM SL SLS א ניגע בקצרה בעוד כל מיני תכנולוגיות נוספות ואז נעבור לחומרים שמשתמשים בהדפסה ניגע בפולימרים פלסטיקים במתכות א ועוד כל מיני חומרים יותר נשתיים אה ואז ניצוא קצת יותר לעומק מבחינה של הפלסטיקים ניגע בנפוצים ביותר בPLA, ABS וPG וניגע גם בשרפים או רזינס, הכל יובהר בהמשך. [נחירות בוז] א לאחר מכן ניגע גם קצת במתכות איזה מתכות א נפוצות עולמות ההדפסה ובחומרים נוספים.

לאחר מכן בעצם נראה מה זה קד ואיך זה עוזר לנו בעולם של ההדפסה נראה איפה מורידים מודלים קיימים אה נראה מה זה תוכנת הסלייסר והגדרות חשובות בשביל לקבל הדפסה איכותית ניגע בבעיות נפוצות א בהדפסות ואיך אפשר למרוא אותם ועוד כל מיני תיקונים מחלקים לאחר ההדפסה אהו ובסוף אני אתן כמה המלצות על מקורות נוספים למידע נוסף שאפשר להעמיק בתחום ובסוף נשאיר א מקום לשאלות. אז א זהו בואו נתחיל א אז הגדרות ויסודות בעצם הדפסת תלט מימדית מה היא זו טכנולוגיה שמאפשרת לנו ליצור דגמים תלט ממדיים מתוך איזשהו מודל ממוחשב א איך זה נעשה אנחנו א מדפסת בעצם א שכבה אחר שכבה א מניחה חומר וככה אנחנו מקבלים איזשהו נפח שהוא המודל שלנו. עכשיו, בעולם היצורי יש שתי גישות. א זה נקרא bottomם up toopד down. Topד down זה גישה שאני מקבל איזשהו בלוק חומר ובמרחאות מפסל מתוכו את החלק שאני רוצה.

זה בשיטות ייצור היותר קונבנציונליות א CNC ועיבוד שבבי וכאלה. טכנולוגיה של הדפסה היא נקראת בוטום. בעצם מכלום אני יוצר חלק שהיתרון המאוד מאוד גדול זה שאין לי שום בזבוז כמעט ואין לי בזבוז של חומר והדבר המאוד מאוד עיקרי שיש לי גמישות עיצובית א בעצם עד העולם עד התחום של הדפסות המון המון גאומטריות מאוד מאוד מסובכות היו נחשבות בלתי אפשרויות לעיצוב עד שהגיע העולם הזה והתחום הזה ואפילו התמונה פה אתם רואים את הסמן זמן אה קיצר התמונה ה אה שמאלית גיאומטריה שבחיים לא היינו יכולים לקבל אלא ב בשיטה של הדפסת לט ממימדית כל הצורות המאוד מאוד אורגניות האלה והחללים זה רק א בשיטה של הדפסים בעצם מה השלבים בשביל לקבל חלק נתחיל משמאל לימין בעצם דבר ראשון זה ליצור או להוריד קובץ בפורמט נתמך. אפשר ליצור אותו בתוכנת קד שני אגע בזה בהמשך או להוריד ממאגרים קיימים ויש באמת אספור מאגרים כאלה. לאחר מכן אנחנו מעלים את הקובץ לתוכנה יהודית שנקראת סלייסר.

סלייסר בעצם מתרגמת את הצורה הגאומטרית לפקודות שילכו למדפסת ויגידו לה מה לעשות בכל שכבה או בשכבה. וכמובן היא מגדירה את כל פרמטרי ההדפסה. לאחר מכן אנחנו נעביר את הקובץ מתוך הסלייסר אל המדפסת. המדפסת בהתאם לפקודות תדפיס את החלק ובסוף נקבל את החלק. משם נחליט אם הוא מספיק טוב לנו, אם נרצה להדפיס אותו מחדש או אם נרצה לעשות איזשהו עיבוד משלים א או מרצה את א את מה שרצינו.

א אוקיי נמשיך נעבור בסקירה היסטורית קצרה אז בעצם בשנת 1980 א דוקורידו קודמה נפני הוא ממציא שתי שיטות צור לחלקים תלט ממדיים בעזרת הקשיה של חומר פלסטי בחשיפה לקרינת יובי א אחרי ארבע שנים א צ'ק הול ב-1984 הוא רושם את הפטנט המשמעות מותי הראשון על שיטה שנקראת פוטוליטוגרפיה א שהיא הקשיה של פולימרים בחשיפה לקרינה והחברה שלו 3Dסטם קיימת עד היום והיא א מתחרה מאוד גדול בשוק היא א גם מייצרת את ה פורמת קובץ שנקרא STL שם הטכנולוגיה שמשתמשים בו עד היום לקבצים של מודלים תלת ממדיים בשנת 1988 סקוט קראמפ בעצם ממציא את שיטת הFDM א פסד בחוט ניגע בזה בהמשך ומקים את חברת סטרטסיס שהיום היא חברה אמריקאית ישראלית מאוד מאוד גדולה א בשנת 2005 דוקור אדריאן בו הוא מייסד קהילת קוד פתוח שנקראת ריפר א הוא דוקטור להנדסת מכונות בריטי א שפותח את הקהילה הזו שבעצם מעודדת ייצור של מדפסות מ אה כלים ואמצעים מאוד מאוד זולים ובעצם מאפשרת לכל אחד לבנות מדפסת א מ חברה שגדלה מתוך הקוד פתוח הזו א פרוסה שהאינטראקציות הראשונות של המדפסת שלהם היו שולחים בתוך קופסאות אה בתוך אה מארזים של פיצה אה ואז בשנת 2009 הפטנט על טכנולוגית ה-FDM פג תוקף מה שמאפשר להמון המון חברות פותח צור בעצם לחברות לפתח מדפסות על בסיס הטכנולוגיה הזו אז ההתפתחות הטכנולוגיות ניגע ככה בנקודות ב-81 אז טכנולוגי הדפסת SL מאפשרת יצירתו טיפוס באופן מהיר 84 א הפורמט הנפוץ הוא STL בשנת 88 א טכנולוגיה שנקראת SLSסטור בלייזר א מפותחת בשנת ה-89 FDM נעשה בו שימוש לראשונה הדפסה באמצעות חוט או אפילמנט ב-2005 בעצם רפרפ קהילת הקוד פתוח למדפסות לow costוסט נוסדת ב-2009 חברת מייקרבוט נוסת נוסדת והיא אה בא להנגיש את המדפסות במחיר יחסית סביר לקהל הרחב, מה שנחשב עד אז למכונות שהם היו רק תעשייתיות. ב-2011 אולטימי ההולנדית נוסדת שהם גם הקימו חברה למדפסות מונגשות לציבור ושיפרו את האמינות. וב-2012 חברת פורmדב נוסדת עם הפורום אחד שהיא חברה אני לא יודע אם זה עדיין התקני אבל בזמנו הם היו הגיוס המונים הטכנולוגי הכי גדול בעולם גיסו מעל 3 מיליון דולר וזהו א היום הגענו למצב שכל מדפסת שאפשר לקנות מדפסת ביתית מגיעות מוכנות להדפסה מה שנקרא פאג אן פלי מחברים אותם לחשמל מעלים את הקוב קובץ והם כבר מוכנות להדפסה, אפשר לעקוב אחרי ההדפסה בלייב מרחוק ואפילו לשלוט עליהם. זה המצב קר. אה אז נמשיך א נתחיל לגעת בעצם בטכנולוגיות בסה שקיימות היום בשוק א בעיקר לשוק הביתי.

הראשונה והכי נפוצה נקראת FDM. בעצם FDM הפירוש הזה Fused deposition modeling או מידול באמצעות התחפקדה. א לשיטה הזו גם קוראים FFF fused Fillment fabrication ש אומר בעצם ייצור באמצעות חוט מותח. מה שקורה? יש חוט פלסטיק או פולימר שעובר דרך ראש הזרקה מחומם בקצה שלו נוזל והוא מוציא חוט דקיק ומצייר איתו שכבה על גבי שכבה את הדפוס שאנחנו רוצים עד שאנחנו מקבלים חלק.

א אז פה יש אילוסטרציה בעצם של הטכנולוגיה. נתחיל משמאל נעבור לימין סליחה מימין ואז נעבור לשמאל. אז מימין יש לנו סכמה של הראש הדפסה. ראש הדפסה הוא בעצם מחולק לשניים. האזור העליון שנקרא colד והאזור התחתון שנקרא hot.

א בעצם החוט שלנו מוזן מלמעלה דרך הקד עובר ומגיע עד האזור של האend. למה בעצם יש לנו שני אזורים אחד קר אחד חם? כי אנחנו לא רוצים שכל הראש הדפסה מחומם. החוט פלסטיק שלנו תנזל לפני שהוא יגיע לדיזה ואז אי אפשר יהיה לדחוף אותו החוצה. לכן ישנה הפרדה מאוד מאוד ברורה בין שני האזורים.

חלק התחתון, מה שנקרא ההו הנד הוא החלק המחומם שבקצה של הודיזה. ובעצם יש מנוע עם גלגלות או כל מיני הצורות שדוחפות את החוט והראש הדפסה עצמו זז וככה זה מודפס. מצד שמאל בעצם אפשר לראות את זה. יש לנו את הראש הדפסה במרכז שדרכו הוא מוזן בחוט ויוצא מהדיזה החומר המותח על גבי משטח ההדפסה פה רואים איזשהו צורה של אישה משטח הדפסה עולה ויורד בהתאם להתקדמות א אז בטכנולוגיה הזו של FDM בעצם יש היום שלוש שתי צורות נפוצות א הראשונה והכי נפוצה עד היום נקראת בדסלינגר אה היא נקראת ככה כי המשטח הדפסה בעצם נקרא מיטה בד א והונה בציר בעזרת רצועה על כן הסלינגר א עם התפתחות הטכנולוגיה וההאוזלה של ה חלקים מכנים יותר ויותר נכנסו נכנסות היום לשוק א מדפסות בתצורה של נקראת קור xy אה בעצם משטח ההדפסה פה הוא רק עולה ויורד וראש ההדפסה בעזרת מערכת של מסילות ורצועות הוא נער במרחב ימינה שמאלה קדימה אחורה א התצורה הזו מאפשרת הדפסה במהירותיות הרבה יותר גבוהות א אבל תוך שמירה על היציבות של המערכת וככה זה לא פוגע באיכות החלקים א מדפסות האלה טיפה יותר יקרות אבל אה המון חברות מפתחות מדפסות כאלה אז זה מוזיל את העלות והתצורה השלישית נקראת דלטא. א פה ראש ההדפסה לא נה בשלושה צירים כמו האחרות, אלא א הוא מחובר לשלוש זרועות א שבתנועה מסונכרנת יכול להגיע לכל מקום המרחב, ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, למעלה, למטה.

אה אלה מדפסות א מהירות אבל הרבה יותר קשות לתחזוקה וגם יקרות יותר. אה אז לרוב הם לא יהיו מוכבנות לשוק הביתי למרות שכן אפשר לרכוש אותם אמ נעבור אז ליתרונות וחסרונות של השיטה אז השיטה אה מאוד מאוד זולה המדפסות זולות חומר הגלם הוא יחזית זול יש מגוון רחב מאוד של חומרים שאפשר להדפיס התפעול של המדפסת פשוט ונוח ביחוד היום א יש גמישות בקביעה של הפרמטרים, אם זה מהירויות א טמפרטורות וכדומה והיא נפוצה מאוד וזמינה. חסרונות זה איכות הדפסה. א בגדול א עבור דיזה שהכוטר של החור שלה הוא 04 זה הכי נפוץ היום. הרזולוציה של האוז שכבה א עונה בין 0.05 זה 05 מימטר או 50 מיקרון עד 03 מימטר א אפשר להחליף דיזוט זה בעצם בהתאם לצורך להגיע לרזולוציות יותר גבוהות או יותר נמוכות אבל לכל דבר יש איזשהו יתרון וחיסרון אבל בגדול גם המדפסת הכי יציבה והכי טובה עדיין איכות הדפסה יהיה אפשר לראות את השכבות א כמובן א יש לה שיטה מגבלות גאומטריות א לא כל צורה אפשר להתפיל פיס או צריך לעשות את זה שאין הקרבות בגאומטריה בשביל להדפיס.

כמו שאמרנו פני שטח לא חלקים אה רעש וריח. אז בעצם כל מכונה גם עם ה אה מכניקה הכי מתקדמת ומערכת משומנת והכל ומנועים הכי שקטים עדיין מייצרת רעש. אם זה משהו ביתי. ולגבי ריח יש חומרים שבמהלך החימום והדפסה שלהם פולטים עדים שלרוב הם לא הכי נעימים ויש להם ריח מאוד מורגש ויש חלקים או גאומטריות כלשהם שיהיה צורך תומכות שאי אפשר להדפיס את החלק באוויר א ניגע בזה בהמשך אז אם לסכם אז פה היתרון הגדול זה שהמחיר מנצח החיסרון זה האיכות נעבור לשיטה הבאה, שיטה הכי ותיקה, SL SLOLוגרפי א בעצם בשיטה הזו יש לנו נוזל שנקרא פוטופולימר, שבחשיפה לאור או לקרינה מסוימת הוא מתקשה. א אז פה יש סכמה מאוד פשוטה של הטכנולוגיה.

יש לנו בעצם אמבט שמכיל את הנוזל בצבע כחול. מתחת לזה פה ספציפית יש קרן לייזר שמוכוונת באמצעות מראה. בעצם איפה שהקרן פוגש את התחתית של המיכל הזה הוא שקוף. איפה שהקרן פוגשת את הנוזל שמה הנוזל מתקשה. א והנוזל א סליחה החלק הוא מחובר לבמה שהבמה הזו א עולה עם התקדמות ההדפסה.

א אז בעצם כשמדברים על SL יש שלוש שתי צורות שמגיעות לאותו אותה תוצאה לכל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה אז נתחיל מימין לשמאל מה שנקרא מהזול היקר א אז LCD או MSLA שMSLA זה masked SL בעצם מלשון מסכה א יש לנו מערך של נורות לד לרוב א שמהירות בקרינה שלי ומעלה ביניהן ל אמבת נוזל יש מסך LCD ואז תחשבו שה א תבנית שאני רוצה להדפיס הפאטרן שאני רוצה להדפיס הוא מוקרן על ידי המסך וככה הוא מאפשר חוסם או מעביר את ה או מהנורות ככה קורה שכבה שכבה א ככל שהרזולוציה של המסך יותר גבוהה ככה אני בעצם מקבל חלקים יותר איכותיים זה גם כמו טלוויזיות יכול יש כאלה שזה 4K כאלה שזה 8K יש גם 12K זו נחשבת הת ה התצורה הכי זולה של הטכנולוגיה הזו שכמובן יש לה גם חסרונות א יש זליגה של אור והפיקסלים לא באמת מוגדרים א טכנולוגיה הבאה נקראת DLP או Digital Lite Processing בעצם יש לנו איזשהו מקור אור שהוא מנות על ידי מערך של מיקרומראות. תחשבו מראה מאוד מאוד מאוד קטנה שנשלטת אלקטרונית ואפשר א לשלוט בכיוון שלה או כיוון שהיא תקרין את האור. בעצם ככה הם מקרינים את הקרן א על החלק התחתון של האמבט ואז יוצרים את ה תבנית שאנחנו רוצים אה לכל שכבה ושכבה. א הטכנולוגיה הזו יותר יקרה אבל ההגדרה שהיא נותנת הרזולוציה יותר טובה מאשר עם LCD וטכנולוגיה המקורית של SL זה באמצעות לייזר ומראה בעצם יש לנו קרן לייזר באורך כלל שאנחנו רוצים באזור תחום של AUV שהוא מוכון על ידי א מראה ואם מסתכלים על זה במהלך הפסה מהצד זה פשוט נראה כמו אה אור שיוצר את הצורה שלנו כל וככה זה נה כל שכבה ושכבה והיא א נחשבת הטכנולוגיה התצורה לטכנולוגיה הזו הכי יקרה אבל א הכי מדויקת אז נמשיך א ונעבור ליתרונות והחסרונות של השיטה אז כמו שאמרנו הדיוק מאוד מאוד גבוה אפשר רגע לשאול זה בוטו מפ איך זה עובד לא זה בא מלמטה זה המשטח עולה למעלה איך זה נבנה? אוקיי, אז שנייה אני אחזור.

א בוטו זה התייחסות כוללת. זה לא הכיוון של ההדפסה עצמו. פה ההדפסה לרוב יש לנו אמבט שוכב א ומשטח שהוא מתחיל הוא תמיד א שקוע בתוך הנוזל. ם התקדמות הוא עולה ועולה ועולה ועולה. בעצם החלק מודפס הפוך.

המשטח הזה בסוף מתנתק ואנחנו יכולים לנתק את החלקים מהמשטח אבל כל ההדפסה מתבצעת החשיפה היא מלמטה א של המשטח של האמבט והחלק יוצא מתוכו בסדר מובן כן תודה כן תודה אחלה אה אוקיי אז א יתרונות וחסרונות אז אה היתרון של השיטה יש דיוק גבוה. פה העובשי שכבה יכול לנוע מ.25 מימטר, שזה 25 מיקרון, שזה א חצי מה עובי שכבה הכי נמוך שהיה בטכנולוגיה הקודמת ועד 0.3 מילמטר. הכל בהתאם לצורך. פה מקבלים פני שטח הרבה יותר חלקים. יש הרבה פחות עם בכלל עיווטים והתכבוצויות במהלך ההדפסה.

חלקים הם מיוצרים אטומים, אין בהם חללים, על כן הם יכולים לשמש בהזרמה של נוזלים למיניהם. השיטה הזו היא נפוצה מאוד וזמינה, היא גם ביתית והיא גם תעשייתית. חסרונות זה שעלות שלה יותר גבוהה. פה כל חלק א לא יוצא מן הכלל, דורש תומכות. אחרת החלק לא ידבק ל ממשטח הדפסה, פשוט תנתק במהלך ההדפסה.

זמן ההדפסה ארוך. אה הן מה זה תומכות? תומכות זה אם יש לי חלק שהוא באוויר ואין לי שום דבר מתחתיו אני חייב לתמוך אותו אחרת הוא יקרוס. אז אני חייב חומר שהוא בצורה של תמיכה שיבוא לי מתחת. א אז בטכנולוגיה הקודמת FDM יש איזשהיא זווית שמתחתיה לא חייבים תומכות פה לא משנה מה אני מדפיס יכול להיות גם קוביה שיש לה מגע מלאשטח אני עדיין אצטרך תומכות אחרת הקובייה הזו פשוט תתנתק זה בא בעניינים שקשורים לצמיגות של החומר והכוחות שמופעלים אז חייבים את העניין הזה של תומכות זה הדפסה פשוט לא תצליח ופה א זמן הדפסה ארוך זה נגזר גם מהרזולוציה שהיא מאוד גבוהה וגם א מהתנועה של הקרן אור או הזמן חשיפה של הנוזל א לאותו קרן אור שמקשה אותה ובסוף א סוף ההדפסה יש לנו עניין של טיפול וניקיון תחשבו א אם אני מדפיס גליל כלשהו בצורה הזו יש לי המון המון נוזל בפנים גליל חלול שלא התקשה והוא קלו א ואני חייב לשטוף אותו א תמיד בשיטה הזו ישאר לי א איזשהו נוזל שלא התקשה שגם לא אמור להתקשות פשוט הוא נמצא שם שחייבים לשטוף אותו א אז כל חלק שיוצא בשיטה הזו צריך להעביר אותו בתוך אמבט של חומר אלכוהולית לנקות את השעריות נוזל שלא התקשה ואחרי זה א את החלק צריך להעביר הקשיה סופית אה בעצם להכניס אותו לתוך איזשהו שהוא מכל שהוא יכול להיות מחומם, יכול להיות לא מחומם.

זה גם מאוד תלוי בחומרים שמדפיסים. א שיש שמה מערך של א מנורות שמהירות באותו אותה קרינה שמקשה את החומר. ובעצם זה בסיבוב עובר איזשהו פרק זמן ונותן לחומר את ההקשייה הסופית ואפשר להגיד איתו לתכונות המכניות הסופיות. א זה מה שנקרא התהליך משלים. אז אם נסכם, היתרון הגדול זה האיכות הגבוהה, אבל השיטה הזו מצריכה התעסקות נוספת.

נעבור לשיטה שלישית, שיטה שנקראת SLS. בשיטה הזו אנחנו לא מדפיסים בעזרת חוט או א נוזל, אלא חומר הגלם הוא אבקה. ‏SLS זה selectiveer centering או בעזרת לייזר. סינטור בפשטות זה שיטה של א הדבקה של חלקיקים בעזרת הפקדה של אנרגיה. אני נותן קצת אנרגיה לאיזשהו חומר בצורה של אבקה והחלקיקים נדבקים.

בעצם אז אה איך השיטה עובדת? פה יש סכמה. נתחיל משמאל, נעבור לימין. א בחלק העליון, איפה כשיש מספר אחד זה הלייזר שלנו. מספר שתיים זה מערכת שמנתבת את הלייזר בתצורה שאנחנו רוצים.

אה, מצד שמאל איפה ששלוש וארבע, יש לנו בעצם אמבט של אבקה. ארבע היא במה, היא דוחפת כל פעם את האבקה קצת וחמש זה רולר, שהוא בעצם דוחף את האבקה לאזור שהקרן נמצאת בו. ארבע וששי במות שעובדות בסנחון כל פעם שאני דוחף עוד קצת אבקה על השכבה הבאה שש חייבת לרדת בשביל שיהיה מקום לאבקה א שבע זה האזור בו החלק מיוצר שמונה זה החלק עצמו שמיוצר אם נסתכל על הקוזאפ של האזור בצד ימין אז בעצם A מצביע על כיוון הקרן הקרן הסגולה B אתם יכולים נו לראות איפה שרשום B ומתחת כל הפסים בצבע אפור כאב אפור בעיר זה בעצם החלק כבר שהחלקי אבקה שלו א סונטרו זה נקרא בעצם התחברו d זה באזור א שבעצם הסינטור קורה התהליך הזה וe זה אזור שהאבקה עדיין לא התחברה אתם יכולים לראות F זה איזשהו אזור שהוא קלו או נמצא מתחת לחלק והוא בעצם משמש תמיכה. אז היופי בשיטה הזו שלא צריך תומכות כי כל האמבט אבקה תומך בחלק ש נוצר וקלו בתוכו. א אז אפשר כן אז אפשר בעצם גם להדפיס מספר חלקים במרחב הז.

נכון. נכון. בשיטה הזו נקודה יפה. בשיטה הזו בעצם היופי אם יש לנו איזשהו א חלל קובייתי שאבקה נמצאת בו שהמדפסת מאפשרת אה הכי משתלם אנחנו רוצים לייצר חלקים זה להדפיס את אותם חלקים כמה שיותר צפוף מן הסתם בלי שעיגור לנצל את כל נפח ההדפסה שאנחנו יכולים ו ולא נוצרת שום אינטראקציה בין החלקים מן הסתם אנחנו רוצים להבטיח את זה אבל אנחנו אנחנו א מייעלים ומטעלים את הנפח שיש לנו להדפיס על כמה שיותר חלקים. א נקודה יפה.

אמ נעבור ליתרונות וחסרונות גם של השיטה הזו. אז כמו שאמרנו אין צורך בתומחות. אה עמידות גבוהה. א החומרים שאפשר להדפיס איתם א זה חומרים מאוד הנדסיים. פולימריים, פלסטיקים, אבל הנדסיים.

א כל התכונות של החומר אחיד אין שוני או משהו כזה אין צורך באיבוד משלים הגודל של האבקה זה נע בין 10 מיקרון ל0.1 1 מילימטר שזה 100 מיקרו תחשבו אם ש צריך א סדר גודל עובי של שערה בממוצע הוא 80 מיקרון אז שמינית מזה זה יכול להיות בגודל א חלקי כבקה ככה שאנחנו מקבלים אה פני שטח מאוד מאוד חלקים והדיוק הוא מאוד מאוד גבוה א מדפסות בטכנולוגיה הזו א מתאימות אפילו לייצור אה סופי של חלקים בכמויות קטנות זאת אומרת אני בתור חברה קטנה, יש לי מוצר, אני יכול בעזרת מדפסת כזו להדפיס את המוצר וישר לספק אותו ללקוח. אני לא צריך לעבור עוד איזשהו ספק וקבלן שייצר לי את זה בשיטה אחרת, בהיקפים יותר גדולים. מן הסתם הכל תלוי בהיקף החלקים שאני צריך. החסרונות של השיטה זה שאלות מאוד מאוד גבוהה. לרוב הם מכונות א לא ביתיות, קצת יותר תעשייתיות.

א בוא נגיד שצריך בשבילהן חדר א יש מגבלה בחומרים רוב החומרים שאפשר להדפיס בשיטה א זה סוגי ניילונים יש כל מיני סוגים של ניילונים ניילונים תיאורים ניילונים מחוזקים א אלה בגדול החומרים שעובדים בשיטה הזו א התהליך איתי בגלל שהרזולוציה היא כזו גבוהה א וזה מן הסתם משליך על משך הזמן ההדפסה ועוד עניין אני לא אגיד בעיה אבל עניין בכל התעסקות עם אבקה תחשבו שאם הדפסתי חלק הוא בסוף קלו בתוך המיכל אבקה הזה אני צריך לחלץ אותו משם אני צריך לנקות אבקה שאולי יש בתוך החללים שלו אה אבקה מאוד מאוד עדינה אני לא רוצה שהיא תתפזר אז לרוב המכשירים האלה מגיעים עם איזשהיא עמדה של ניקיון וחילוץ החלקים ועמדה של מחזור אבקה ובאופן כללי א התעסקות עם אבקה א חייבת אה אנחנו חייבים מיגון אה נשמיות א מיגון עיניים חליפות א ה אפקות דינות כאלה לא כזה בריא לנשום אה אז נסכם היתרון המאוד גדול זה איכות הדפסה אבל החיסרון זה שזה לא לשימוש ביתי נמשיך אפשר שאלה קטנה? כן, אני ממש לא מהתחום, אבל הייתי אשמח לדעת כך באופן כללי אם אתה רוצה לצר חלק שיש בו גמישות מסוימת באמצע שלו, סתם לדוגמה, האם אתה עושה ערבוב של חומרים או איך איך אתה פותר את זה לכל אחת ואחת מהטכנולוגיות? אז בטכנולוגיות של א FDM הראשונה שדיברנו, הדפסה בחוט, כן אפשר לערבב חומרים. זה מאוד תלוי כי לא כל החומרים יש להם הדבקה אחד לשני או משהו כזה. אבל יש מדפסות שיש להם יותר מראש אחד, שני ראשים, ראש מתחלף או שאפשר בצורה יזומה להחליף חומרים ואז בוא נגיד לקבל אני רוצה לייצר ידית, אני רוצה אבל שבידית תהיו אזורים שהם גמישים א גומים כאלה לאחיזה אז זה משהו שאפשר לעשות א בטכנולוגיה של SL א זה לדעת לא אפשרי בדרך כלל האמבט הוא של חומר אחד א לפחות לא הביתיות אולי תעשייתיות זה כן מתקדם לרמה הזו SLS אה בוודאות לא זה לרוב רק חומר אחד ניילון או איזשהו ניילון שמחוזק עם תוספים שנותנים חוזק ועמידות מכנית גבוהה יותר אה אז זה יפה כי זה נותן לי סגמנט המשך טוב לשקופית הבאה טכנולוגיות נוספות אז אז יש שני טכנולוגיות לא ביתיות תעשייתיות אחת של חברת HP אחת של חברת סטרטזיס ששמה באמת המניפת חומרים והשילוב שאפשר לעשות הוא כן מאוד גדול אפשר לשלב סוגי חומרים קשיחים גמישים א בצבעים שונים וכן הלאה א אבל זה בתור משתמש ביתי או עם חברה קטנה זה לרוב מצריך איזשהו קבלן ש יש לו בבעלותו המכונות האלה.

אה, בסדר, עניתי. כן, תודה רבה. אוקיי, אז נעבור שנייה, ניגע בטכנולוגיות האלה. אז MJF מה שנקרא מולטיג'ט פושון, טכנולוגיה שפותחה על ידי חברת HP. אה, בטכנולוגיה זו משתמשים באפקות א מאוד עדינות ליצירת חלקים.

א מספקת חלקים עמידים ואיכותיים במהירות גבוהה. מכונה מאוד מאוד גדולה ומן הסתם כמכונה היא מאוד יקרה אז והכמות חלקים שיוצאת ממנה היא מאוד גדולה. איך בעצם זה עובד? יש לנו אה איזשהו מצה אבקה וראשי הדפסה כמו ראשים של מדפסת ביתית פשוט אולי קצת יותר גדולים ותעשייתיים שהם יורים איזשהו חומר שהוא כמו דבק אה בדיוק בצורה שאנחנו רוצים את החלק שכבה שכבה אה ולאחר מכן א זה עובר איזשהו חימום והחימום הזה בעזרת הדבק מדביק את החלקיקים ובסוף אנחנו מקבלים איזשהו חלק אה פוליג'ט אה של חברתסיס א זה טכנולוגיה שהיא דומה לSLA אותה טכנולוגיה של קרן אור שמקשה א שרף נוזלי רזי נוזלי אך שפה גם משתמשים בראשי הדפסה כמו במדפסת הביתית שמדפיסים ומתיזים את אותו חומר על המשטח הדפסה ובעצם יש קרן אחרי זה שבאה ומקשה מקשיכה וגם פה יש מניפה מאוד מאוד גדולה של חומרים האיכות מאוד גבוהה וההדפסה היא מאוד מהירה א אבל זה מערכות שהם גם קצת יותר יקרות מיודות לתעשייה א אני ראיתי א סרטון תדמית שלהם שיש איזה חברה ישראלית אפילו לעיצוב יושבים כמה מעצבים ומהנדיטיסים במשרד ויש להם מכונה כזו היא בערך בגודל של ארון ממוצע בעיקרה ופשוט מדפיסה להם ברקע ונותנת להם הערכה אה אפשר להפיס המון צבעים ביחד אחד והרזולוציה מאוד מאוד טובה. ורשום למטה.

רשמתי יש לנו טכנולוגיות פחות נפוצות. אלה טכנולוגיות ש מוכבנות יותר לעולם ההדפסה במתכות וקרמיקות. משהו שקצת פחות ניגע בו בהרצאה הזו. Dedy deposition binder jeting וebטtron beam melting. א קבעתי פה הפסקה אז נראה לי ניקח עכשיו אצלי שבע ושבע דקות נחזור ין בעיה אנחנו אנחנו נתחיל בזמן [כחכוח] סליחה אנחנו נתחיל בזמן לאחר אתם יכולים להשאיר את הזום שלכם פתוח ההפסקות זה כדי שתשמרו על הריכוז שלכם כי יש פה חומר שהוא הוא עמוק.

7 אנחנו מתחילים. אפשר שאלות? כן, אפשר שאלות בינתיים. אה אני ראיתי פעם איזה מכונה של הדפסה שעובדת ודומה לטכנולוגיה של האבקה רק ששמה היה חומר א כמו גומי כזה שעטף את ה שהיה בעצם החומר המסגרתי חומר העוטף זה לא היה אבקה זה היה ממש כמו גומי כזה שהיה אפשר לקלף אותו מהמוצר הסופי איזה זה קטגוריה שונה או שזה סוג שונה של מה שנקרא אבקה לא לא בטוח שהרדתי לסוף דעתך מה ראית חומר שטוף בבומי המבנה של ההדפסה הטכנולוגיה די דומה לשיטה של האבקה זאת אומרת הכל עטוף באיזשהו אריזה של א חומר ורק ה ה אובייקט של ההדפסה הוא קשה. ה המכונה שאני ראיתי היא יצרה את החלקים שהם החומר העוטף או החומר ה המסגרתי הוא לא היה אבקה הוא היה ממש גומי כמו לא יכול לתאר את זהזה משהו חצי גומי כזה פריך ש שאפשר היה לקלף אותו ובעצם להסיר אותו מהאובייקט יש אני יכול להיות שמדוברסות עם שני חומרים במקביל כן משהו כזה אולי אתה מדבר על הפס זה חברה שנמצאת ב ברחובות אני לא שכחתי את השם שלה זה יצרן או שזה מפתח של מדפסות אה מפתח של מדפסות רק שנייה כן אז זה היה ממש כאילו אני לקחתי מדפיסו איזשהו משהו וזה היה איזשהו מפתח שוודי והאובייקט [כחכוח] הקשה היה בפנים ומבחוץ הייתה מעטפת שנראית כמו ה כמו מסגרת כזאת וזה היה כמו גומי כזה שהיה צריך לקלף אותו מעל האובייקט אבל זה לא היה אבקה זה היה ממש כזה כמו חומר קשיח אבל אה א כמו גומי פריך כזה.

אני ספציפית לא יודע על מה אתה מדבר. אם אתה יכול למצוא איזה רפרנס ולהראות אז נוכל להתייחס לזה. אבל כמו שעומר הסביר יש מדפסות שיכולות להדפיס שני חומרים במקביל בטכנולוגיה של אבקה. זה כנראה פיתוחים מאוד מאוד ספציפיים ומשהו שהוא נשתי יחסית ועוד לא יצא ותחס בשוק הרחב. אבל זה תחום שהוא מאוד חם וברחובות יש הרבה מאוד חברות.

גם עומר עובד ברחובות א אקט וגם לסטרטסies ורוב החברות הגדולות יש מכזה פיתוח ברחוב ובאזור תעשייה שם ככה שאם אתה יכול להצביע ולהגיד בדיוק איזה חברה אז נוכל להתייחס לזה נקודתית להבין אה מהתיאור שאמרת קצת קשה לי להגיד בדיוק ונסה אני אנסה למצוא את ה את ה את המוצר אני חושב שהיה מוטבע עליו השם של החברה וואו. אז אחרי הפסקה נראה ברחובות זה 3D SY לא יש 3D SYסם וגם אג יושבים שם עומר עובד ברחובות איזה עומר חברות שעובדות בפיתוח מדפסות לת ממ ברחוב אני ראיתי את זה לפני הרבה שנים אז יכול להיות שהם לא נמצאים שמה תרתיס מפתחות HP מפתחות אני חושב שזה היה באמת זה התרת הסיט אבל יכול להיות שזה טכנולוגיה שהיא מאוד מאוד נשתית בעולמות האלה של אבקות לא יודע לא לא עולה לי איזה משהו עם מעטפת גומי א סליחה לי איזה תקלה טכנית שכפת אין לי אפשרות אה שיתוף 100% תשתף ואנחנו מתחילים עוד שלוש דקות שוב באמת אזור התעשייה ברחובות אני עבדתי בHP שם יושבים ממש ליד סטטס וגם ליד אומר א הוא גדוש ועמוס בפיתוחים של מדפסות של ממד זה תחום שהוא חזק בארץ ביחס לכמות מהנדסים ואנשים שיש לנו במדינה א דברים שהם מאוד נשתיים והם לא תפסו אז אז קשה לשמוע עליהם אבל יש הרבה מאוד טכנולוגיות צריכים להבין האם אתה מדבר על משהו שהוא כנראה שילוב של שני חומרים יכול להיות שהם עשו את זה עבור איזה אפליקציה מסוימת אבל שוב אם תגיד את השם של החברה או את הדגם אז נוכל להתייחס לזה נקודתיתסיס טרסיס כן אז שוב הם חברה שמשקיעים המון במחקר ופיתוח ויש להם קונספטים שלא יוצאים לשוק יש להם שם במפעל היצור ור שלהם איפה שהם מפתחים את זה מדפסות שלעולם לא יראו אור כי לקוחות לא מוכנים לשלם עליהם אז יכול להיות שאתה ראית משהו מאוד ספציפי שהם ניסו לפתח ולמכור אותו והמון פטנטים יצאו מזה וחלק מזה עברו למדפסות אחרות וספציפית המדפסת הזאתי לא הצליחה לא תפסה לא זהת שהייתה מסחרית הם באו אה הם עשו לה בדיקות אה בקרת איכות זה ה למשל מוצר כאילו אני התלהבתי אני מדבר איתך על משהו לפני זה שתי שבע שמונה שנים אתה קילפת מזה גומי זה לא גומי זה זה פלסטיק קשיח אבל כשזה יוצא הנה למשל זה ה א מפתח שוודי לא רואים זה שקוף אבל הוא הוא זה פלסטיק שקוף מה ש מה שאני מחזיק קשה אבל כשהוא ייות יוצא מהמכונה הוא כולו עטוף מסביב בחומר א א פריך כזה לא אבקה זה ממש כמו גומי כזה ש שעובדים עליו ככה עם היד ומנסים להוריד אותו הוא פשוט מתפורר יכול להיות שם משהו ש שרים חלקים עוד נשאר עוד חלק אה שכשהו שהוא אז זה מאפשר באמת לייצר משהו כמו מפתח שוט ממש ע עם חללים ועם בוריק פנימי ועם א הם עובדים גם עם חומרים קרינים א גרושתי עבדה בסטרטסיס יש לי בבית א מלא מודלים מכל מיני חומרים גם גמישים גם קשיחים חלק גם צבעים וחומרים מעורבים באותו מודל הם עושים דברים שגם עם הרבה צבעים שמה כל מיני בובות לילדים ו טוב ברשותכם אני קע את הדיון ואנחנו רוצים להמשיך יש פה קהל מאוד גדול ואנחנו צריכים להתייחס לזמנים אז עומר הממה שלך תודה רבה לשם. תודה בכל אופן. תודה. כן.

א אז בואו נמשיך. א נעבור אז ניגע בחומרים שמשמשים להדפסה. א יש באמת מקוון אפשר רק להשתיק. תודה. א יש המון המון המון חומרים שאפשר להדפיס איתם.

א פה מוצגות ארבע משפחות קריות או היחידות שקיימות בעצם בעולם של ההדפסה. פולימרים, מתכות, חומרים מרוכבים והקרמיקות. אז נתחיל וניגע בפולימרים. מה זה בעצם פולימר? פולימר הם מולקולות ארוכות שנוצרות מ חיבור של מונומרים.

בעצם בשפה כזאת יותר פשוטה, מונומר זה כמו חוליה בודדת בשרשרת שמחברים אותה, מקבלים פולימר ש כמו שרשרת מאוד מאוד ארוכה וזה נותן את כל התכונות לחומר עצמו. א בהקשר של הדפסה אלה חומרים שנחשבים מאוד מאוד זולים. פולימר בעצם זה פלסטיק ב שצפת העם חומרים זולים וזמינים מאוד יש מגוון מאוד גדול שעונה על כל מיני צרכים שאפשר להדפיס ו ההדפסה של פולימרים בעצם מאפשרת למפתח לייצר א מודל לפני שעוברים לשיטת ייצור יותר יקרה אם זה שיטה בחומרים אחרים או בסדרי גוד גדולים יותר אפשר לחוש את החלק או את הגאומטריה שרוצים מצאות הדפסה של פולימרים ואז להמשיך הלאה בתהליך אה אז קצת שפה משותפת א של מעולם ההדפסה פילמנט ככה בעצם נקרא החוט הדפסה זה חוט פלסטיק שמגיע מלופף על גליל שנקרא ספול חוט הוא בקוטר של 1.75 75 ממטר או 285 זה מה שמוכרים היום אה במהלך ההדפסה תוחות הפילמנט הוא מוזן לראש ההדפסה א שבקצה הוא זה הנוזל הדיזה א תוך כדי שהוא מתחמם עד נקודת ההתחה שלו אחרי זה החומר המותח יוצא מהנוזל אה בצורה מדוייקת אה והמדפסת נה ויוצרת ככה את את הצורה שכבה על גבי שכבה. הפילמנט הוא אה משתמשים בו במדפסות בטכנולוגיות הFDM שדיברנו עליה. א אז ניגע בחומרים היקרים שמדפיסים איתם.

א PL PL זה קיצור של פולילקטיק אסיד א מפיקים אותו בעיקר מטירס. א יש הרבה דיבור על זה שהוא חומר אורגני או ידידותי לסביבה למרות שהוא מופק מטירס אה קשה למחזר אותו מעורב בזה איזשהו תהליכים מלא פשוט אז אם אתם שמעתם או אתם שומעים שזה ידתי לסביבה זה לא כזה נכון א היתרון של החומר הזה שהוא מאוד מאוד זול מאוד קל להדפסה אה לא צריך כמעט שום שום דבר אחר בשביל להדפיס איתו. הוא זמין מאוד ומאוד מגוון. קיים בשלל צבעים, גוונים, עם כל מיני תוספים שהופכים אותו למט, למבריק, למנצנץ. אה, מגיע עם כל מיני תוספים שמשפרים את העמידות א המכנית שלו או המידות שלו לטמפרטורה.

אה, והוא לא מתוות בכלל במהלך ההדפסה. החסונות שלו זה שיש לו עמידות נמוכה לטמפרטורה. ההדפסה שלו היא בטמפרטורה יחסית נמוכה ולכן הוא לא כזה עמיד לחשיפת טמפרטוריות גבוהות. הדוגמה הכי פשוטה וטובה, אם תדפיסו חלק ותחזיקו אותו באוטו ביום קיץ, בתוך האוטו זה מגיע, הטמפרטורות מגיעים בערך ל-7080 מעלות. PL לא עמיד לטמפרטורות האלה ופשוט התאוות ועמרח.

א העמידות המכנית שלו נמוכה. PL הוא חומר מאוד מאוד קשיח. זאת אומרת שאם אני אנסה לשבור אותו אז זה לא שהוא יתאות לי ויתעקם אלא אני אפעיל כוח אפעיל כוח ואז פשוט הוא ישור א יש לזה יתרון יש לזה גם חיסרון א כמו כן יש לו עמידות כימית נמוכה הוא לא עמיד בכל מיני כימיקלים לכן אם נרצה שחלק שרט באיזשהיא סביבה צריך מן הסתם להתאים אליו את החומר ו לרוב לא יהיה החומר הזה אה א PL גם סופך לחוט. לחוט יכולה להשפיע בצורה מאוד מאוד דרסטית על איכות החלק במהלך ההדפסה. מכניס לנו המון המון רעש והתנישנות מראה.

עם הזמן פולימר עובר איזשהו התיישנות שהמראה של החומר נפגע. אה לכן אז תרון המשמעותי זה שהוא הכי נפוץ אבל הוא לא מיועד למוצר סופי. לכן לרוב לרוב לרוב PL משמש להבי טיפוס פרוטוטייפינג או להדפיס דברים שהם מאוד מאוד פשוטים לנוי צורות גאומטריות יפות באמת כי הוא לא מצריך הרבה א אבל גם הוא לא א התמורה שהמקבלים היא לא כזו גבורה אה אז נמשיך לחומר הבא א חומר שנקרא ABS ABS זה בעצם אה קיצור של אקרילוניטריל בוט סטירן זה שילוב שלושה חומרים שנותנים את הפולימר הזה הכי נפוץ והכי מוכר זה לגו לגו עשוי מabs א רק שהוא עובר תהליך של הזרקה לתוך תבניות ולא הדפסה אז ABS זה חומר שהוא עמיד לטמפרטורה הוא עמיד לטמפרטורה של אזור ה-100 מעלות אה הוא חזק מאוד מכנית. א הוא עמיד לחומרים למעט הצטון שמיס אותו. אה חלקים שמופסים בABS מרגישים הרבה יותר אוכותיים וזה חומר שהוא מאוד נפוץ וזמין.

א אבל ABS זה חומר שלא פשוט להדפיס אותו. ABS מתאוות בהדפסה. מה זה בעצם אומר? אם יש לי מדפסת שהיא פתוחה לחלל החדר, למזגן, לתנועות משב רוח, דלת נפלחת, נסגרת, מרפסת לא מוחלת בתוך איזשהו חלל או אפילו חלל מחומם, החומר הזה מאוד רגיש לשינוי טמפרטורה ואם הוא מתקרר לא בקצב שצריך לקרר אותו, הוא יכול להתוות, הוא יכול להתנתק מהמשטח הדפסה וזה יכול מאוד מאוד להשפיע על לחות החלק. כמו כן דיברנו יש ציינו שיש חומרים שמפיצים עדים במהלך ההדפסה א חומר הזה כשמדפיסים אותו א מוציא ריח מאוד מאוד לא נעים לא הדבר הכי בריא א לכן כשמדפיסים א עדיף שזה יהיה באזור שהוא עם גישה לאוורור או שהחלל המוגף שמכיל את המדפסת יכין יכיל איזשהו מערכת פילטרציה הכי פשוטה שיש, אבל עדיין מערכת פילטרציה.

א כמו כן, רשום פה רגיש לשמש. ABS הוא רגיש לקחנה. זאת אומרת אה הוא ילך ו יעבור דגרדציה או יתקלה עם הזמן אם הוא יעמוד המון זמן בחוץ בשמש וסופח לחוט. אז כמו שציינו, רוב החומרים האלה בצורה הזו של פילמנט הם סופכי לחוט. ‏ABS מאוד מאוד רגיש, סופך לחוט ומאוד מאוד מושפע, מה שמשפיע בסוף על חוט החלק.

לכן באופן כללי עדיף להחזיק את כל הגלילי חומר הספולים בתוך שקיעות עם סופכי לחוט בשביל שזה לא יפגע אחרי זה במהלך תהליך ההדפסה. ודיוק הדפסה גבולי. מה זה בעצם אומר? בגלל שABS מאוד מאוד רגיש לטמפרטורות באופן כללי זה חומר שיש לו איזשהו התכוות מה שלב המותח שלו עד השלב הקשה והפלסטיקי שלו לכן כשם מתכננים או במהלך העבודה בסלייסר ABS זה חומר שצריך להתחשב בהתכבוצות הזו אה אז הדיוק זה משהו שצריך לבנות עם הזמן ועם הניסיון אז אם ככה לסכם מabs אנחנו אנחנו מקבלים חלקים שהם חזקים אבל זה חומר שהוא מאוד מאוד מאתגר להדפסה ונעבור על החומר הנפוץ השלישי א PG א בעצם PTG זה סוג של פוליטילן א הוא מבחינת התכונות שלו תחשבו שהוא כמו שילוב של PL וABS זה חומר שהוא קל להדפסה הוא לא דורש את אותם דברים שABS דורש המערכת הזכורה הוא לא פולט עדים לא נעימים. יש לו חוזק מכני יותר טוב משל PL.

דומה מאוד לזה של ABS. א זה חומר שהוא פחות קשיח. זאת אומרת שאם אני אפעיל עליו כוח אז הוא לא ישור לי בבת אחת אלא הוא כן יעבור איזשהו עיוט לפני שהוא ישור. א הוא עמיד לחום. אם בהקשר של החלק בתוך האוטו אז אין שום בעיה להחזיק חלקים שהודפסו מPG ברכב.

כי הוא לא התאות ויש לו עמידות כימית מאוד מאוד גבוהה. הוא עמיד למגוון מאוד מאוד גדול של חומרים. חסרונות שלו זה ש דיוק מידות לא מושלם. א זה חומר שאם נחשוב על זה כמו נוזלים כשהם מותחים אז ה צמיגות שלו היא קצת גבוהה משל PL לצורך השוואה. המדפסת במרחאות צריכה להתאמץ יותר בשביל להדפיס אותו.

אז לא תמיד הדיוק הוא מושלם. כמו שאמרנו גם הוא סופך לחוט זה חומר שהוא יותר יקר ביחס לשאר וציינתי פה נדבק למשטח ההדפסה פעם זה היה נכון א ptג היה נדבק למשטח הדפסה היה צריך למרוח איזשהו דבק או משהו כזה אמ היום אה זה פחות רלוונטי יש המון סוגי משטחים מה שבעצם זה אומר ש אה צריך אה להחליף בין המשטחים. זאת אומרת זה עוד איזה 30 שניות של התעסקות. אה כל החומרים ש אני רואה שיש פה שאלות בצ'אט. אמ כל החומרים שציינתי א הם למדפסות הביתיות ואלה שלושה עיקרים.

יש עוד המון חומרים. יש חומרים א גומיים וחומרים שמחוזקים שבתור התחלה פחות אני נותן פה דגש עליהם אבל עם הזמן ושנכנסים מהעולם הזה ושמבינים מה הדרישות שאנחנו רוצים לחלק אז מגלים עוד ועוד ועוד חומרים א אז אלה היו שלושת החומרים העיקריים א בטכנולוגי הFDM בחוץ עכשיו נעבור ל שרפים שרף או באנגלית טריזין אה בעצם אלה החומר פולימרי נוזלי שהוא מתאים ל א שימוש בטכנולוגית הSLA א במצב הגולמי שלו זה חומר שהוא מגיע בצורת מוזל הוא לא קשיח במהלך התפסה הוא מתקשה א בחשיפה לאותו אור לאותו יו שדיברנו א וגם פה יש המון המון א סוגי שרפים עם תכונות שונות אה יש שרף דנטלי שאפשר להפי פיסית או שתלים דנטליים זמניים שאפשר לשים למטופלים. אה, יש שרף גומי שנותן חלקים גמישים. יש שרף ליצירת תבניות. אה, רוב הצורפים, רוב סליחה, יש צורפים היום שיש להם או ספק או בבעלותה מדפסת כזו, והם יכולים בעצם להדפיס א תכשיט תכשיטים או הכנה לתבניות של תכשיטים.

מחומר שהוא שרף כמו שאבה, שהוא א מתנזל ונמס ואז בעצם סיבו אפשר ליצור תבנית ולתבניות האלה מהם ליצור תכשיטים. אז זה מאוד מאוד נפוץ בעולם של הצורפות והתכשיטים. יש חומרים שהם א א אותם חומרים שציינו בFDM רק שהם במצב הנוזלי שלהם. ה ABS יש גם כאלה שעמידים לטמפרטורה מאוד גבוהה. כל אלה מדפיסים מתאימים לשימוש במדפסות בטכנולוגיה של SL וכולם זמינים למי שברשותו מדפסת כזו בצורה הביתית הכז היתרונות והחסרונות של חומרים האלה א זה מן הסתם הולך יד ביד עם היתרונות והחסרונות של השיטת הדפסה שלהם אז הדיוק במידות איבוד משלים מינימלי חוזק ועמידות מגוון מאוד רחף לחומרים שנותן לנו את החוזק ועמידות.

צפיפות ואתימות. אה קלים מהחומרים האלה חלקים שהם צפופים ואתומים ויש מגוון מאוד מאוד רחב של חומרים. אז גם מבחינת החסרונות גם חומרי גלם וגם המכונות המכונות שמתאימות יותר יקרות מהטכנולוגיה של FDM. מורכב להחליף חומר. תחשבו על זה שאם יש לכם מדפסת בבית ויש לכם אמבט של החומר אחד ואתם רוצים להדפיס בכמה חומרים, צריך לרוקן א את שריות החומר שיש באמבט, לנקות את האמבט טוב טוב עם איזשהו חומר אלכוהולי ורק אז לשים את החומר החדש.

אחרת אנחנו ניצור מצב של זיום בין חומרים וזה יכול להשפיע בצורה מאוד מאוד ארסנית על החלקים. באופן כללי התעסקות עם חומרים כימיים נוזלים לא תמיד סימפטית. תחשבו הוא צריך מיגון בסיסי, כפפות, משקפי מגן, אה כל מיני מתליות לנקות את זה. בשיטה הזו יש גם הרבה תומכות. אמרנו אי אפשר להדפיס חלקים, לא משנה כמה פשוטים אם יהיו בלי התומכות, אחרת זה לא ידבק למשטח.

וציוד משלים. אם זה אותו אלכוהול בשביל לנקות שעריות א של הנוזל מהחלקים, כל המכשור הנוסף של הקשיה הסופית, דברים ש בחזית לא נראה שצריך בשביל א ה רק לקנות מדפסת, אבל זה דברים שמתבוספים ואז צריך עוד ועוד א לא מה שמעלה את המחירת ככה לסיכום אומר כן כן, אמרת ציפות והתימות, זאת אומרת התימות הלו גם PL, ABS הם גם מתומים. מה אתה יכול לחדד את ה כן אמ אז אני אגע בזה בהמשך שנגיע ל פרק שקשור לסלייסר לתוכנה אבל בגדול אולי מה אתה מדבר על המילוי אם זה 100% 20% זהו אז א חלקו אה אוקיי אז אחוז מילוי פה אין אחוז מילוי זה תמיד 100% אז רק לסבר את האוזן לאחרים שלא יודעים מה זה בעצם חלקים שמודפסים בטכנולוגיה של FDM של החוט לא משנה כמה נבחיים וגדולים יהיו, לרוב הם יהיו במידה מסוימת והכל בשליטתנו חלולים גם נובע מסיבות של סכון בחומר ודברים כאלה בלי לפגוע בתכונות המכניות בשיטה הזאתי כל חלק שאנחנו מדפיסים הוא צפוף ועטום אין לו איזשהו חלל פנימי שמוגדר לו במהלך ההדפסה אלא אם כן זה חלק מהגאומטריה אה א אז ככה תודה אני יודד נקודה טובה אה אז אם ככה לסכם את היתרונות והחסרונות חלקים שמתי פה גם דוגמה בצד יוצאים מאוד מאוד יפים א אבל יותר יקר מפילמנט ומצריך התעסקות יותר גדולה א אז נעבור א לחומר הבא קצת פחות אם בכלל לא נפוץ בעולם הביתי זה מתכות א מתכות מתאים לשימוש במדפסות בטכנולוגיות של SLS כמו שראינו לפלסטיק באבקה רק שזה גם מתאים לפתחות יש טכנולוגיה סליחה [כחכוח] שנקראת SLM שזה לא סינטור אלא סינטור אמרנו זה הדבקה של החלקים sl זה מלטינ בעצם התכה מאוד קטנה ומקומית שאנחנו מתיחים את האבקה לכדי הצורה שלנו ‏EBM זה דומה לSLM, רק שזה מקור אנרגיה אחר. ובאנדרגטינ פשוט יש לנו אמבת אבקה שאנחנו מרססים א חומר שהוא כמו דבק במקומות שאנחנו רוצים, שכבה, שכבה, ואחרי זה החלק שיוצא לנו עובר איזשהו תהליך, נקרא לזה אפייה, בטמפרטורה מאוד מאוד גבוהה ואנחנו מקבלים בסוף חלק שלם שהגיע מתוך ההדפסה. הדפסה של מתחות זה תחום מאוד מאוד חם בעולם של התלת מימד.

זה מאפשר יצירה של חלקים ברמה גבוהה עם גאומטריות מאוד מאוד מסובכות, מה שלא היה ניתן עד לפני כמה שנים בלי השמות שבטכנולוגיה של הדפסה או שזה היה היו גאומטריות שהיה מאוד מאוד יקר לייצר אותם והיה צריך המון המון שלבים אה והיום אפשר להדפיס שלל ומגוון מאוד גדול של מתכות ניגע וכמה אה אז המתכת הראשונה וא אולי הכי נפוצה שמדפיסים בה זה אלומיניום. אלומיניום הוא חומר שהוא קל למשקל א ויחסית חזק ביחס למשקל שלו. מטפיסים ממנו המון רכיבים א לעולם של תעופה ורכב. בעיקר יש לנו סגסוגות שמוססות על ניקל. ניקל זה חומר שהוא מאוד מאוד עמיד לטמפרטורות גבוהות ולסביבות אה אגרסיביות של א כל מיני כמיקלים מאוד מאוד אגרסיביים וקורוזיבים.

הוא מאוד מאוד נפוץ בעולם של תעשיות האנרגיה והתעופה. א הדפסות מטיטניום סגסוגות טיטניום. טיטניום זה חומר שיש לו חוזק מאוד מאוד גבוה ומשקל נמוך. א הוא נמצא בשימוש בתעשיות התעופה קצת רכב ובעיקר ב תעשיית הרפואה יש המון שתלים מטיטניום אם זה מפרקי ירך או כל מיני מחזיקים לעצמות טיטניום זה חומר שהוא אה מאוד אנחנו נגיד את זה שפה פשוטה סבבה לו בתוך הגוף הוא לא מאוד מושפע מכל מיני תהליכים שקורים בגוף לא משפיע וא אה מתכת נוספת זה הנרוסטה הפלדתכלת זה באמת נהר הזהב יש המון המון המון המון סוגי פלדות שאפשר להדפיס ובאופן כללי פלדה זה פלדה פלדת לחלד היא עמידה בפני חלודה יש לה חוזק מכני מאוד מאוד גבוה היא מאוד ורסטילית יש אה פלדות שהם משתמשים בתעשייה גם של שטלים רפואיים א פלדות כלים שהם מאוד מאוד חזקות וקשות א פלדות באמת יש מכל הסוגים א ונותנות א מגוון מאוד רחב של מענה ושאפשר להדפיס א ונעבור לחומרים נוספים קצת יותר נשטיים אה נתחיל משמאל לימין אז א חומרים קרמים א למעט הקרמיקות שאתם אולי מכירים מעריכים וכאלה בבית א יש קרמיקות הנדסיות חומרים קרמיים הם א מאוד מאוד עמידים לטמפרטורות גבוהות לקורוזיה יש להם חוזק יחסית גבוה א משתמשים בחומרים קירמיים מודפסים בתעשיית הקרונה וחלל א תעשיית הרכב תעשיית האלקטרוניקה א ויש א חומרים קרמיים שהם יכולים להיות מושטלים בגוף האדם. אה זה הולך יד ביד עם ה חומרים שמופסים מטניום.

א קרי שתליך יכולים להיות מקרמיקות. א שיניים א שתלים של שיניים מקרמיקות הרבה יותר אסתטי בנירוד שלו מאשר שטל מתכתי. א חוץ מזה יש חומרים מורכבים. חומרים מרוכבים. זה בעצם שילוב של שני חומרים שכל אחד מהם נותן איזשהיא תכונה.

אז בעולם של הפלסטיק של הפולימרים יש חומרים כמו אלה שנגענו בהם שחוץ מהחומר עצמו א יש בתוכו תערובת של סיבים שהמטרה של הסיבים היא להעלות משמעותית את החוזק המכני. אבל חוץ מזה יש טכנולוגיה של [נחירות בוז] חברה א שנקראת marקed forורge שבעצם הם פיתחו מדפסת שמדפסת פולימרים fdm עם חוט שאפשר יש לה עוד ראש שהוא יכול לטבוע סיב ממש בתוך החלק ומשמעותית להעלות את החוזק של החלק והם מעידים על זה שהחלקים שלהם יכולים להחליף אה בחוזק המכני חלקים א מאלומיניום. לי יצא לעבוד עם מדפסת כזו. זה באמת מכונה מאוד מאוד מרשימה. אה חוץ מזה יש א הדפסה של חומרים ביולוגיים.

זה אמנם משהו שהוא מאוד מאוד בחיתולים, מאוד מאוד בכותלי האקדמיות והאוניברסיטאות, אבל כן אירוע התחנות. אה זה משהו ש אני מאמין שעתיד לשנות את כל עולם הרפואה. אם זה להדפיס א רקמות חיות להשתלה או אפילו איברים פנימיים. אבל שוב זה מאוד מאוד בחיתולים. וא הדפסה של מזון.

אז אני ראיתי הרבה סטארטאפים שמדפיסים שוקולד א בכל מיני תצורות אבל בחברות קצת יותר תעשייות וגדולות. א הדפסה של מזון זה בא בחברות בעיקר של א מייצרות תחליפי בשרות בעצם ליצור איזשהו מרקם ונראות דומה לבשר אם זה להדפיס כביכול סיבים סביב של חומר שידמה שומן ובתוך סעב של חומר שהוא התחליף בשר א כל זה בשביל כמה שיותר לדמות את א את הצורה של הבשר אמיתי נקרא לזה אה [כחכוח] וכמובן שיש חברות אולכימיקלים ו א ספקי מתכות וקרמיקות ש מפתחות עוד ועוד ועוד חומרים ואין באמת שאין סוף אה אל העולם הזה אמ אז זה בחומרים שקצת פחות פוצים א לבית והם יותר נישות בתעשייה נמשיך אה נעבור בעצם מה זה קד יודע אם נתקלתם פעם במושג הזה אה קד שאלה קטנה כן א סתם רעיון יש טכנולוגיה להדפסה של קרח כל הפסלים עם קרח שהם עושים אז אם יש יש איזה סטארטאפ או איזה טכנולוגיה שמדפיסה קרח אני לא שמעתי על זה. אה, טוב, יאללה אז הפטנט עליי. כן, הפטנט עליך. תודה.

אה, בכיף. אמ אז קד אה פירוש לזה זה compפטר design או עיצוב בעזרת מחשב. א בעצם שמתי פה כמה דוגמאות של תוכנות מאוד מאוד נפוצות תוכנות קד. יש פהד solid אולי שמעתם NX של חברת Open Scad וזון 360 כל התוכנות האלה בגדול עושות אותו דבר א הם כלי מאוד מאוד מאוד חזק למהנדס או מייקר או כל אחד שרוצה למדל איזשהו חלק במחשב צורה גאומטרית לתת לדור לעשות DS זה system DS זה the Soul System זה חברה שעושה המון המון דברים אבל אחד המוצרים שלה זה א תוכנות קדוש המיר את המטוס המיר נכון הם גם יצור את המטוס מיראש א אז לענייננו מבין התוכנות האלה אני יודע ש open cadד היא תוכנה חינמית אבל לא כזו אינטואיטיבית לשימוש פזן 360 תוכנה שרוב המייקרים בעולם משתמשים בה. אני די בטוח שיש לה גרסה חינמית.

אם מישהו מכם מחפש אחת מהתוכנות האלה נגיד את זה במאמר מוזגר בצורה חוקית לפיוזן 360 יש גרסה חינמית תוכנה מאוד קלה ואינטואיטיבית לתפעול לומדים אותה מאוד מאוד מהר אז בעצם מה אנחנו עושים עם התוכנה הזו עם הקד אפשר להגיד משהו רגע כן אה יש עוד תוכנות לט למידול שהם לאו דווקא תוכנות קד א אתה יודע במובן של הקד אבל בעזרתם אפשר גם לייצר לפורמט של STL ולהדפיס כמו בלנדר שחינמית. אז אבל בלנדר בכוונה לא ציינתי אותה. א בלנדר תוכנה א מאפשרת גמישות טוטלית על חלקים ומי שלא יודע איך להשתמש בה יכול לקבל בעת צורה שנמרחת הצידה וכל מיני תופעות כאלה. זה תוכנה שהיא מאוד מאוד מאוד מאוד אה א עם המון המון אפשרויות יכולה לייצר בעצם בלנדר זה תוכנה של פיסול פיסול במחשב היא פחות הנדסית אבל היא לא אינטואיוטיבית לשימוש כן צריך ללמוד איך להשתמש בה אנשים עושים ממנה באמת א דברים מאוד מאוד יפים ומדהימים בכוונה לא ציינתי את זה כי לא הייתי ממליץ לבן אדם מתחיל א בבלנדר אבל זה באמת אה אחת התוכנות החינמיות א שקיימות ושאפשר לייצר מן החלקים להתפסה. אמ אז בעצם תוכנות קד אנחנו יכולים ליצור חלקים מותמים אישית.

עוד פעם אמרתי זה כלי מאוד מאוד חזק למהנדסים ומייקרים. א בעזרת התוכנה אנחנו יכולים למדל עם המידות שאנחנו רוצים את החלק שאנחנו רוצים להדפיס. כמו כן אפשר לפיצור כמה חלקים, לבצור הרכבה. בעצם יש לי איזשהו מנגנון שמורכב מכמה חלקים, אני יכול ליצור את החלקים ואז להרכיב את המנגנון, לראות במחשב איך הוא עובד וכמובן להדפיס כל חלק וחלק בשביל להרכיב את זה ולקבל תחושה אמיתית איך זה. אמרנו הדפסה זה שיטה זולה, מהירה ונגישה לייצר חלקים.

אם אני רוצה לייצר ללקוחות חלק, אני כנראה עדיף לעשות אב טיפוס מהיר בהדפסה, לראות שאין איזשהם דברים שפספסתי במהלך המידול שלו בתוכנת הקד ואז אני יכול מהר מהר בצורה מהירה לקבל את החלק, לראות אם שכחתי משהו, לשנות את זה בתוכנה, להדפיס שוב וככה לעשות את היחסי גומלין האלה בין המודל הממוחשב למודל לאב טיפוס ובסוף לחלק הסופי. א רשמתי פה חלקים סופיים איכות ההדפסה גבוהה. זאת אומרת יש היום הדפסות א שהם לא נקרא לזה חובבניות א שהם לשוק הביתי וכמעט לכל כיס שהאיכות חלקים בהם היא מאוד מאוד טובה וזה יכול להיחשב כחלק סופי. וציימנתי פה דוגמה. מדפסת פרוסה כמו שיש לי עשויה בחלקה מחלקים מודפסים.

להם בפרוסה יש חווה של מדפסות שלהם והם מדפיסים בעצם חלקים למדפסות. א אז נעבור עכשיו לפרורמטים הנפוצים. אה בעולם של הדפסה. ציינו בהתחלה STL ש של חברת 3D Systems א קרויה על שם הטכנולוגיה הוותיקה סטרייטוגרפי זה הפורמט הפופולרי ביותר לקבצים שמתאימים למדפסות תלט ממד א STL בעצם א הופך את החלק המודל על תת ממדי שלי לאיזשהיא רשת של המון המון משולשים שמחוברים אחד לשני א זה פורמט שהוא מאוד מאוד פשוט חלקים שהם מאוד מאוד א קלים, זאת אומרת הם לא שוקלים הרבה. אה מסיבה שהוא רק א הופך את החלק לאותה רשת משולשים, אבל הוא לא מכיל עוד מידע על החלק כמו מימדים, א צבע אם יש לנו צבעים שונים א ועוד כל מיני פרמטרים.

לכן א נוצר פורמט שנקרא 3mf, 3MF או 3D mancuring format. הוא נוצר על ידי מאגד של חברות טכנולוגיות שהוא בא ליצור איזשהיא אלטרנטיבה מתקדמת יותר לSTL שקיים משנות ה-80. א ה3MF מכיל בעצם את כל המידע א שתרוש להדפסה של החלק. אם זה צבע, מרקם, א חומרים א מימדים, אם יש תמיכות, אין תמיכות ועוד כל מיני פרמטרים כאלה. וקיים עוד פורמט שנקרא AMF.

יחסית חדש. שהוא מאוד מאוד דומה ל 3MF אה פשוט הוא מתאים גם לטכנולוגיות א הדפסה נוספות שהם לאבו דווקא הטכנולוגיות האלה של הפלסטיק וגם יכול הוא תומך ביצירה שהוא עם מבנים מורכבים זאת אומרת כמה חלקים אמ אז אלה הפורמטים הנפוצים והמשומשים ביותר אה נמשיך לאיפה אנחנו יכולים להשיג אה מודלים קיימים. אז בגלל שקהילת המדפיסים וההדפסות זה קהילה שהיא מאוד מאוד פתוחה ושיתופית, יש המון המון המון המון מקורות שאפשר להוריד מהן חלקים. א פה מצוינים כמה מקורות ידועים וגדולים. נתחיל מימין משמאל נעבור לימין.

א ציינתי פה שני אתרים א גדולים שאני בעיקר משתמש בהם. יש עוד המון. א הראשון זה אתר שנקרא של חברת מקרבו א והשני זה אתר prינטבלbלס של חברת פורסה שתהם חברות של מדפסות א אתרים מאוד מאוד גדולים מאוד פופולריים מציאים מגוון מאוד מאוד מאוד רחב של חלקים להורדה בחינם אה בעצם כל בן אדם שיוצר חלק יכול לעלות אותו לאתר לציין קצת קצת מידע עליו, באיזה אופן להדפיס אותו וכן הלאה. יש עמרה כזו בעולם של הדפסות. אם יש משהו, אם יש חלק שאריך, זה להניח שכבר מישהו א מידל אותו, אז הרבה נמצארים האלה.

א אתר נוסף נקרא מיני פקטורי. א גם תר מאוד מאוד גדול שמציע חלקים תלט מימדיים. אה, וזה כולל גם דגמים שנבדקו בהדפסה. [כחכוח] זאת אומרת הקודמים יכול להיות שיש חלקים סתם מודלים תלט מימדיים שאלו לאו דווקא אנשים בתקוב שהם מיועדים ספציפית להדפסה אז במי מיני פקטור יש גם א מוצרים וחלקים כאלה אתר נוסף נקרא קלץ א יש פלטפורמה לשיתוף ורכישה של חלקים א שמתאימים גם למעצבים וגם למשתמשים הביתיים בעצם מעצב שרוצה לעשות א להרוויח על העיצובים שלו יכול לעלות את זה לאתר כמו קלץ למכור את זה לרוב מחירים הם דולרים בוודדים תלוי מן הסתם בעיצוב ובמורכבות עוד אתר נקרא פיין שיפ א גם אתר שמאפשר למעצבים לשתף ולמכור את המודלים והעבודות שלהם ומאפשר בעצם להוריד את החלקים להדפסה וגרפקד א אתר שמציע מאגר מאוד מאוד גדול של חלקים הנדסיים המון מהנדסים משתמשים בו אין להעלות מודלים ואין להוריד מודלים ורוב החלקים שם זה חלקים א בעולמות ההנדסה פחות חלקים לנוי או דברים כאלה א ובאופן כללי אם אתם מגיעים להוריד חלק אה חייבים מן הסתם להוריד חלק שנתמך בפורמט שנמך לידי המדפסת ואם לא בטוחים STL תמיד עובד שיש כל מיני פורמטים זה יכול לבלבל פורמטים שמיוידים לעריכה של החלק אבל אם אנחנו רוצים להדפיס STL זה תמיד יהיה הגו שלנו אה נראה לי שניקח עוד איזה הפסקה עד שמונה למה אני חייב לשתות [ __ ] מים אה כן זה רעיון מצוין המטרה זה לשבור על הקשב שלכם שמונה מתי הרתה? עד מתי הרצתה?

עד סביבות תשע. אני חושב שמה שיהיה הכי חכם שנעשה זה שבשמונה אנחנו נחזור ונעשה סשן שלענות על כל השאלות שיש פה בצ'אט והצטברו כי אנשים לדעתי מתרכזים בלענות אחד לשני. אז עומר ואני נעשה סשן שלענות על כל השאלות כדי שתהיו מרוכזים בחומר שנשאר. ולאחר מכן שנסיים את כל השאל קילופיות אנחנו נשאיר מספיק זמן לשאלות גם מקצועיות על הדפסות תלת ממד וגם באופן כללי על הקורס ארדונו js על מה זה ארדונו js ועל כל מה שמעניין אותכם שאנחנו יוכל שאנחנו יכולים לעזור ולענות לכם אנחנו בעיקרון הזו מתוכנן להיות פתוח עד תשע מי שבסוף ההרצאה ירצה ללכת זה גם בסדר גמור אבל אנחנו א מחויבים ורוצים לתרום מהזמן במעד שלנו כמה שאפשר עד תשע אז כרגע אנחנו אנחנו אנחנו סוגרים את השאלות בשמונה נחזור ונענה על כל השאלות שיש בצ'אט באופן מרוכז כי באמת גם צריך קצת להתרענן בסדר יהיה אחרי זה אפשר לראות את ההרצאה הזאתי מוקלטת כדי אתה יודע לחזור עליה עוד פעם וכולי כן הרצאה תהיה מוקלטת היא תעלה ליוטיוב א אני אעלה אותה מעריך מההלך השבוע הקרוב ואז תוכלו לעבור עליה בזמן שלכם אני קצת אערוך אותה אה נגיד את מה שאני אומר עכשיו לא יהיה ביוטיוב כי זה לא מעניין אף אחד שאנחנו בהפסקה ויתעלה נטו עם החומר המקצועי ועם השאלות הרלוונטיות בסוף וככה תוכלו לחזור וללמוד יש פה הרבה מאוד חומר זה מאוד עמוק אבל הבתחנו שמפה תיצו כל מה שצריך כדי להתחיל להדפיס תודה רבה בוא נחזור בשמונה קפה פיפי ונענה על שאלות אבל סתם תנצא הכל בעולם נגד ה יחסית כן כן יחסית אה יחסית לפני שבוע יהיה שק טוב, אנחנו רוצים להתחיל. אני מעריך מאוד ומודה לכל מי שנשאר ומחזיק איתנו מעמד.

שמח שהנושא הזה מעניין אתכם. אה, זה לא פשוט אחרי שאותה עבודה להגיע ועוד ללמוד חומר כזה. ובגלל זה הבאנו את המרצה הכי תותח ששמענו עליו ו בחרנו בו אנחנו לא מתפשרים על איכות ההוראה אה אני רואה שחלק מהאנשים פה עוד עדיין שקטים ואני אנצל את העוד שתי דקות אלו גם מציין שיוסי מילר הוא גם כן נמצא פה והוא גם כן חבר צוות בהנהלה של ארדוינו jס לקהילה שלנו ואחל מיום שני הבא אתם תוכלו לראות אותו ממשיך את מה שהמלחמה הפסיקה לנו א בעצם להעביר דברים ותכנים לקהילה. חלק מהתכנים יהיו על ידי הרצאות אורחות בסגנון של מה שאנחנו עושים עכשיו עם עומר. א מן הסתם לא בהיקף עומר ושעות כל זה ארוך אבל כן אנשים שיהיו סופר מעניינים ורלוונטים לטכנולוגיה.

חלק מהתכנים הוא יעבויר. א יוסי הוא פול סטק. ניסיון שנצבר במהלך התקופה האחרונה והוא רק מת להתפוצץ ולהוציא אותו א וחלק מהתכנים גם רון ואני שאנחנו בעצם המייסדים של ארדו js שאני בסוף אני אתן גם משפט על מי אנחנו ומה אנחנו א נעביר תכנים א מי שלא חבר קהילה פה של ארדונו js אז אני אשלח אחרי זה שוב בקבוצה צה של הקהילה היהודית של ההדפסות את הלינק קבוצה היהודית של ההדפסות שוב שכולכם אם אתם רוצים להשאיר אותה יהודית ולדבר אך ורק על מה שרלוונטי להדפסות נשאיר אותה קיימת אבל התכנון הוא שלאחר שאנחנו שולחים את הלינק ליוטיוב אנחנו נעשה את ה מיגרציה בין הקבוצה היהודית לארדונו js אנחנו לא רוצים שיהיה לנו כל מיני קבוצות שלא נוכל לתחזק ולדאוג להם. וכמובן מי שרשום פה לקורס, יש פה חדיכים שנרשמו לקורס המלא של ארדונו js אז אני א כמובן לא מדבר על הקבוצה שלכם. שאלו אותי הרבה חבר'ה בפרטי האם המצגת הזאתי תועלה כמו שהיא א לכולם.

אז את ההקלטה אני אעלה את ההקלטה של המצגת הזאתי אנחנו כמו שהסברתי ואמרתי היא כן תועלה ליוטיוב ותאכלו בזמן שלכם מתי שאתם רוצים לראות אותה את המצגת כמו שהיא עכשיו שראיתם אותה אנחנו לא נפרסם אותה ושקעו בה שעות על גבי שעות על גבי שעות והיא חלק מהתכנים והתוכן של קורס ארדונו js לחניכי הקורס אני אעלה [נחירות בוז] גרסה לעיון שתוכלו לעבור גם על המצגת עצמה אה וככה אנחנו ננהג. חניכי הקורס יקבלו את כל מה שהם צריכים כדי ללמוד. שאר החבר'ה שהצטרפו ואנחנו מעריכים את זה מאוד, אתם תהנו מהקלטה ו זה לגמרי אמור לספק ולעזור לכם ללמוד את כל החומר. אה עומר, אתה איתנו? אני איתכם.

אז מה שאני מציע חלק מהשאלות יהיה להן תשובה בהמשך ההרצאה. אז היות ויש פה שאלות כבר שאנחנו ככה צברנו אותם ו אני מעריך שאנשים רוצים לקבל תשובות אז נעשה בריף כזה מהיר על כל שאלות שאלות שאין להם תשובה והיא תשובה קצרה נענה עכשיו שאלות שעוד שנייה במצגת תומר ידבר עליהם אנחנו נשמור אותם למצגת ובסוף אנחנו נשאיר מספיק זמן לשאלות שכל מי שרוצה ניכנס איתו לפרטי פרטים ונחזור על מה שצריך ככה אנחנו אנחנו נצא א וין וין מכל הכיוונים. אז בבקשה עומר אני צ'יק צ'ק אני אקריא שאלות ואם זה משהו ש סליחה אני אעבור אני אומר אני אעבור על הצ'אט אני בקצרה על מה שאני יודע שאני לא נוגע בו בהמשך 100% אה [כחכוח] אז נכון אברהם פה כתב אפשר לתת כמה מילים על ASA א לא ציינתי ASA האמת שASA זה די כוכב עולה בעולם של הדפסות אה אני נתקלתי בו יחסית לא מזמן אה חומר ש א דומה א לabs א פשוט עם עמידות אה לקרינה קרי קרינה מהשמש יותר טובה ו פחות פולט את העדים הלא נעימים האלה שs פולט א אז אפשר להגיד שהוא ABS משופר אה זה עמרה טובה אמ יש פה ראיתי נתנו כמה דוגמאות לעוד כל מיני תוכנות קד אמרתי נגעתי בגדולות והמוכרות אבל בחיפוש אפשר למצוא המון תוכנות שהם גם חינמיות א רובן ככולם משתמשים בהם בערך באותה צורה אמ זהו אה שלום אפשר להשתמש בכל החומרים ומדפסות ביתיות כל החומרים שאני מדבר עליהם פה אפשר שר ויש עוד א אלה הבסיסיים א שאני חושב שכדאי להתחיל איתם ואחרי זה עם הזמן לגלות עוד חומרים עומרטינקרקד סליחה הטינקרקד שכתב רוני אנגל א איך איך כותבים זה תקלית אה t i n k e r c a אה טינקר כמו פייטון שיקר טינקר אה זהו אז כל שאר השאלות פה א אני נוגע בהם מהמשך ואם אני לא מציין א אל תתבשו לי לשאול אותי שוב א אז בואו נמשיך אה אז עברנו על האתרים שאפשר להוריד מהם מודלים קיימים אה נעבור ונדבר על הסלייסר בעצם אה השלב האחרון לפני ש אנחנו מגיעים למדפסת עצמה אה בעצם אז תפקיד הסלייסר סלייסר היא תוכנה שמקבלת כקלת א את כל אחד משלושת ה פורמטים שדיברנו עליהם קודם STL 3MF אוf והופכת את זה א לקובץ בפורמט א שהמכונה המדפסת יודעת לקרוא ובעצם מתרגמת את זה לתנועות ו פקודות א מה שהסלייסר עושה הוא מקבל את החלק התלט ממדי הגאומטרי וכשמו סלייסר הוא פורס אותו לפרוסות לשכבות כשבכל שכבה הוא מגדיר את הפקודות שהמדפסת צריכה לעשות א בנוסף בסלייסר אנחנו מגדירים את [נחירות בוז] כל ההגדרות א של ההדפסה א סוג החומר ומסוג החומר נגזרת הטמפרטורה שהוא יופס בהטמפרטורה של משטח ההדפסה מהירות ההדפסה א יש פרמטרים אם הזכרנו את העניין הזה של חומר חלול או צפיפות מילוי נמוכה גבוהה וכן הלאה א תומכות אם זה גיאומטריה מורכבת שאין לנו שום דרך להניח אותה על משטח ההדפסה חייבים תומכות פה אנחנו נגדיר את התומכות א אם זה בצורה אוטומטית או שאנחנו נוסיף אותם ידנית א עובי השכבה אה באמת כל שלל הפרמטרים יש באמת המון המון המון פרמטרים א המלצה שלי בתור א פיסן מתחיל יש אה א ברירות מחדל של הסלייסר עצמו עבור כל חומר ועבור כל שכבת הדפסה הכי קל ונוח זה להתחיל שם עם הזמן והניסיון והידע שצוברים מתחילים לשנות קצת לראות מה מתאים לנו אה איך מקבלים א הדפסות יותר נקיות בשינוי פרמטרים מסוימים אה א עכשיו ראיתי שאלה שקשורה לא שאלה זה עמרה על ptg בצ'אט שהוא משאיר הרבה סביבים וחוטים דקים אחריו א אז סגמנט טוב לשקופית הבאה שלנו אה [כחכוח] הגדרות חשובות להדפסה איכותית בעצם אמרנו בסלייס אנחנו מגדירים את אותם הגדרות להדפסה אז א מהירות הדפסה אה בעצם קובע כמה מהר המנועים של המדפסת נו ובהתאם לזה כמה מהר המדפסת תדפיס את החלק. מן הסתם ככל שאנחנו נדפיס מהר יותר ככה אנחנו נקבל את החלק הרבה יותר מהר אבל האיכות של החלק מן הסתם תיפגע. א זה ההפרש הזה הולך ומתמעת ככל שהמערכות אה הרבה יותר יציבות ואיכותיות ויקרות.

את מערכות ההדפסה, אבל המדפסות הביתיות לארוב א פלוס מינוס זה אותו דבר. א ככל שהמדפסת נה הרבה יותר מהר, ככה יוצרת ויברציות. הויברציות האלה בצורה די שירה מתורגמות לחלקים. א אפשר לראות כל מיני תבניות על פני החלק שמגיעות מהויברציות. א כנל יציבות טמפרטורה.

מדפסת שתדחוף את החומר במהירות מאוד מאוד מאוד מאוד גבוהה. חומר לא יספיק להתחמם ויגיע לטמפרטורת ההתחה שלו ואז יכול ליצור לנו בעיות של חוסר חומר בחלקים. סליחה א לרוב אנחנו נעדיף הדפסה אית כי תהיה איכותית יותר אה אבל עוד פעם יש פה טריידאוף א תמיד יהיה איזון בין המהירות לאיכות. א עכשיו נושא של שכבה ראשונה. שכבה ראשונה היא קריטית מאוד א בעצם קובעת לנו את הידבקות החלק למשטח שאנחנו מדפיסים עליו.

א אחרת אם החלק לא אדבק כמו שצריך הוא ביכול פשוט במהלך ההדפסה להתנתק. ואז אנחנו נקבל אוסף של חוט כזה, גוש של חוטים, בגלל שהחלק לא היה מודבק טוב וזה נובע מהשכבה הראשונה. אה, שאני מדבר על הדבקה אז זה לא נדבק ואי אפשר לנתק, אלא בוא נגיד ההכחזות שלו במיטה, במשטח הדפסה של השכבה הראשונה. [כחכוח] גובה השכבה פרמטר שמאוד קל לשנות מן הסתם ככל שגובה שכבה ה יותר נמוך ככה הרזולוציה שלנו תהיה הרבה יותר גבוהה א איכות החלק תהיה יותר גבוהה אבל אנחנו משלמים פה ב א גם בזמן אה שכבה שיכול לנו להדפיס בעובי שהוא שליש מהשכבה שאנחנו מדפיסים בשביל לקבל איכות גבוהה מן הסתם עולה לנו ביותר זמן א מבזבז יותר חומר א אבל זה גם נותן לנו חלק שהוא יותר חזק כשהו השכבה נמוך והרזולוציה היא גבוהה ומילוי וציפות מילוי יש פה תמונה משמאל של כל מיני סוגי מילויים מילוי או באנגלית אפיל בעצם בשביל לחסוך חומר א המדפסת היא מותאמת לזה אני מדבר א פוס פה ספציפית על FDM בLA זה קצת יותר מסובך ובחרתי שלא להיכנס לזה א גם קצת קצת פחות נפוץ בעולמות הביתיים אז בFDM יש את העניין הזה של מילוי אפשר להדפיס חלקים שהם בפנים חלולים בחלקם מן הסתם אפשר לשלוט על צפיפות המילוי זאת אומרת אני יכול להדפיס חלק שהוא 100% מלא ואז בעצם הכל הוא פלסטיק אבל בזבזתי פה המון המון המון חומר שאולי לא היה לצורך. חוזק של חלק לרוב א מושפע הרבה יותר מ כמה עווה הדופן שלו ולא מאשר כמה חומר יש בפנים.

אה עכשיו בנוגע ל למילוי לאינפיל יש המון המון תבניות וצורות. חלקם הם אסתטיות או נורא נורא יפות ומגניבות וחלקם קצת יותר פונקציונליות ותורמות לחוזק. על כולם אפשר לשלוט אם זה בזווית שלהם, בצפיפות שלהם ובגאומטריה יש אפיל שמיועד אך ורק לתמוך בשכבות העליונות והוא כמעט ולא קיים בפנים א וזה באמת לקצר את זמני ההדפסה ולקבל חלק כמה שיותר מהר עם פגיעה באיכות א מן הסתם אמ א כל ההגדרות נקבעות בהתאם לאיכות ולחומר ו למשך הזמן שאנחנו רוצים להשקיע על הדפסה של החלק אם אנחנו רוצים להוציא חלק מאוד מאוד מאוד מהר אנחנו נווותר פה על חלק מהפרמטרים בשביל ההירות והזמן [כחכוח] אני אעבור הלאה א נמשיך נדבר על תומכות אה בגדול אני אגיד שתומכות זה עניין שבא אם צריך או לא צריך זה עניין שבא עם הניסיון אה בהדפסה א הרבה פעמים א אפשר א לבנות ולמודל חלקים מראייה של או להדפסת ממדית ואז אנחנו נבחר לעשות את זה שיהיו משטחים שהם לא באוויר וצריך תומכות כי תומכות זה שוב זה עוד חומר וזה מוסיף לנו הרבה הרבה זמן בהדפסה. לפעמים יש חלקים שלא משנה מה או חלקים אסתטיים כאלה או שנראים נורא יפה שאין ברירה וצריך תומכות א ואז יש כמה סוגים יש תומכות חיצוניות כמו הכלב משמאל שבעצם הם מונחות מחוץ למודל ותומכות בכל האזורים התלויים לצורך העניין הראש של אותו כלב ויש תומכות פנימיות אם יש לנו איזשה חללים אוקדחים בתוך המודל אנחנו אולי נעדיף לשים שם תומכות בשביל לקבל את החלל הזה בצורה הכי טובה שלו, שלא בעצם הוא התאוות מזה שהוא תלוי באוויר או יקרוס. תמוחות להיות זה מה שרואים מצד ימין עם החלק הכחול.

אה לא שני החלקים פה אנחנו רואים זה תומכות חיצוניות. משמאל הכלב זה בשיטה של FDM, מימין זה תומכות של בשיטה של SL שהם יותר להחזיק את החלק מודבק למשטח, נורא נורא דקות א ויותר תפקיד של האחזות מאשר תמיכה. א אז מבחינה של חומרים, לרוב לרוב לרוב א במערכות הדפסה, במדפסות הפשוטות תומכות יהיו מאותו חומר שאנחנו מדפיסים. אם אני חוזר שוב לכלב, נניח שהכלב הודפס מחומר מסוג PL. כנראה שגם התמכות הם מסוג P והיחודיות שיש התומכות פשוט נורא קל לנתק.

יש איזשהו מרווח מאוד מאוד קטן בין החלק לתומכות והתומכות מתנתקות. במכונות יותר משוכללות. יכול להיות שיש כמה ראשי הדפסה ואז אפשר להדפיס חומר אחד שהוא החומר של המודל וחומר אחד שהוא החומר של התמיכה ומחומר תמיכה זה יכול להיות או חומרים כמו PV שמתמוסס מים או היפס שהוא גם מתמוסס באלכוהול אה או חומרים שאין ביניהם הדבקה למשל בין PL לPATG אין הדבקה אם אני אני יכול לבחור להדפיס מודל מPLA ואם יש לי אפשרות להדפיס את התומכות מPG ואז פשוט נורא נורא קל לנתק ביניהם או או ההפך תלוי איזה חלק אני רוצה א בגדול זה החומרים שקיימים אה תכנון תומכות א אמרנו זה עניין שבא עם הניסיון א יש פה גם טרדוף אני רוצה תמיכות מאוד מאוד מסיביות שהחלק חלק שלי יקבל א יהיה כמה שיותר נאמן למודל הגאומטרי אבל אז יהיה לי הרבה יותר קשה להסיר אותם עוד תמיכות מאוד מאוד דלילות שיהיה לי קל להסיר אבל יכול להיות שהפני שטח או המשטח מגע עם התומכות והחלק יהיו לא הכי אסתטיות אה לרוב הסלייסר הוא מגדיר את התמיכות כשאנחנו מאפשרים כן יש אפשרות א להוסיף תמיכות בצורה ידנית עוד פעם אני אחזור לחזור יד זה משהו שבא עם הניסיון והבנה של איך זה עובד אה להסיר תומכות ככל שהחלק שאנחנו שלנו הרבה יותר גדול ומסיבי העשרה א לא תשפיע עליו חלקים שמאוד מאוד עדינים גופים דקים שיש שמופסים על גבי תומכות צריך מאוד מאוד מאוד להיזהר כשאנחנו מסירים את התומכות אה אפשר להשתמש בו כל מיני כלים סכנים פינצטות אה ועדיין צריך להיזהר אס סרת התומחות. אז ניגע עכשיו בבעיות נפוצות בהדפסה ופה א לקח איזה כמה שקופיות אבל אני מתקשר לעניין הזה למה שצינו שPG משאיר סיבים וחוטים. פה אני מדבר על זה.

אני רואה גם שמישהו אה דיבר א הוסיף מיכאל שלגודל הדיזה יש השפעה לדיוק בהדפסה. ציינתי את זה א קודם כשדיברתי על FDM א מן הסתם אל מערכות שהם ניתנות לשינוי ולקאסטום ואפשר להוסיף דיזות שהם לא קונבנציונליות והם מאוד מאוד מאוד מאוד עדינות ואז אפשר להדפיס חלקים שהם מאוד מאוד עדינים או לחלופין דיזוט עם קוטר חור מאוד מאוד גדול ואז אנחנו מקבלים אה א טו של החוט הרבה יותר גדול והרבה יותר גס אולי זה משהו שאנחנו מאוד רוצים משהו שדיברתי עליו א אז אני לא נכנס לזה שוב אז נחזור שנייה לבעיות ואני אגיע לעניין הזה של הPG אז נתחיל מימין עליון נעבור עם כיוון השעון הזיוות warפינ הזכרתי את זה בנושא של ABS אבל יכול לקרות לא רק אם יש לנו משטח הדפסה א משטחי הדפסה לרוב הם מאוד מאוד רגישים ל א החומרים האלה גם רגישים לשומן שומניות אפילו מהאצבעות שלנו לכן מאוד מאוד חשוב שהמשטחי הדפסה יהיו נקיים אה אחרת אם השכבה הראשונה והחומר לא נדבק זה משהו שקורה מאוד מאוד בקצוות של החלקים בקצוות חדים הוא יכול להתרומם ולהתעקם ואז במקרה הכי טוב יש לנו פשוט קצוות בות שהם התרוממו מהמשטח במקרה הכי גרוע החלק במהלך הדפסה התנתק לנו א ואז הוא כנראה לא הצליח א אה אחת הסיבות זה קירור לא אחיד של החלק מאוד מאוד מאוד בדגש על הרוב היום המשטחים מחוממים א אין לא יצא לי לראות מדפסת התקנית שאין לה משטח הדפסה מחומם כמובן שאם יש לנו חומר שהוא אולי לא הכי איכותי או באיזשהיא סיבה לא נדבק אחרי כמה ניסיונות למשטח הדפסה, אפשר תמיד למרוח דבק, דבק בית ספר, דבק סטיק, עובד מאוד מאוד טוב, נשתף במים אחרי זה א ועושה את העבודה. א זהו אז עכשיו אני מגיע לנושא של חוטים הוזליגה מה שנקרא באנגלית זנ אוסרינingס string זה מחלה מאוד מאוד מאוד ידועה של הדפסת fdm בעצם תחשבו אם יש לי שתי קצוות שפה אני מדפיס ופה אני מדפיס בנראה אם רואים את הידיים אה אני מדפיס בשתי הקצוות וביניהם אני לא מדפיס המכונה היא בקצה הזה עוצר צרת מלהוציא חוט ועוברת בתנועה שלה, אבל החוט יש לו רצונות משלו. יכול להיות שהוא לא נמשך מספיק חזרה פנימה וקצת ממנו יוצא. אז במהלך בתזוזה בין שני הקצוות יהיה לי חוט מאוד מאוד מאוד דק א מה שיוצר לי את הסטרינגינג.

ואז החוט הדק הזה בעצם סוף ההדפסה זה נראה כאילו יש המון חוטים נורא נורא נורא קטנים בחלק בין האזורים האלה שביניהם אין הדפסה. א ובנושא הזה של PTG, PETG אמרנו הוציאנו חומר קצת יותר צמיגי מPLA, לכן למדפסת יותר קשה לדחוף אותו החוצה ובאותה מידה יותר קשה לה לדחוף אותו חזרה פנימה. בעצם לא הסברתי את זה במהלך ההדפסה יש תמיד משחק בין לדחוף חומר החוצה כשאנחנו מדפיסים ולמשוך את החומר פנימה כשאנחנו באזורים שאנחנו לא מדפיסים בהם או כשהראש הדפסה נע בין אזור לאזור אז א הסטרינגינג הזה החוטים עניין גם משחק של טמפרטורה וגם עניין של כמה אנחנו משכים את החוט פנימה ועניין של מהירויות גם זה הרבה נושאים של כיונון המדפסת את עצמה זיing א נובע בערך מאותה סיבה גם מאותם בעיות או של טמפרטורה או של דחיפה ומשיכה של החומר פנימה מראש ההדפסה בעצם תחשבו המדפסת עומדת לא מדפיסה מחוממת והחומר יוצא ברצונו החופשי א משהו לא אמור לקרות ואז אם זה משהו שקורה תוך כדי הדפסה שיש לנו הוצאה לא רצונית של חומר אה על גבי החלק יכול להיות א נקודות כאלה עודפות של חומר, משהו שפוגע מאוד מאוד ב אסתטיקה שלו. אז גם זה א ניתן לפטירה על ידי כיונון של הטמפרטורה של ההדפסה ושל הגדרות של משיכת החומר א לתוך ראש ההדפסה כשהראש הדפסה במהלך התזוזה שלו ולא מדפיס. א נעבור לארשיפטינג הזזת שכבות מה שקורה אמרנו אנחנו מדפיסים שכבה על בי שכבה ויכול להיות מצב שפשוט יש לנו תזוזה של שכבה מהשכבה הקודמת לה משהו שאנחנו לא רוצים א לרוב לרוב המוחלט קורה בגלל בעיות במדפסת מדפסת מורכבת מסדרה של רצועות מישבים א ומסילות אם יש משהו שמה שלא זז כמו שצריך בצורה חלקה, בעצם יש איזשהיא המסה או מגבלה מכנית, המדפסת נאבוקת בעצמה ואז היא מדפיסה איפה שהיא חושבת שהיא נמצאת, אבל בפועל היא לא הגיעה לאזור הזה.

לכן מומלץ כמובן זה בהתאם לכמות ההדפסה תמיד לבצע טיפול המדפסת חודשי דו חודשי שימון ניקיון וכן הלאה בשביל למנוע מצב כזה של הזזה של שכבות או באופן כללי בעיות א נעבור לתפוקת חומר לקויה או תפוקת חומר יתר מה שנקרא under וover extrusion אה אז גם כאן כאן תחשבו חומר יוצא מהדיזה אם יש under extrusion לא מספיק חומר יוצא או לא יוצא בכלל חומר א זה יכול להיגרם מכמה סיבות או א שיש איזשהו חסימה בנוזל בדיזה והחומר לא מצליח לצאת או שהגדרנו א מהירות הזנה לא נכונה או לא מתאימה לחומר או באופן כללי יש איזשהיא בעיה של הזנת החומר. זה יכול לנבוע מהמנוע שמזין את החומר בראש הדפסה, עניין של הגדרות וכן הלאה. אז כמובן אנחנו נרצה לראות דבר ראשון שזה לא בעיה מכנית א זה הכי פשוט לבדוק. אחרי זה א יש א שיטות לנקות את הנוזל. אם זה באמצעות גורם שלישי.

לרוב נדבר על זה כשנגיע לחסימה דיזה ויש חומרים לא איכותיים שיכול יכולים להשאיר שעריות ולגרום לחסימה של הדיזה בover exrusion אז זה כמות גדולה מדי של חומר שיוצאת קצת דומה לוזינג שדיברנו עליו א תחשבו שיוצא יותר חומר ממה שצריך זה יכול לגרום לעיבותים בחלק לזה שהחלק מקבל אה חלקים שגסים יותר או אה נזילות א וזה לרוב קורה מהגדרות לא נכונות עבור החומר ועבור ההדפסה או שהטמפרטורה גבוהה מדי והחומר מאוד מאוד נוזלי יותר ממה שהיינו רוצים א ודורשים ממנו במהלך ההדפסה וחסימת דיזה או נוזל clogוגינ נוזל לרוב אמרנו המידה השגורה זה אמ א 0.4 ממטר חור די קטן אנחנו מעבירים במקור חוט שהוא פי כמה ממנה שאנחנו מנזלים אותו שאנחנו מתיחים אותו חומרים שהם לא איכותיים א שאולי מכילים כל מיני מזהמים יכולים לגרום לסתימה פנימית של הדיזה של הנוזל או שיש לנו שעריות א מהדפוסות קודמות על החלק החיצוני של הנוזל מה שיכול לגרום לסתימה לכן אה א תמיד חשוב לנקות את הנוזל לפני כל תחילת הדפסה, לראות שאין איזשהו עצם זר שחוסם. ואם אנחנו רואים שאין לנו יציאה של א חומר מהנוזל ובדקנו את כל שאר הפרמטרים במכונה, אז א צריך לשקול או להזרים חומר מנקה או יש כל מיני שיטות לנקות הדיזה או במקרה הכי גרוע פשוט להחליף את הדיזה. דיזות שהם לא משהו מאוד מאוד מאוד א איך איך לקרוא לזה שהם לא דיזות מאוד מאוד מיוחדות שמתאימות לחומרים ספציפיים דבר שהוא רכיב שהוא מאוד מאוד מאוד זול מאוד קל עם כלים שיש בבית להחליף אז במקרה הכי גרוע מחליפים את הנוזל א וכמובן מומלץ להשתמש ב חומרי הדפסה איכותיים אה אז [כחכוח] כןנוזל דיזה ונוזל זה אותו דבר בדיוק כן כן נוזל המילה הלועזית לדיזה דיזה המילה בעגה ישראלית א זרבובית א לרוב א במקורות באינטרנט ההתייחסות היא לנוזל א נעבור אז לתיקונים אפשריים א שאפשר לעשות אחרי ההדפסה זה במידה והחלק שהודפס אה הגימור שלו הוא לא לסביעות רצוננו או אה משטחים שבאו במגעים חומרי תמיכה והם לא באיכות הכי גבוהה שהיינו רוצים. יש כל מיני א צעדים שאפשר לעשות בשביל באמת לקבל או באופן כללי אם אנחנו רוצים אה לצבוע את החלק ולתת לו נראות שלא שחלק מודפס אלא של איזשהו חלק פלסטי אבל שעדיין הדפסנו אותו. מה שאפשר לעשות כמובן זה לצבוע ספריי, צבעים אקרילים או אפילו ציווי שמן.

הכי נוח לטעמי זה ספריי. כמובן א מומלץ מאוד להקפיד למוח שכבה של חומר שנקרא פריימר. הוא בעצם נדבק מאוד מאוד טוב לפולימר, לפלסטיק ומאפשר לצבע שאנחנו נשים עליו. גם נדבק מאוד מאוד טוב. יש פריימרים יהודים לחומרים לחלקים תלט ממדיים שהוא פסוט תלת ממד מפוססים על כל מיני חומרים יכולים לבוא בספריי יכולים לבוא בצורה של צבע א מאוד מומלץ להשתמש בהם כשרוצים לצבוע כמובן שמומלץ תמיד לפני צביעה ללטש אה ליטוש גם מחליק את פני השטח או מחספס את זה באיזשהיא מידה לתת לצבע ולפריימר גם להידבק בצורה מאוד טובה לחלק ליטוש אפשר לעשות בעניין הזכוכית עם מכונות ליטוש את כמה חלק גדול עם פצירות ושופינים למיניהם א בעיקר באזורים א שבאו במגעים תומכות זה מאוד מאוד קל ונוח א לשפר שם את טב בני השטח א כמו כן אה אפשר להשתמש בחומרי מילוי אם יש לנו חריצים ופגמי או נגיד ואנחנו רוצים להעלים את ה לא משנה כמה מדפסת איכותית אנחנו רוצים להעלים את ה טקסטורה הזו של השכבתיות אפשר להשתמש בחומרי מילוי א פילר כמו שיש פילר ברכבים מבוסס על אותם דברים ספקל גם איזשהו חומר מילוי או חומרים שמבוססים פוקסי א שיכולים לבוא בצורה של א צבע מאוד מאוד צמיך שאפשר למרוח כמובן שכל החומרי מילול האלה אפשר ללטש.

מה שכן צריך לקחת בחשבון אם יש לנו חלק עם פיצ'רים מאוד מאוד עדינים יכול להיות שהחומרי מילוי האלה א מה שנקרא יבלאו את הפיצ'רים העדינים האלה. אז כמובן זה משהו שצריך לקחת בחשבון. א ורשמתי פה חיזוק א מאוד מוכר ושגור ב חלקים מודפסים שאנחנו נגיד רוצים לחבר אותם עם ברגים או להמי להטמיע בהם כל מיני ברגים בדרך כלל לא להדפיס את התבריגים לברגים כי הם ישחקו מאוד מאוד מהר אלא להדפיס איזשהו חור קדח ואז לשתול בו אביזם התחתי שיש לו תבריג אפשר אפשר להדביק אותו, אפשר להטביע אותו בחום. ואז בעצם ככה שמנו תבריג ל הדפסה שלנו. אני רואה שנתקעתי.

אני מקווה ששומעים אותי. שומעים. שומעים אותך? שומעים. שומעים.

יפה. אז [כחכוח] טוב, בגדול אלה ה תיקונים שאפשר לעשות אנחנו ממש מתקרבים לסוף המצגת. א עכשיו לא התייחסת לפילמנט רטוב לא יבש אה נכון באופן כללי אמרתי שהפילמנטים סופכים א לחוט לכן תמיד עדיף להחזיק אותם בתוך שקיות אטומות לרוב כשקונים פילמנט זה יגיע עם שקית כזו יש כל מיני אויזרים נוספים ויפשנים וכאלה ששומרים על סביבה עם לחות מאוד מאוד נמוכה אה הכי פשוט זה באמת לשמור את זה בשקיות האטומות עם השקית סופכת לחוט שהם מקבלים. אפשר לקחת עוד צד ולדחוף את הספול עם אפילמנט לתנור, לשים את זה על 50 מעלות. לכמה שעות זה אמור להדות ממנו את ה לחוט.

א זה לרוב לרוב לרוב א משפיע על חומרים כמו אה ABS וPATG. ‏PL לא יצא לי להתעקל בבעיות מאוד מאוד חמורות במהלך הדפסה גם אם מוספך לחוט. היום רוב הPLים יש להם תוספים שמזהירים מאוד את הנזק של לחוט. א אבל המלצנה שלי תמיד להחזיק את ה אה חומרים האלה בשקיות אטומות שלרוב זה מגיע. כמובן שאם הזמן לומדים ואפשר יש שקיות מכלים שאפשר לקנות שמתאימים בגודל מחלים אטומים שמתאימים בגודל לספולים ואפשר להחזיק את זה שם או כל מיני אמצעים אקטיביים אה אבל באמת ניסיתי ככה ממש לגרד רק את פני השטח אמ זהו אז ככה סליחה המלצות להמשך א יש סרט מאוד מאוד מאוד נחמד לצפייה בנetפליקסר דוקומנטרי שנקרא אט the legend א הוא עוקב אחרי אה ההקמה של שתי חברות א מוכרות בעולם של הדפסות חברת מקרבוט וחברתפורלבס ובעצם איך הם [כחכוח] מול הענקיות בתעשייה סרט של שעה 40 אה חוץ מזה זה אה המלצה לערוצי יוטיוב ואתרים מומלצים.

ראיתי שחלק מהארים ציינוי גם בצ'אט. אה שלושה ערוצים שאני מאוד מאוד מעריך ותופס מהם. אה כרגיל נתחיל משמאל לימין. אז CNC קיצן ערוץ של בחור גרמני אה בשם שטפן שהוא באמת עושה עבודה הנדסית מאוד מאוד יפה. מציג הבדל בין חומרים, בין א איך אותו חומר מתנהג בצורה שונה בכיווני הדפסה.

מסביר על מדפסות, עושה ביקורות על מדפסות, מנתח דברים בראשייה מאוד מאוד הנדסית, מאוד מומלץ. אמצעי ערוץ יחסית חדש נקרא The next layer א של בחור ישראלי אמריקאי גר בארץ. אה ג'ונתן או יונתן א שהוא יחסית חדש בעולם הזה שהיוט ממד אז הוא נכנס לזה באמת בסערה אז גם יש לו סרטונים של איך להתחיל ואיזה מדפסות הוא ממליץ בתור התחלה ואיזה דברים להדפיס בתור מתחילים וכלים שצריך ואיך להחזיק את החומרים גם ערוץ מאוד מאוד אינפורמטיבי ערוץ השלישי א אני גיליתי אותו יחסית לא מזמן נקרא slנט 3D slend 3D זה בעצם אה חברה קבלנית בארצות הברית. יש להם חות מדפסות, כמה מאות מדפסות שלהם שהם בנו. א ובעצם בערוץ המנכל שלהם מדבר איך לבוא בגישה עיצובית לחלק א שיהיה מוטאם להדפסה א ולאב דווקא לשיטות הקונבנציונליות עלגאומטריות הקונבנציונלית שמוכרות וגם הוא נותן הרבה טיפים על איך חלקים מסוימים באיזה אוריינטציה להדפיס אותם איך שזה יחסוך כמה ש יחסוך חומר יחסוך זמן א לא יפגע באיכות החלק וכן הלאה.

מאוד מומלץ. ושמתי פה שלושה אתרים מאוד מאוד גדולים שבאמת אפשר למצוא שם כתבות מהבסיס של הבסיס, השוואה בין חומרים, מה זה כל חומר, כל מדפסת, סקירה שלה, השוואה בין טכנולוגיות מהטכנולוגיות הכי ביתיות ועד הכי high היend שיש בתעשייה. אז אחד מהם זה All 3DP all about 3D prin 3D printing industry וSimplify 3D אז זה המלצות שלי למי שרוצה להעמיק עוד אה אני רואה שהזום פה א קורס לי מקווה שעוד רואים א זהו [כחכוח] אז יכול להיות שיקרוס לי ואני אתחבר שוב אבל אה זה ממש שלב של שאלות. אה לא יכול לפתוח את הצ'אט אז ממש תשאלו חופשי שחף תעזור לי אם אתה רוצה להקריא מהצ'אט שאלות א ממש מקריב את המצגת עם ה שמתי את ה תקופית היפה האחרונה עם המילה שאלות יש פה שאלה אתה התייחסת באמת לפילמנט יבש ורצוב יש פה שאלה האם יש טכנולוגיה הפוכה עומר התייחס בתחילת ההרצאה על בטם אפטפד שתי גישות הנדסיות שאחת היא הדפסת לת ממדית שמאפשרת לנו ליצור את הגאומטריה הבלתי הגיונית שאתם רואים עכשיו על המסך שאין שום יכולת ייצור אחרת שיודעת לעשות את זה ויש את הקונבנציונלי שזה טכנולוגיות שקיימות כבר משחר ההיסטוריה יצא לי לעבוד עם חרת קרסם עם מכונה שמזיזים אותה בידיים שממש רושם מסתובב וחורד בחומר שהיא מורידה חומר. היא מתחילה מגוש ומורידה חומר.

זה נכון להרבה מאוד חומרים לאו דווקא דרלין. דרלין יש לו את היתרונות החסרונות שלו. הוא פלסטיק, הוא נוח לאיבוד, הוא לא שובר כלים אבל בצורת כזאתי של א טופדאון אפשר בעצם ליצור את כל החלקים הקונבנציונליים שהיו קיימים עד לפני המצאת מדפסת התלת ממד. יש לזה יתרונות, יש לזה חסרונות. זה תלוי מאוד בשיטת היצור ובמה אתם רוצים לעשות ויש גם עניין של design for manfuring שאתה מתכנן כמיקר או כמהנדס חלק אתה צריך להריץ בבקנד של הראש שלך באיזו שיטת ייצור אתה רוצה להשתמש אוקיי עיצבתי חלק זה מה שאני חייב שיהיה כדי שהמכונה שלי תצליח זה החומר שאני חייב להשתמש בו בתוך כל זה אני חייב חייב חייב להתייחס לאיך אני מייצר אותו כי אם זה חלק יפה מאוד שאני רוצה לעשות אותו מ לא יודע לצורך העניין א חומר מאוד מאוד קשיח ואין לי גישה למדפסת שיודעת להדפיס stילס ste אז אני חייב לעשות את זה בcnce או בקונבנציונלי שזה ממש בן אדם שבידיים מזיז את x וy תדמיינו בן אדם שמזיז את x וy וספינר שמסתובב ומוריד את החומר פיזית ואני לא ניצלתי את הפוטנציאל האדיר של המדפסת שיש לי בתלת ממד לידי שהייתי יכול לעשות את החלק אולי טיפה יותר עבוה אולי טיפה בזווית שונה כדי שאני אוכל באמת כמו שעומר הסביר לשים פחות תומכות ואז להדפיס אותו בצורה יותר חלקה אבל אני חייב כשאני מתכנן חלק לתכנן ולהבין למה אני רוצה איפה אני רוצה לייצר אותו זה ענה לשאלה מי ששאל על הדלרין וענה לדלרין ושאל אם יש עוד טכנולוגיה שאפשר לייצר בה אה כן מקווה אה מה עם חזרתי א קליפטרפר בגדול זה שתי טכנולוגיות אחת שגורעת את החומר ואחת שמוסיפה חומר זה זה מדויק זה מדויק יש עניין שאתה מתחיל מגוש גדול אז אתה מבזבז ז המון חומר שהוא לא ניתן למחזור.

אם יצא לך להיות בסדנה שמתעסקים בה בקרסום או בחריטה או מכונות CNC שיודעות כמעט כל גאומטריה להשיג, יש שם המון המון המון שובבים על הרצפה, שזה מתכות שפשוט יורדות לטמיון. ברוב מוחלט של המקרים אין איך למחזר אותם ולא עושים איתם כלום. בהדפסה יש לזה את החסרונות ואת היתרונות שלה אבל גיאומטריות ש מה שאתם רואים עכשיו על המסך מה שמחזיקים פה זה גאומטריה שאין דרך אחרת לייצר אותה שלא בהדפסת תלט מימדית וגם עצם זה שבן אדם הצליח לפתח מכונה שמייצרת כזאת גאומטריה זה גם כן הישג לא פשוט ולקח הרבה מאוד שנים להגיע לזה א שאלות מה עם נמחקפר א סיכוי אתה שומע שחף? כן כן אני אקריא לך זהו אז ראיתי שמישהו הזכיר את קליפר א עוד פעם לא נכנסתי לזה כי זה קצת להתעמק בגדול היום יש שתי א חומרות שרצות על מדפסות אחת זה נקרא מרלין והשנייה נקראת קליפר היום קליפר הרבה יותר מתקדמת קליפר א אבל היא רוחבת על איזשהו בקר נוסף סף שהוא לא הלוח הקשיח שנותן פקודות למנועים של המדפסת. מה שקליפר מאפשר בעצם נקרא לזה חלוקת קשב.

הוא אחראי על לקרוא את הקובץ ואז לשלוח את הפקודה ללוח שאחראי על המדפסת. כשמרלין יושב הכל על אותו לוח של המדפסת אה זה קצת להיכנס לחומרה. הקליפר יש לו המון תוספים שאפשר לשלוט על המכונה ולהביא את זה לכל מיני פרמטרים. הוא מאפשר מירורות הדפסה הרבה יותר גבוהות כי הוא בעצם נושא בחלק א מ אול העיבוד על המדפסת עצמה. כמובן שהמדפסת חייבת לתמוך ב במהירותיות האלה.

בסוף זה מוצר מכני אם הוא לא א ידע לעמוד במהירותיות שה חומרה ותוכנה נותנת לו זה לא שווה כלום אה לא הייתי נכנס לזה אה כל העולם הזה זה באמת אפשר להרחיב על זה המון ואפשר לקרוא על זה אבל זה כבר להיכנס אה לתכנות של המכונה עצמה אה עם איך שזה נראה רוב המדפסות החדשות היום ובאיחוד הקורס שדיברנו עליהם שהם מערכות קצת יותר יציבות ומהירות הם א נוטות לעולם של קליפר אה פרוסה שהיא המוכרת היא עדיין יושבת על חומרה של מרלין אבל א עוד פעם אני לא הייתי נכנס לזה לפחות לא בתור מישהו שמתחיל אוקיי שאלה הבאה ולפני השאלה היא גילוי נאות שעומר הוא מהחלצים שקנו את הפרוסה הוא מעריץ גדול של פרוסה אז א תיקחו ברבון מוגבל אם הוא אומר משהו לא טוב על פרוסה משהו על פרוסה כן כן הוא ממש אוהב את המדפסת הזאת האם יש הבדל מהותי בין מדפסות כמו במבו ופרוסה מול אנדר ושאר הזולות אה אוקיי אז אה בוא נדבר עד לפני כמה שנים א פרוסה שהיא חברת שכית שהתחילה בכל הפרויקט הזה של ריפרפ של הקוד פתוח הייתה די שולטת בשוק מבחינת א אמינות המכונה אה א אל מול הסיניות, כל הקריאליטי למיניהם ועוד כל מיני חברות שיש שם. א וגם כמובן שיש להם תמיכה מאוד מאוד טובה לפרוסה ו א שורגי חומרה ותוכנה וכן הלאה. היום מן הסתם סיניות בסוף הם צוברות המון המון ניסיון וידע בזה שהם אחרו מכונות זולות ומתקדמות ומשלמות לפערים א כמובן שיש שם המון המון המון מתחרים בשוק א וצצה לא מזמן א חברה קוראים לה במבולבס א כמה א הקימו אותה יוצא חברת DJ של הרחבנים אה גם התחילה בפרויט של גיוס המונים. היום היא המדפסת המובילה בשוק. היא בעצם שברה את כל הסטגנציה שהייתה שפרוסה עם אותו מכשיר שרץ אני יודע מה 10 שנים שברה.

הכניסה המון המון שדרוגים. א יש להם מצלמה עם איבו תמונה ש יכולה לזהות עם הדפסה להולכת ולעצור את ההדפסה ויש להם מערכת של החלפת צבעים תוך כדי הדפסה אוטונומי המון המון שדרוגים א מכונה באמת רצינית אבל היא לא open source היא לא קוד פתוח אה אי אפשר לשדרג אותה כמו שאפשר לשדרג את הפרוסה על בסיסנו א הכל שם זה רכיבים שהם שלהם א אבל מכונה מאוד מאוד מאוד מאוד אמינה ומומלצת. ראיתי פה ששאלו איזה מדפס מדפוסות אתה ממליץ למתחילים. א [כחכוח] כמובן שבסוף בסוף בסוף כמו כל דבר בחיים הכל נגזר מתקציב. אה צריך להבין מה רוצים.

אם זה בשביל להתחיל א לא יודע להדפיס דברים ולמכור או בשביל עסק. אז כן הייתי ממליץ על מכונה שהיא כמו הבמבו. וגם המדפסות של במבו יש כמה עצות. יש את הX1 קרבון שהיא המוצר דגל שלהם ויש מדפסות שלהם שהם קצת יותר זולות א שוות ערך מבחינה כספית למוצרים כמו פרוסה שפרוסה היא מדפסת מהימנה וטובה אבל בסוף היא ביתית א ובלי שדרוגים נוספים אה אה העצה חומרים שאפשר להדפיס עליה הוא יחסית מוגבל אמ יש גם את הסיניות קריאליטי וכן הלאה. עוד פעם זה הכל תלוי תקציב.

זה יכול מדפסת של 200 דולר, מדפסת של 500 דולר ושל 1000 דולר. אה, מישהו רשם פה מדפסת ביתיל תתלמד? אם זה אני מניח שקהל היעד זה קהלד שקצת מבין. אפשר ללכת לקיצון הנמוך. מפסת מאוד מאוד זולה של קריאליטי ב-200 200 ומשהו דולר.

שמצריכה המון המון התעסקות ומה שנקרא ללמוד דרך הידיים אם רוצים במרחאות קצת יותר שלפסת את שום זה השם של מפסת בצ'אט אה כן אני אשלח אני אשלח פק על זה בלשלח א ואם רוצים במחאות קצת יותר להתפנק אז הפרוסה מדפסת שבאמת מאוד מאוד נוחה א מאוד קל ללמוד עליה יש לה [נחירות בוז] דברים שעושה בצורה אוטומטית ולא צריך לשבור עליהם את הראש א כמו להבין איפה הראש הדפסה נמצא והמרחק של הראש הדפסה מהמשטח הדפסה דברים שקורה אוטומטית לא צריך לכוונן את זה ידנית אה זה פרוסה יכולה להגיע לקיט להרכבה על אזור ה500 600 דולר א ואם רוצים לקחת את זה עוד שלב אז אני באמת ממליץ על כל אחת מהמדפסות של א במבולב אה א1 P1C או הX1 קרבון אה אז כל אחת מהם תראו גם א העוה בגלל שפרוסה היא מדפסת א בקוד פתוח כמובן שיש חבורות ציניות שגנברו את העיצוב א בגדול כל בן אדם שיש לו גישה למדפסת יכול לו להדפיס את הרכיבים ה מפלסטיק של פרוסה לקנות אה את הרכבים המכנים, מסילות ליניאריות, מנועה סרבו וכן הלאה ולהדפיס אותה בבית. זה כמובן הרבה הרבה התעסקות. א אבל יש חברות סיניות שפשוט גנבו את העיצוב ועשו מדפסות פרוסה משופרות. א מדפ חברה שנקראת סובול מאוד ידועה. הכי פשוט זה הרבה עכשיו מידע שאני זורק פה וזה תיכנסו לך כל אחד מהערוצי היוטיוב שהמלצתי.

הם באמת עושים שם סקירות למדפסות האלה ומראים מה הכי נוח למתחיל א אז זה בגדול שלושת החבות קרליטי פרוסהסול שזה העתקה הסינית הטובה שלהם או כל אחת מהמדפסות של חברת במבולב א ראיתי שיש פה שאלה עד כמה מדפסת שמדפיסה מתכות פשלה לא זה לא זה בשל אוניברסיטאות ומכוני מחקר אולי תלוי כמה יש להם תקציב להשקיע לשוק הביתי זה לא נראה לי הגיע בקרוב צריך הרבה דברים משלימים א מעבר א תנורים עוד כל מיני א עיבוד משלים וכן הלאה אמנסה לרשום בצ'אט מורדי מבחינת מחיר שאתה אומר שאלות מבחינת מחיר אתה אתה אומר ש מה זה סביר כי אם מדפסת שמדפיסה עכשיו עולה 700,000 דולר והיא לגמרי בשלה אז א שאלה אם אוניברסיטה תשקיע בזה אני יודע שבמכון למתחות בטכניון יש להם מדפסת של טיטניום זה משהו שבפועל משתמשים בו יש להם שם א אפילו יותר ממדפסת אחת אני שואל אצלנו בעבודה יש בית מלאכה וכל הזמן מקצצים שם בכמות כוח האדם אז אמרתי אם אם המחיר הזה הוא סביר אז אולי מדפסת כזאת יכולה להשלים את הפער הזה מדפסת בסיסית של מתכת הכי פשוטה זה במאות אלפי דולרים כן אז א כנראה שם מקצצים כוח הדם זה לא משהו שיוציא עליו את הכסף כן זה מדפסות שהם סופר מורכבות אני יש אנקדודה על מדפסת שקנו אותה בצבא של 800,000 דולר שהיא הייתה אמורה לשמש לכל מיני חלקים למטוסים ודברים כאלה ומרוב שהיא מורכבת אז היא שכבה כמעט שנה בלי שאף אחד ידע להפעיל אותה אז מאז ששמעתי את האנקטודה הזאתי המון השתנה והמון השתפר והיום האלגוריתמיתקה והתמיכה של החברות והטכנולוגיה מאוד פשלה אבל זה עדיין מדפסות שהאנטרי לבל שלהם זה מאות אלפי דולרים זה התעסקות עם אפקות וזה למחזר את האפקות וזה א רגולציה של בטיחות כי כמו שעומר הסביר, אבקות שהם מיקרומטריות נכנסות לך לראות ויושב לך הרבה אבקה לראות ולא דבר שהוא סבבה. אז אתה צריך לדעת להתייחס להפקות האלו. אתה צריך גם תנורים אחרי זה יכול להיות לפעמים כדי שהחומר יגיע לצורה הסורפית שלו. אז שוב, אם זה מעניין אותך, במכון למתכות בטכניון בוודאות יש להם מדפסת, הם משתמשים בהמון גם לצורכי מחקר וגם אה חלק מזה הם מוכרים אם צריך כל מיני חלקים ודברים כאלה. אבל א רוב האוניברסיטאות אם אנחנו משייכים את זה להנדסת חומרים וגם עומר מהנדסת חומרים וגם הרקע שליטו הראשון זה הנדסת חומרים הם משקיעים את הכסף האלו את הכסף הזה במיקרוסקופיה וקונים מיקרוסקופים יותר משוקלים כמו דוגמה טם שיכול לעלות אותו דבר כמו מדפסת לת מימד ונותן מבחינת האוניברסיטה תחוקה מחקרית הרבה יותר גבוהה אוקיי תודה שאלתי מה זה סילק מה זה סיל פילמנ סטילק פילמנט סטילק סטילק א בעצם זה פילמנט עם א תוספים א שמעניקים לו איזשהו גוון דמוי משי הוא מבריק אבל לא לגמרי יש המון המון סוגי פילמנטים א כאלה עם תוספים שהוא יכול להיות עם נצנצים סילק שהוא מבריק משי מבריקים אה עם חתיכות מתכת מאוד קטנות שנות לו עקבני נחושת א זהב א דברים כאלה א כאלה שהם נותנים טקסטורה או חזות של אבן למרות שזה הכל מבוסס על פולימרים אה פשוט מתייחס לכל ה לנר של פילמנטים אבל זה כולם כן כן כן זה יכול להיות PL לדעתי יש גם PTG של סילק אה פשוט מתייחס לנראות של הפילמנט עצמו א אני רש אני אני רשמתי בצ'אט אה כמה הדגמים של מדפסות אה ככה שאלו לי לראש אה שמתאימות למתחילים אה א ועוד פעם הכל נגזר מהתקציב והמחיר.

אה זהו ולפני כל קנייה זה באופן כללי בחיים אני מאמין בזה א לעשות שיעורי בית יש המון המון המון ביקורות על המדפסות האלה וזה מאוד מאוד לוזר להבין לתוך מה נכנסים אם רוצים לרכוש אחת כזו א זהו משל מישה עוד שאלות אנחנו ממש ממש לשתי דקות האחרונות. אז מי שרוצה שאלות קצרות או ישירות לעומר או אליי אז זה הזמן. א אם לא זה גם בסדר. תרגישו חופשי גם לא לשאול שאלות בשלב זה. סתם א יש עוד שתי דקות.

אני רואה שהחבר'ה שנרשמו לקורס הם השורדים האחרונים ויש פה באמת 40 אנשים מדהימים ש אני שמח ובאמת יצא לי לא מעט לארגן זומים בכל מיני כובעים וגם בכובע של ארדונו jsf וההרצאה הזאתי אה הגענו ל-65 אנשים וכמעט 60 אנשים שהחזיקו שעתיים וחצי זה דבר ראשון אני חושב שזה בזכות עומר שמרצה ים ואני מכיר אותו אישית, הוא חבר טוב שלי, למדתי איתו את התואר הראשון בהנדסת חומרים א אני קצת שברתי ימין אבל הלכתי לתואר שני במכונות אבל הוא המשיך והתעמק יותר ויותר ויותר בתחום הזה ובאמת הבחור גאון בתחומו אני לא יכול להגיד משהו אחר הוא יודע דברים שבודדים יודעים לענות עליהם בכאלו בקדות שליפה אז אה מי שרוצה עוד להקות את המומחה דקה אחרונה אם לא אז באמת נגיד לו תודה רבה ונשחרר אותו ותודה לכל מי שנשאר פה ו א למד ואני מקווה שהסכיל ואנחנו נשלח את ההקלטה. כל מי ששאל אותי בפרטי איך מקבלים את המצגת הזאתי ואז תירשמו לקורס תקבלו את המצגת. בסדר? מי שנרשם לקורס יקבל את כל מה שהוא צריך כדי ללמוד. מי שלא נרשם לקורס שנה מהקלטה ומהרצה הזאתי ומהרצון הטוב שעוד אנשים תחברו לעולם שקוראים לו ארדונו js ו א זהו תודה על השלבה והזמן שהקדשתם שכב תודה על המילים החמות זה הם נון עוד שאלות א מקווה שהחכמתם כמה שאפשר שיהיה לכם ערב שקט.

אה אז זהו. תודה רבה תודה רבה תודה רבה