← ArduinoJS Course​ — מחזור 1

הרצאה 2

טוען נגן…

תמלול

זהו אנחנו מקליטים אז אמרתי את זה לחבר'ה שעלו בזמן א זוהי ההרצאה הראשונה שלנו בעצם אנחנו תחיל את הרדנו js ההרצאה הראשונה הקודמת הראשונה ראשונה הייתה הדפסות לת ממד שפתחנו אותה לכל מי שרצה לעלות וללמוד זה היה המעט שאנחנו יכולים לתת קצת כדי להחזיר אנשים לשגרה א באופן כללי אנחנו עשינו כמה התאמות למצב בעקבות המלחמה הארורה הזאת זאתי ומה שחשוב שנקדיש אותו אם יש הזקה לאחד ממכם אנחנו בפורום מאוד מצומצם אז אנחנו מאוד גמישים הסיפור הזה אנחנו לא רוצים שחס וחלילה מישהו א יהיה בסיטואציה שהוא בקורס ויש הזקה ואז לא מצליח להתרכז אנחנו נעצור את הכל אנחנו כולנו נחכה את ה-10 דקות איתו הכל בסדר אנחנו נשלים הכי גרוע 10 דקות אחרי אה בדרך כלל הם מנסים לעשות את זה בשעות עגולות. בוא נקווה שהם יתנו לנו לעשות שעתיים וחצי בשקט. דבר נוסף לגבי הזמנים אז הלינק עכשיו ששלחתי לכם הגo ארדו js קורס זה הלינק שכל שבוע אנחנו נעלה איתו. בסדר? אנחנו מארגלים מארגנים כל פעם את הקישור לזום שם ואתם מבחינתכם זה הלינק הגotו שלכם בכל יום שלישי.

השאיפה שלנו זה להתחיל בזמן. אנחנו שואפים שב6 ו3 אנחנו נתחיל ובונים על זה שכולכם תעשו את המאמצים כדי להצטרף בזמן והמה שהתחלתי ואמרתי אוירם לא היה פה אנחנו מקליטים את ההרצאות בסדר תרגישו בכל מקרה חופשי לשאול שאלות ההרצאות עולות לדרייב שלכם מי שכבר ראה בדרייב יש תיקייה הרצאה ראשונה שיש שם את ה א גם מצגת הקודמת של התלת ממד גם ת הקלטה החומרים הם עבורכם הם לשימוש שלכם אני כן הייתי שמח אם לא תעשו בהם שימוש מעבר א מה הכוונה שלא לא יודע תתחילו להפיץ את זה לרבים ושכולם יוכלו ללמוד את החומר הזה בעצמם המטרה היא שזה יהיה קבוצה פה שאנחנו משתפים את החומר והרבה אנשים שעברו שבוע שעבר אתה ההרצה יקשו ממלי את ההרצאה הזאתי כי באמת אשקע בהמון וזה חומר שהוא חשוף רק לכם. אז בבקשה תשמרו אותו בקבוצה שלנו. אתם תקבלו כל מה שצריך. מי שמעבר לקורס, משהו ספציפי שדברו איתי ואנחנו נראה איך פותרים את זה.

בסדר? א אנחנו נתחיל עכשיו בסילבוס מהיר בגלל שאנחנו פעם ראשונה נפגשים בפורום רק של הרשומים. אז אנחנו נתחיל עכשיו את הסימולבוס המהיר שיהיה לכם קצת את התמונה הרחבה של הקורס הזה. רון ואני בנימה אישית מאוד מעריכים את זה שעליתם ומאוד רוצים באמת שארדונו JF יהפוך להיות [כחכוח] הטכנולוגיה שכולנו משתמשים בה וחיים אותה. הארדונו GS זה קונספט שאנחנו בונים אותו עקב בצד הגודל ואתם חד משמעית חלק מההצלחה שלו.

זה קונספט שהוא משלב חומרה, משלב תוכנה, משלב הנדסה, משלב מייקרים, משלב את כל מה ש בקישקה שלנו עושה לנו כיף. ובגלל זה אני חושב שאנחנו הצלחנו גם להרים את הקורס הזה ולהעלות את הקהילה הזאתי באוויר. א היום אנחנו נעבור על ה מה זה ארדואינו? עכשיו אני יודע שיש פה לפחות שלושה מהנדסי חשמל, נכון? יוסי, צמח, מור ורון.

אז כמובן שאם יש לכם דברים שאתם רוצים להוסיף ולחזק אז תרגישו חופשי לעזור הידע שלכם הוא priceלס ולא כל הידע שמור אצלי המטרה בסופו של דבר שאנחנו כקבוצה ניישר קו נדבר שפה אחידה ונצליח להבין את החומר הזה ברור שיש פה הפרשי שפות וברור שיש פה הפרסי רמות אבל המטרה היא שבסופ של דבר כולנו נדע לדבר את אותה שפה שגור ארדנו js את אותו תפיסת עולם הזאת אז אנחנו אנחנו עוד מעט נעבור לפרטי פרטים על ההרצאה היום, אבל באופן כללי שתי ההרצאות שלנו יהיו על ארדואינו. יותר בהיבטים של ההנדסת חשמל שלהם, על למה ארדואינו ופחות בהיבט של החיוט והפרקטיקה. אנחנו כרגע לא ניגע בזה. אני כן הרשתי לעצמי קצת לזרז עניינים. אני מכיר פה לא מעט חבר'ה כבר שעשו את הפרויקט של הזרוע או מיכאל שהיום הגיע לקחת את הפרויקט של הזרוע וניר עם הפרויקט של הזרוע ומורד עם הפרויקט של הזרוע ויש קצת ריקע בסיסי ככה שכל ההגדרה של הסביבת פיתוח שחשבתי שתיקח הרבה זמן לדעתי תיקח פחות זמן ואנחנו יכולים לעשות את זה בבקנד אנשים יעשו את זה בזמן שלהם בבית ככה שאת האintרוק to javascriptט אנחנו נקדים ואז אנחנו נצליח ללמוד יותר ג'אבסקריפט בסדר כי אין טעם שנתעכב אם כולכם כבר יש לכם לכם את הסביבת פיתוח הזאתי במחשב אנחנו פשוט נתחיל את הג'אבסקריפט לפני ונצליח ללמוד יותר בסדר עכשיו הכל חד משמעית הוא בהתחם להתקדמות אנחנו פירטנו פה הרבה מאוד הרבה מאוד מידע בסדר שמין הסתם את הבסיס אנחנו חייבים ללמוד וככל שנצליח להתקדם ולרוץ והחומר ישב לכם כמה שיותר טוב בראש אז אנחנו נוכל להמשיך ולהמשיך ולהמשיך כמובן כמובן כמובן אינשלה כולכם תצאו פול סטקים תפתחו בתוך שוכנה ותקימו אתרים ותבנו רובוטים.

אני אני רק אגיד מילה כי יש פה אחד שתיים שפחות נגו יצא לם לנגוע בארדונו אז הפרקטיקה תיכנס כמובן אנחנו ניגע בזה בידיים שלנו ונכוות יש את הפרויקט צוב שאנחנו נעבוד עליו כמו שצריך לא יישאר ברמת התאוריה ארדונו חד משמעית אנחנו נעבוד עם הידיים לא יהיה לכם ברירה אנחנו גם נראה אותכם פיזית איך אתם מפעילים את זה אתם לא תתחמקו מזה אנחנו ניגע בהכל אז יש פה פה בגדול ביבל רק כדי שמהמאחורה של הראש שלכם תתחילו לדבר את הזרגון עלitionס של if else של twi casס for while וד זה לולאות ככה תריצו את זה קצת בראש שיהיה לכם את המונחים האלו ואנחנו ממש נצלול אליהם אתם תשרקו אותם בסדר בסוף יש לנו את כל מה שדיברנו בהתחלה יוסי את הגיטup וopen source שזה מאוד חשוב לנו כקהילת ארדונו js אנחנו כקבוצה עכשיו שמקבלת הרבה מאוד ידע שהוא רלוונטי נצליח לשתף אותה בתוך עצמנו, נצליח ליצור פרויקטים הרבה יותר טובים כי אנחנו לא מוח אנחנו 11 מוחות שזה משמעותי אניתן לכם דוגמאות אם אתם מכירים דבר ראשון את ארדואינו הוא open source הם הגיעו למה שהם הגיעו הרבה בזכות קהילה תומכת אם אתם מכירים את react מי שיצא לו לפתח אתרים או לשמוע את המילה הזאת reactט react זו ספריית ג'אבהסקריפט של פייסבוק של metה הם לא היו מגיעים למה שמגיעים אם הם לא היו נתמכים לידי קהילת open source. Open source מתנהל בעזרת טכנולוגי גיט. זרקנו על זה פה משפט רון ואני גיט הומצא על ידי המציא שלינוקס. מי שהמציא את לינוקס המציא את גיט טכנולוגיה לשליטה ברוויזיות וכולם נהיו עשירים מזה חוץ ממנו אבל זה בעיה שלו א בגלל שזה הבסיס של openור זה שכולם עושים ואף אחד לא מתאשר מזה לבד. א ובסוף אנחנו נציג לכם את הפרויקט גמר.

אתם כמובן שתנהלו את כל הקוד שלכם בגיטאב. זה תנאי הכרחי לקורס שתדעו לשלוט בגיטאב. אני באמת בנימה אישית שאני למדתי פול סטק לא למדנו גיטאב וזה היה לדעתי הזוי. אתם את כל הקוד שלכם תנעלו כמו שצריך. גם אם אתם לא הולכים לעבוד אחרי זה כמתכנתים יהיה לכם רפוזיטורי עם השם שלכם שכל הקוד שמעתה ועד עולם אתם עובדים נמצא שם.

ככה עובדים נכון. ככה שום דבר לא נעלם. ככה אם עשיתם שטויות אתם יכולים לחזור גרסה אחורה אתם יכולים לשתף את זה בקלות עם חברים שלכם וזאת הדרך הנכונה לעבוד אז אנחנו נקפיד על זה שאת כל הקוד של הפרויקט מר שלכם אתם תלכו בתוך רפוזיטורי שאתם תפתחו עם חשבון גיטאב שלכם כי כרגע מי שעשה את הפרויקט של הרובוט משך מהגיטאב שלנו בסדר ו אפשר להגיד משהו לגבי גיטאב רגע בטח אה אני ממליץ גם להתקין את הגיטאב בדסקטופ זה מאוד עוזר ככה להבין למי שגם רק לא מכיר את הגיטה הגיטב דסקטופ נותן לו איזשהו רייה קצת א יפה יותר של כל מה שקורה בגיטב אה חד משמעית אנחנו משתמשים בזה ביומיום שלנו זה כלי שהואגו לכל דבר אנחנו נשתמש בו באמת על כל שתי שורות קוד שנעשה אנחנו נדחוף אותו לגיטאפ כדי שישמר לנו שם נמשוך גיטאפ מחברים זה צריך להיות פרקטי ומאוד נוח אז אם דסקטופ זה מה שיעשה לכם איזה נוח תורידו את הדסקטופ א מה ש מה שעוזר לכם אנחנו ניגע בהכל מי שלא היה אתמול ב בעצם חוץ ממורדי ומיכאל נראה לי אף אחד לא היה אתמול במפגש קהילה השבועי שלנו אז יש לנו את הפרויקט השני אנחנו מכריזים עליו רשמית פרויקט הראשון מי שלא מכיר אותו נכון זה הזרוע המודה שלנו עם הארבע צירים שהוא כלל בעצם רק ארבע סרבואים וRGB לד עכשיו אנחנו קצת לוקחים את פורד אנחנו קצת יותר משתכללים בטכנולוגיה של הג'אבסקריפט ואנחנו מתחילים לקרוא נתונים באנalלוג. מה זה אומר? שיש לנו פה ארבעה פוטורזיסטורים.

מה זה ארבעה פוטורזיסטורים? זה נגד שמשנה את ההתנגדות שלו בהתאם לאור. בצורה הזאתי אנחנו יכולים לשלוט על ה על התנועה של החיישנים שלנו שיעקבו אחרי הפנס. בסדר? זה סופר מגניב.

זה מורכב מהרבה מאוד אלמנטים של חומרה וזה נותן לנו יכולת לא בC+ספ+ס חס וחלילה אבל לעשות בג'אבסקריפט גם אוטומציה וגם מצב ידני שאנחנו שולטים בסרבואים וגם קוראים מהחיישנים שלנו מהפוטורזיסטורים אנחנו קוראים את הערכים ויכולים להציג בצורה מאוד יפה את הכמה וולט אנחנו מייצרים בעזרת התא בעזרת הפאנל הפוטובולטאי הזה הפאנל הפוטוולטאי הזה אם תשימו אותו על ידן החלון ביום שמשי הוא יכול להפיק לכם מתח כדי להטעין סוללות קטנות. זה הייעוד שלו וזה סופר נחמד. אז מי שרוצה לראות שוב, זה הפרויקט שלנו. אתם תקבלו את ההרקות אליכם, אתם לא צריכים לדאוג. א חלק ממכם אני כבר יודע איפה אתם גרים.

אז אה רגע גם צטרף אלינו יוסי. חלק אני כבר יודע איפה אתם גרים ואתם ממש לידי. א ניר הוא שכן מפתח תקווה. מיכאל גם היום כבר אה יצא לי להעביר לו איזה משהו ומי שלא אנחנו נעשה אליו משלוח והרכת תגיע אליו אנחנו לא רוצים שכרגע זה מה שיעשיק אותכם בראש אתם תקבלו את זה לקראת סוף החלק של הג'אבסקריפט שנתחיל אשכרה לכתוב את הפרויקט של ה של ה קורס כרגע מי שרוצה להשלים את הפרויקט של הזרוע כמו ניר כמו מיכאל יכול לדבר איתי ונדאג איתי גם רצה איכשהו לתת לו את להעביר לו את הפרויקט של הזרוע וירם נהפה לנו ומנסה לחזור זור אוירם אתה שומע אותנו אוירם שומע שומע הכל בסדר מדהים בסדר גמור כי אתה נופל מדי פעם אוקיי אז אנחנו נדאג להעביר לו את הפרויקט שמי שרוצה את הפרויקט של הזרוע שידבר איתי או שיעבור איכשהו בגבעת שמואל או שאנחנו ניפגש איפשהו באמצע הדרך ושישלים את זה בינתיים פרויקט הגמר הוא קצת לבלפ בסדר כי יש לנו פה קצת יותר סיבוכיות הצגת הפרויקטים ותקס הסיום. בסדר?

אנחנו נחתור אליו ונגיע אליו כמה שיותר מוכנים. הוא יהיה בשישי לשני 2023 א במעמד כל מי שחבר בקורס. אנחנו שואפים שאת המפגש האחרון אנחנו נעשה אותו פיזי. אנחנו נשאף לעשות אותו כמובן בהרכב מלא. הוא יהיה כרגע במרכז.

אנחנו נמסור עליו פרטים. שוב אנחנו קצת הרכב יותר מצומצם ימינה שמאלה חצי שעה לפה חצי שעה לשם אנחנו נוכל להסתדר אבל השאיפה שכולכם תגיעו פיזית עם החומרה שהרכבתם של הדבר הזה תביאו את הלפטופ שלכם ונראה בעיניים איזה יופי בניתם פרויקט של ארדואינו JS זה זה ביג וואו בסדר הדבר הזה זה יהיה סופר מרגש לראות את זה א באותה באותו מפגש אנחנו גם נקיים את ה בעצם מטפ השני שני של קהילת ארדונו JS ישראל הגדולה. מי שלא היה במיטאפ הראשון, במיטאפ הראשון אנחנו חספנו את הפרויקט של ה זרוע ואנשים התחילו לעבוד על הפרויקט הזה. למעלה מ-30 אנשים קנו את הזרוע הזאתי, השתתפו בפרויקט הזה ובינתיים לפחות עוד חמישה מאז המיטאפ גם כן הצטרפו לחגיגה. המטרה היא שאתם תבואו כבעלי ידע.

אתם כבר יודעים את הקורס, אתם כבר יודעים לטפל את הפרויקט הזה. ושם אנחנו נחסוף את הפרויקט הזה כפרויקט לכל מי שרוצה להצטרף אליו. אחרי שכבר אתם עשיתם, הראתם, עשיתם שאוף וסיימתם את הקורס בהצלחה. מה אנחנו נעבור היום בהרצאה? אנחנו בעצם היום ספציפית נדבר כבר מהמקרו נכנסים למיקרו.

אם יש למישהו שאלות עד עכשיו אני סטרטיביות או על איך הקורס הולך להתנהל דברים שלא נגעתי בהם לפני שאני אצל מה אנחנו נעשה היום זה הזמן תרגישו חופשי גם אם יש לכם אתם יכולים לרשום לי בצ'אט אם אתם לא רוצים בלאודלי לדבר או אם זה משהו שהוא באמת אתם רוצים לשתף ולהוסיף מהידע שלכם פשוט תדברו חופשי אז אנחנו נדבר היום על מבוא לארדואינו באמת המיקרו יש פה בקר הכי מדהים. בסדר לדעתי יותר טוב גם מהישר אנחנו ניגע בזה. אנחנו נדבר עליו בסקירה היסטורית, הגדרות ויסודות כדי ליישר קו. הדגמי ארדונו הנפוצים ולמה ואיך בוחרים. יש כל כך הרבה דגמים איך להזזל בוחרים את מה שמתאים לי ולהשווה אותו לבורדים אחרים.

האם הדשא של השכן ירוק יותר או לא. ניגע קצת במבול למעגלים חשמליים. מושגים בסיסיים במעגלים חשמליים, סוגי מעגלים וסכמות חשמליות. בסופו של דבר ארדואינו כמה שהוא בורד שקחו אותו פשוט למשתמש user friendendלי וסופרורסטילי יש בו המון המון המון המון המנדפת חשמל המון שוט פיתוח והמון המון ידע שהשקיעו בו כדי שהוא יהפוך להיות משהו ויש מקום להעצים ולהראות לכל העולם את הידע הזה כי הוא סופר קריטי גם לטפעול של המכשיר הזה ככל שאנחנו נדע יותר טוב מה זה ארדואינו מניסיון אנחנו נשרוף פחות בורדים עכשיו אני לא יודע למי שכבר יצא להתעסק עם בורדים, לשרוף בורד, זה נחס גדול וזה בדרך כלל טועה במשהו מאוד [ __ ] ואז אתה אומר איזה באסה. אז אנחנו על בסיס הידע שלנו אנחנו פשוט נתנהג יותר יפה לבורד הזה.

נעבור בבריף על דיוות, לדים, נגד, קבל וסליל, שזה חמשת האלמנטים הכי בסיסיים בהנדסה של א כל מעגל חשמלי וכל מה שרלוונטי לעולם הזה. אחרי זה ניצלו להנאה. בעזרת ארדונו אנחנו יכולים להפעיל ארבעה סוגי מנועים שאנחנו ניגע בשלושה כי אחד מהם הוא לא כל כך מרכזי והוא לא נכוס. הבראשלס מי שיש אימפקט בבית אז יודע מה זה שהם עושים מנועים בלי א אבנים אבל רוב המנועים שלושת המנועים הכי קריטיים לשימוש בארדואינו זה מנוע דיסר וצעד. מי שעשה את פרויקט הזרוע מתעסק בסרבו.

בסדר? וההגדרה זה המונח. בפרקים הבאים אנחנו כבר לא נגיע לזה היום, אבל נפס לי פה משהו. אוקיי, בפרקים הבאים, כבר בבאים אנחנו נעבור על הרגיסטרים והכל. עכשיו אני מציע שפשוט נתחיל לצלול.

לא רואים את המצגת. רואים נתחיל לצלול כי יש לנו הרבה מאוד חומר לדבר עליו. והכי נכון זה פשוט להתחיל בסירה בסטירה היסטורית. מה זה הארדואינו הזה? עכשיו יש פה את יוסי, עשינו איזה קויז קטן בזמנו על מה זה ארדואינו ויש הרבה עובדות חמודות ששווה לדעת עליו וגם לראות איך הוא יתפתח במהלך השנים ולהבין למה הוא נהיה מה שהוא נהיה.

בסדר? אז בשקופית הזאתי אנחנו בעצם סוקרים את הרקע שלו. זה פלטפורמה ששינתה ועשתה מהפכה בכל תחום של האלקטרוניקה והפיתוח. הסיפור של ארדואינו התחיל ב-2005. אני לא יודע אם זה נחשב לכם הרבה או מעט, אבל 13 שנה של בורד כזה, א סליחה 17 שנה של בורד כזה זה לא 17 18 שנה זה לא כל כך הרבה זה באמת יפה מאוד לאיפה שהוא הגיע.

הוא התחיל באיטליה במכון לעיצוב אינטראקטיבי כחלק מפרויקט מהנדס של טזה של אחד מהחבר'ה שפיתחו אותו. אם אתם חדים ואתם שמים לב אתם יכולים לראות פה שני דוידים ובעצם היו קבוצת מחקר שישבו בבר שקראו לו ארדואינו. הם נתקלו בתופעה כזאתי של אנשים שרוצים לעשות פרויקטים מגניבים כמו שהיום אנחנו כמייקרים כבר זה מובן לנו מאליו ואין להם חומרה לעשות את זה. הכל יקר, לא אמין, דורש ידע רב. אז אחד הסטודנטים בתזה שלו פשוט אמר בוא ניצור בורד.

שיהיה מאוד זון, מאוד ורסטילי ונצליח בעזרתו להפעיל מכונות. וככה למעשה נראה ארדואינו אונו הראשון שכשמו כן הוא ארדואינו אונו אחד באיטלקית ראשון בסדר א הוא דומה מאוד למה שאנחנו רואים עכשיו זה בעצם אותו אטמן שיש לנו היום אם אתם שמים לב החיבור פה זה לא בדיוק הUSB שאנחנו מכירים היום זה קצת פריסטורי אבל לגמרי בדיוק אותו דבר אותו קונספט אלו שלושת החבר'ה שלושת הפאונדרים א זה תמונה התקנית יותר באתר הרשמי בקויז שעשינו אז דיברנו על כמה נמכרים בשבוע יש למישהו מושג כמה בורדים רשמיים נמכרים בשבוע הרשמיים של ארדואינו.c ‏CC לא הס 10,000 נכון שמעת את זה יפה זה מספר פסיכי 10,000 בורדים בשבוע לפי האתר הרשמי בלי קשר לסינים בסדר זה מספר מטורף עכשיו איך אנחנו יודעים שזה תפס וזה עובד להם ספטמבר האחרון בעודנו מדברים הם השלימו ראונד B גיוס של 54 מיליון דולר בסדר זה חברה שמ קיימת ורצה והם עדיין ממשיכים לגייס כסף ולהתפתח וזה זה ממש מרשים עכשיו יש להם גם המון הכנסות בגלל זה זה לא גיוס כזה גדול פשוט מכניסים הרבה כסף זה תמונה מאוד יפה לראות איך האבולוציה של הארדואינו התפתחה במהלך השנים אז אפשר לראות ממש איך הרכיבים פה השתנו בין דגן לדגם יש ממש שינויים מינוריים שחלק מהם לא רואים אתם רואים פה השתנה הUSB פה הנגדים האלו הפכו להיות נגדים קטנים וממש עקב בצד הגודל עד שהגענו למה שהגענו היום. ומי שלא מכיר יש לנו היום את הארדואינו ונוור א רב 4 R4 ש חד משמעית הם עשו קפיצה טכנולוגית מדהימה והצליחו לספק הרבה מאוד פיצ'רים סופר חשובים בתוך אותו בורד מוכר וטוב שקוראים לו ארדואי. עכשיו למי שלא מכיר אותו יש לו גם גרסת ויפיי אנחנו ניגע בהמשך אבל קצת על קצה הקרחון מה השינויים והסופר קריטיים ובהמשך אנחנו נבין לנו כמה הם קריטיים לנו אז דבר ראשון טיפ C בסדר אין לנו היום את הטייפ A המעצבן הזה הגדול של המדפסות של פעם תמיד אנחנו מחפשים את הכבל הזה וגם עכשיו שאנחנו מחלקים את הפרויקט של הארדואינו אנחנו צריכים לתת איתו כבל כי אנחנו לא מצפים שלאף אחד יהיה את הכבל הזה טיפס C אפילו אפל חבר'ה הסלובים האלו התיישרו והפכו לטיפס C זהו ישרו קו גם האייפון שלנו וגם הארדואינו שלנו מדברים באותו כבל יכולים להתחבר ולתקשר באותו כבל מתח כניסה של 24 וולט אם מי שפה מהנדס חשמל זה אמור להגיד וואו בואנה הם מכניסים פה מתח מאוד גבוה והם הצליחו להשיג את זה בעזרת פיזור אנרגיה ופיזור טרמי מאוד מאוד חכם היתרון שלנו שאנחנו מדברים ב-24 וולט זה לצורך העניין אם אנחנו נגיע השלב של הנאה אני רוצה לקחת מנוע שהוא האספק שלו מאוד גבוה והצריכת זרם שלו יחסית נמוכה נכון אז אני צריך מתח גבוה כפול זרם זה האספק שלי אז נוצר לי בעיה של רגע ארדואינו עד עכשיו ידע לקבל 12 וולט אז מה אני עושה אני צריך רכיב נוסף שיוריד לי מ-24 וולט ל-12 וולט מה זה הרכיב הזה בדרך כלל זה איזה משהו שאני מחמם אותו וסתם מבזבז אנרגיה אז עכשיו הם יודעים לקבל buildד אין בתוך הארדונו 24 וולט זה מדהים זה הקב הבורד היחיד שיודע לעשות את זה שדרוג נוסף זה הdigital to analog converterטר שהוא עכשיו 12 ביט אנחנו ניגע בזה המשך מה המשמעות של 12 ביט מול 10 ביט אבל זה מאוד רלוונטי לפינים האנלוגיים שלנו היכולת שלנו והרזולוציה שלנו לקרוא מחיישנים בצורה מדוייקת בנוסף המעבד שלו לצערנו זה כבר לא הטיטמל האיטמל הזה אנחנו מאוד אוהבים אותו הסייט שלו תרם את חלק כל המדע ממשיכים הלאה. מאבד סופר מודרני, בסדר של ארם א עם 32 ביט.

מאבד באמת בם ישרו קו בעצם עם הטכנולוגיה של היום והוסיפו גם מהירות שעון הרבה יותר גבוהה וגם תוספת זיכרון. המשמעות זה שאפשר להריבץ עליו פרויקטים הרבה יותר גדולים, כוללים ספריות מורכבות וגם מהירות שעון. זה אומר שהיכולת שלי לקרוב ולאבד מידע אני עושה הרבה יותר פעולות בין זמן ריצה אחד לזמן ריצה שני. בסדר? הוא הושק במאי השנה אז שנה מאוד יפה שיש לארדואינו.

גם יש פה בורד חדש שהוא באמת לבל אפ ביחס למה שהיה וגם גיסו הרבה מאוד כסף אז אתם יכולים להיות רגועים. הם ישארו איתנו עוד הרבה זמן. הם לא הולכים לשום מקום החבר'ה אלה האיטלקים האלה יש הרבה מאוד דברים שלא טובים בהם אבל אין מה לעשות. הפרrarי וארדונו שייכים להם. עוד קצת מונחי יסוד.

בסדר? אנחנו חזרנו עכשיו לבורד שלנו של R3, הבורד שהוא לא הכי חדש, אבל אני מעריך שעוד אין לכם את הR4 ובהמשך גם אנחנו ניגע למה אנחנו בפרויקט בארדואינו GS משתמשים באונו R3 ולא ב4. אז חלק מהדברים פה אתם בטח מכירים. מה שאתם לא מכירים אז שווה ליישר קו כדי שאנחנו כולנו נדבר באותה שפה. אז כמו שדיברתי מקודם נכון יש לנו עניין של איזה מתח אנחנו מכניסים לארדואינו.

ארדואינו ככל דוייס מקבל מתח כניסה מאיזה פאורספליי. אנחנו יכולים להניע אותו או מבטריה או מexל power suppפly בצורת חשמל ל-220 וולט. אנחנו חייבים לתת לו את כמה שהוא מצפה לקבל. אם אני אקח את הארדואינו R3 ואני אכניס לו 24 וולט אנחנו נקבל סטק שרוף הבורד פשוט יהיה מסריח וישרף כי כל הרכיבים שלו תחממו ובמקום להולי חשמל אנחנו בעצם נוליך הרבה מאוד אנרגיה תרמית ונשרוף אותו ככה שמאוד חשוב בכל בורד באשר הוא לשים לב למה מתח הכניסה שלו זה פונקציה מאוד בסיסית שנותנים אותה בספק של כל מכשיר בסדר בנוסף לטרנal power supply יש לנו פה את הv in אתם רואים פה volage in הם אותו דבר זה נוח מאוד אם אנחנו עושים נישואים על השולחן ואם אני רוצה לכוות ולזוות אותו להכניס אותו לתוך קופסה קטנה ולהכניס לו חשמל בצורה של חוט ולא בצורה של סוקט כזה אני יכול להכניס לו את הווטגage פה זה אותו דבר מחוברים לאותו דבר עוד מה שמחובר זה כל הגראונפינס אוקיי יש לנו פה שני פינים של gראונ ופה פה עוד פינצראונד הם מקוצרים לחלוטין בסדר זה אקונצי זה לא משנה זה עניין של נוחות מחיווט אז זה קוראים לזה הדיגיטל גראונד וזה האנalלוג גראונדים אבל מכוותים מה זה האפס הזה הגראונד זה אפס מתח זה דבר יחסי מתח אין לו קיום ללא ייחוס מה זה אומר שכדי שיהיה לי 24 וולט 12 וולט אני צריך שכולם ידברו באפס מושלם דוגמה נהדרת שיש שקשורה לזה אם אני משלב טרדואינו עם עוד חיישנים או מחבר לו לא יודע ESP 32 או אפילו מחבר אותו לספק DC חיצוני כלשהו כל הגראונדים בהגדרה חייבים להיות מחוברים וקוצרים על מנת שיהיה אפס אבסולוטי אחד אחרי זה אתם תקבלו ערכים שרירותיים חסרי משמעות שאפילו לא תדעו להבין אותם זה חשוב כל הגראונדים אותו דבר anogוג referenceפin אני מעריך שאתם לא מכירים את הפין הזה אנחנו ניגע בו בהמשך. זה גם כן קשור לעניין של מתחים.

איך אנחנו מודדים מתחים בארדואינו? אתן לכם איזה ספוילר קטן. כל הארדואינו הזה, כל מה שהם עשו פה עבודה בסופו של דבר זה מד מתח. הוא יודע למדוד מתחים. ככל שנמדוד את המתח הזה יותר מדויק ובזולוציה יותר גבוהה, אנחנו נקבל קריאות יותר מדויקות.

דיגידל iין בין 2 ל-13. בסדר? כאשר איפה שיש דילטא, אתם רואים את הסימן הזה, את הדלטה הזאתי זה PWM. בסדר? נעשה דאבל קליק בהמשך גם כן.

על מה זה PWM. ‏Seral out וסרal in. זה אני אתן לכם דוגמה חיה מאתמול. יש לי בורד שנשבר לו הUSB. מה עושים עם בורד שנשבר לו הUSB?

או מנסים לתקן אותו כי אנחנו מייקרים, זה דבר ראשון או שהוא סיני שאלה דולר ואז אנחנו לא משקיעים בו. או שזה בורד שלר לי 40 דולר ואני ממש רוצה להשתמש בו שוב. אז אני צורב אותו בעזרת ה-TX וRX. הטרנסמט והרסive. בעזרת שני אלה אני יכול לקבל פקודות סריאליות ולהחזיר פקודות סיראליות.

יש לי רסverבר וטנסמטר. אוקיי? גם פה אם אתם רואים יש שני לדים tx וRX. כל פעם שטרנסמיט איזה פקודה אז אנחנו נדלק פה. כל פעם שהוא רסיב שהוא מקבל פקודה ידלק לנו פה.

מה זה אומר? אני יכול לקחת ארדואינו שכן אפשר לצרוב אותו. יש איזה פרocידר מסוים שצריך לעשות. לחבר את הTX לRX של הארדואינו השני. את הrx ואת ה-TX לשוני בעצם אני מצליב כי משהו משדר הוא קולט ובעזרת הדבר הזה להפוך להיות הפוגרמר שלו אני צורב אותו בעזרת ארדונו אחר בסדר זה פיצ'ר מאוד נחמד מי שיצא לו להתעסק בESP8266 מלפני שנתיים הדרך לצרוב ESP 8266 זה בעזרת TX וRX אין לו USB הוא כל כך זול הוא עולה 4 דולר שלא ישקיעו בלשים לו את הUSB פלאג הזה קטור כפורסט כפתורט פיזי וכפתורט של פיין כדי לעשות reset בצורה שאני לוחץ פה מה שהכפתור הזה עושה הוא לוקח את הפין של הרסט פה ומחבר אותו לגראונד איך זה עוזר לי אם אני רוצה לעשות איזה פרויקט כלשהו שאני אומר אוקיי במידה וקורה לי משהו אני חייב לעשות יסט לתוכנה אני יכול תוכנתית לגרום לזה לעשות את זה אני פשוט אומר בעזרת הריסט הזה והגראונד הזה נותן להם חיבור ובעצם עשיתי יסט לתוכנה.

3.35 עולם האלקטרוניקה של המיקרובקרים מתחלק או ל-3.3 וולט או לולט. זה סופר קריטי. יש בקרים שהם 3.3 יש בקרים שהם חמש. אם תתנו לבקר של 3.35 הוא ישרף. פה יש לנו שתי אפשרויות.

בסדר? כמובן האטמל האהוב את מגז שלנו, האהוב והטוב שלנו שהוא באמת המיקרוקר העיקרי של הארדואינו. מאז מעולם עד הR4 פינים אנלוגיים ועוד משהו שהוא פיצר שלא מכירים אותו זה גם כן אני יכול להתלבש פה על השת פינים האלה ולדלג בעצם על כל הבקר ולעשות משהו מאוד דומה למה שאנחנו עושים בארדונו js להפוך את הבקר לסלייב ואז אם אני מתכנט אותו ישירות אני לא צורב עליו אני פשוט מתלבש עליו ישירות הופך אותו לסלייב ובעצם אסute serיל prוגר אני פשוט מדבר איתו ישירות בפקודות בסדר זה בעזרת חוט, אפשר לעשות את זה דרך הUSB, אפשר לעשות את זה בעזרת הפינים פה. בסדר? אם אני רוצה לקחת ארדואינו אחר, לא יודע למה, אין לי כרגע איזה דוגמה בראש, לצרוב א לצורך העניין בעזרת ארדונו אחד לדבר עם ארדונו אחר, בזמן אמת, בלי שאני צריך לצרוב אותו, אני יכול לעשות את זה בעזרת הפינים האלה.

דגמים נפוצים. עכשיו יש המון המון המון דגמים של ארדואינו. בסדר? אם יצא לכם לפתוח את החנות הרשמית של ארדואינו, יש שם עשרות רבות. של דגמים אלו הדגמים היותר מוכרים בסדר הארדואינו זה מאוד רלוונטי ויצא גם כן מלפני שנה שנתיים של IoT המגה שיש לו בעצם את אותו מאבד כמו האונו רק עם הרבה יותר כנסות יש פה את הלונרדו שהוא מאוד דומה לאונו גם כן עם טיפה שינויים אז איך הזזל אנחנו יודעים לבחור אנחנו עכשיו רוצים לעשות פרויקט בבית שלנו איך אנחנו יודעים לבחור איזה בורד אנחנו רוצים סך הכל מה שרציתי זה להפעיל צרוע למה אני צריך עכשיו לעשות 100 מחשבות על מה אני בוחר אז ריכזתי פה את האלמנטים שהם הכי חשובים שניגשים לפרויקט עכשיו אני חושב בגדול על פרויקט מה אני רוצה להפעיל אני הולך להפעיל עכשיו חמישה חיישנים אני הולך להפעיל עכשיו 10ה חיישנים האם אני הולך לשלוט בכלושה מנועים או הולך לשלוט בעשרה מנועים למה אנחנו צריכים לדעת את המידע הזה ולהשאיר גם יתירות מראש כי זה נותן לנו את המשמעות של איזה כרטיס נבחר בו.

אנogוג אפוט זה הפינים שדיברנו עליהם שיש לנו את הממיר מאנalלוג לדיגיטל ואנחנו קוראים בעזרתם חיישנים. כל חיישן שנשלב אותו בתוך המעגל שלנו אנחנו נקרא אותו דרך האנלוג. מה זה אומר? שאם מראש שאני מכין פרויקט שאני צריך לקרוא 10ה חיישנים ו התחלתי עם בורד של אונו אז ארבעה איפהשהו ישארו מאחורה שאני אצטרך להתחיל לאלטר עם כל מיני אה קומבינות של מנדסי חשמל שאני יכול לעשות א להגדיל את כמות הפינים שלי אבל אין סיבה אם אני יודע שעכשיו הולך להיות לי 15 חיישנים בוא ניקח מגה מה הטרידוב הוא סופר גדול הוא גם קצת יותר יקר. ככה שאם אני עכשיו רוצה לא יודע להטיס טיל של נאסה וכל דבר חשוב לי אז יש פה פרמטר של גודל.

אז מה אני אקח? תכי קטן את ננו. ננו הוא סופר קטן, הוא סופר נוח, בסדר? יש לו הרבה מאוד פינים דיגיטליים, הוא בעיקר מתבסס על הלחמות. בסדר?

ארדואינו ננו מיועד בעיקר להלחמות. הוא פחות מיועד להיות בורד פיתוח עם מטריצה. אבל אם אני רוצה מוצר סופי אז אני יכול להתחיל חד משמעית עם האונו על השולחן שלי ואחרי זה אם אני צריך עניין של גודל לעבור ל ננו בסדר נתתי פה עוד דוגמה של הארדואינו do du שהוא עובד על 3.3 סליחה מה זה אומר להלחמות בוא להלחמות אז מה שבדרך כלל בפיתוח שאנחנו עושים כמייקרים בבית אנחנו מתחילים עם החוטים עם הזכר והנקבה עם הוירים שיש לנו עכשיו זה לא כזה דבר אמין אם אני רוצה להעביר את זה ממקום למקום רוצה להכניס את זה לתיק רוצה לשגר את זה לירח כנראה שהחוטים התנתקו לי מה הדרך לפתור את זה אנחנו מלחימים מלחם ובדיל. אני מחמם בדיל שנמס בטמפרטורה יחסית גבוהה. יש לו מוליכות נהדרת.

הוא קצת רעיל. ככה שהלחמות הייתי לא עושה באופן תדיר בבית בכיף שלי אבל דברים נקודתיים אין בעיה. ופשוט מחבר אותו בצורה בוא נגיד דבק חזקה, דבק מוליך בעזרת בדיל, ככה שלא יוכל להתנתק. בעייתיות של זה שזהו ברגע שהלחמת מאוד קשה לנקות את ההלחמה ולהחזיר את הבורד אחורה כלומר נגעת נסעת אז יש פה עניין של טריידופים אני לא חושב שנכון להתחיל עם ארדואינו ננו כל פרויקט אבל כן חד משמעית יותר חכם אם אתה מתחיל באונו לעבור לננו ולעשות הלחמות ואז זהפורג goods כנראה ששום דבר לא יקרה עכשיו עוד טיפ של אלופים על ההלחמות קחו דבק כמו של הילדים דבק חם פשוט תפזרו הרבה דבק חם על הלחמות זה מונע קצרים בסדר כל מה שהראיתי פה זה דגמים ללא קישוריות תלכותית זה אומר שזה הדגמים שלא יודעים לדבר לא עם בלוטו ולא עם ויפיי בסדר אמרנו שלr4 יש דגם שיודע לדבר גם בויפיי ובנוסף הראיתי פה את הMKR MKR זה ניסיון קצת כושל ארדואינו להעמיד מתחרה לSP3 32 עכשיו אני מעריך שכולם מכירים את הP 32 וניגע פה איך אני משווה אותו לבורדים אחרים עכשיו אנחנו בקורס של ארדואינו ורון ואני גרופים מאוד גדולים של ארדואינו גם כשאנחנו עושים פרויקטים לחבר'ה אחרים אנחנו מעדיפים להשתמש בארדואינו מי שאוהב ESP 32 שהיוכיח לי למה הוא עדיף עד שלא הוכח אחרת אנחנו נמשיך עם ארדואינו אה מבחינת השקה בסדר אז ארדונו הוא השועל כל הותיק ביותר כמו שראינו ב-2015 א מחירים קצת קשה להגיד ESP 32 זה שוב קצת יותר פרוץ יש בורדים עם הESP 32 עם חמש דגדל אפטס שעולים 10 דולר ויש בורדים עם 20 דיגדל אפוט שעולים 30 דולר זה שוק שנכבש על ידי הסינים אין מה לעשות tsp 32 אליקספרס שולט בו בסדר מבחינת יעודים שלהם אז הוא מיקרו בקר ההונו כפר אקסלנס הMKR וESP 32 יש להם מאפינים דומים שיש להם קישורית אלכותית של בלוטו ושליפיי והם יכולים להשמש לio בסדר הMKR באמת נע סביבה 38 דולר שזה לא זול אבל יש לו את היתרונות של ארדואינו בסדר רסברי פי מי שמכיר את המונח הזה או לא מכיר אותו זה ממש מיני מחשב דיברנו בהתחלה על הגיט והבחור שהמציא את הלינוקס אז רסברי פי מריץ לינוקס זה מערכת הפעלה שהיא קלה ו מאפשרת הרבה מאוד יכולות בחומרה בחומרה יחסית חלשה. מה זה אומר?

אני לא מריץ ווינדוס על רסברy פי כי ווינדוס זה בערך אזור ה-30 גיגהבייט ודורש מאבד גרפי מאוד חזק וחבל לנו על הזמן. אני מריץ לינוקס. לינוקס אנחנו מדברים איתו בעזרת טרמינל. אנחנו מדברים איתו בשורות קוד. ככה ש הוא לא הכי ידידותי לכל אחד הוא לא פלאג אן פליי כמו ארדואינו מה שכן הוא מגיע עם הרבה מאוד זיכרון ואפשר להריץ עליו פייתון ככה שאני הייתי מגדיר אותו פחות ידיתי למתחיל בסדר ארדונו הוא מאוד ידידותי למתחילים הוא באמת plugג and play הkrים זה io צריך קצת להבין יותר בספריות של בלוטו ויפיי משות בפרויקטים פי נותן לנו הרבה מאוד גישות אני יכול ממש להריץ מודלים של פייטית שלמים על רסברי פי השאלה למה אני צריך את זה בפרויקט ממוצע של מיקר כאילו למה שאני אקח מטוס סילון עם 250 מקומות ועטיס שלושה אנשים א תמיכה בקהילה אז חד משמעית לרסבר פה יש קהילה מאוד מאוד חזקה MKR קצת פחות נפוץ אם תחפשו רפרנסים על MKR בקהילות של ארדואינו קצת פחות נפוץ ESP וארדואינו ונו גם בוואטסאפים וגם בזה אתם תמצאו הרבה מאוד עזרה והרבה מאוד תמיכה.

מה עוד מעניין פה זה קצת נתונים טכניים. אז כמה כניסות יש, כמה ערוצים. שימו לב שדיברנו על זה. MKR וESP 32 הם ב3.3 וולט. זה אומר שהחיישנים שאנחנו נעבוד איתם צריכים להיות מותמים ל-3.3 וולט.

כל הקיול שלנו וכל הקריאה שלנו צריכה להיות 3.3 וולט. אנחנו בהמשך ניגע למה זה עוזר לנו או לא עוזר לנו. ספוילר קטן. אם אני לוקח את ה-1023 מדרגות שלי ושם אותם בין אפס ל-5 וולט או בין 0 ל-3.3 וולט אז בין אפ ל3.3 [‏צחוק] 3 וולט יש לי יותר מדרגות ככה שהרזולוציה יותר גבוהה אבל קצת פחות נפוץ לעבוד עם 3.3 3 וולט שאלות עד כל לגבי ההשוואה בין בורדים של ארדואינו אחד לשני ושאנחנו פוזלים קצת ימינה ורואים האם הדשא של השכן ירוק יותר ולמה אנחנו נבחר ארדואינו אופורז ורפי לכל פרויקט שי שאלה לא קשורה בכיף אה אתה יכול להסביר את המונח IoT הרבה אני לא בדיוק מבין מה זה אומר כן of things זה מונק טרנדי מהין קיורד כזאתי שלפני שהיה ai הייתה מאוד סקסית אה היה בעידן טרום קורונה הרבה רכישות של גוגל ודברים כאלו של מוצרי IoT יש להורים שלך רובוט כזה חכם רומבה או רובוורוק כן IOT נכון אתה מדבר איתו עם אפליקציה כן יש לך דוד שאתה מדליק אותו בעזרת אפליקציה דוד שאתה כבר לא צריך שכחתי את הדוד אלא מרחוק אתה מכבה ומדליק אותו. שמעתי על זה.

אז זה IOTNET of SS. לקחת מטג חיברת אותו לאינטרנט ושמת אינטרנט נגיש כדי להפעיל אותו. מזגן אלקטרה נכון? אלקטרסמרט. אני יכול בעזרת האפליקציה שלי לשלוט בצורה מוחלטת במזגן שלי.

כלומר יש קישורית לבורד שנמצא במזגן. זה כנראה לא ארדואין או זה משהו בדדד שחיברתי אותו בסטאפ הראשוני. לראוטר שלי, לרשת המקומית שלי, ואני יכול לתקשר איתו ולהעביר לו אינטרנט, להעביר לו מידע, להעביר לו פקודות סיראליות. בסדר? גם בטלוויזיית חכמות דבר.

כן, גם בטלוויזיות חכמות יש גם מקררים. יש לי במכונת כביסה יש לי מכונת כביסה של LG תהרגו אותי למה הם עשו אפליקציה, אבל יש שם אפליקציה. כן. הרעיון של IOT זה זה שליטה של דברים דרך האינטרנט. ‏of things זה פשוט שם גימיק אבל הרעיון הוא לשלוט בדברים דרך האינטרנט הוא בית חכם כמו ששחף אמר אני אתן לכם דוגמה למה זה היה באזורד מאוד גדול שניתי את המכונה כפיסה מלפני כמעט שלוש שנים אמרתי וואי יש לה אפליקציה יש לה הכל חיברתי את האפליקציה לאינטרנט באתי למכונה ואז הם אומרים לי אתה צריך להיות פיזית ליד המכונה כדי להדליק אותה כי זה לא מסוכן להדליק אותה מרחוק ככה שאתה יכול להדליק מהאפליקציה אחרי שלכנסת על כפתור פיזי במכשיר שאתה מאפשר להדליק אותו דרך אגב א ששחף אומר היום אותי על הרכיבים האלה.

זאת אומרת שם יש להם ויפיי או בלוטו עוד שתיהם. זאת אומרת בהכרח אם אתה רוצה לחבר משהו נגיד לארדואינו אונו אתה לא יכול שזה יהיה אלחוטי למשהו. זה יהיה חייב להיות מחובר פיזית כי הוא לא Ioot. אז אם הוא אומר IoT אז יש לו את האופציה של ויפיי וכאלה. הזכרונות הם זכרונות חיצוניים למיקרוקר או בתוך המיקרוקר.

אז בוא נחלק את זה ככה. מה שאתה רואה פה זה הזכרונות הפנימיים. הזיכרון הזה משמש כדי לצרוף את הקוד. אוקיי? עליו מתארח הקוד.

ובמונחים של ההkr והp 32 יש דרך לשמור את הסיסמה והשם משתמש על הזיכרון עצמו. כלומר, אם אני רוצה שהoot שלי כל פעם שופל החשמל, אני מדליק את החשמל, הוא יתחבר שוב לאותה רשת. אני צריך באופן אקטיבי לגרום לו ממש בפקודות בקוד לשמור את זה על הזיכרון כי הברירת מחדל זה שאם נסגר החשמל הזיכרון נמחט חוץ ממה שנצרב ארטקודד בסדר יש אפשרות גם בארדואינו וגם בesp לשים איזה אקסטנש קטן של sdד שעליו אני כבר יכול להפסן דברים ובחשבון שהקצב קריאה זה לא פלאפונים שאני יכול להריץ אפליקציות הקצב קריאה הוא לא מהיר קצב קריאה וכתיבה הוא יחסית איתי כי זה גם פונקציה של ה באמת הכמה היכולת שלי להוליך את ה-1 ואפ בתוך המהוליכים של הבורד וגם כמה הצ'יפ שלי עצמו, המיקרובקר עצמו, המהירות שעון שלו והיכולת שלו לדפל בזיכרון. א בהיבט הזה דווקא הרסבר פי הוא הכי מצוין. רסבר פאי הוא כרטיסון לכל דבר.

יש שמונה ויש היום גם דגמים א חדשים שמונה גיגה זה זה כאילו זה מחשב לכל דבר. בסדר? פה אנחנו מדברים בקיליובייטים. זה סדרי גודל פחות בסדר ג'יגה זה 109 קילו זה כן 10 בחזקת 3 אבל זה לא זיכרון חיצוני למיקרוקר אלא בפנים זה הבפנים זה זה הפלאש אוקיי אוקיי קצת טרבל שוטינ יש כל מיני אני רואה גם בקבוצות של הP וגם בקבוצות של הארדואינו שאלות שחוזרות על עצמן על מה קורה לי למה הבקר שלי לא עובד אז יכול להיות שזה טיפה יש שמה מפגר אבל יש דברים שאתה אומר וואלה א היה לי דוגמה חיה לא מזמן שרון ואני בכובע שלנו שאנחנו פתחים פרוטוטייפים פיתחנו איזה פרוטוטייפ עם ESP 32 ושמתי בפין של הX קיצרתי אותו לגראונד והוא נכנס למצב שאי אפשר לצרוב אותו אז יש כל מיני דברים שאתה אומר שהם כל כך נחוצים שבאמת שאלה אחת באיזה פורום אמרנו שיש קהילות מאוד מאוד חזקות או בצ'אט GPT ואתה פותר את זה בשנייה. אני כבר ראיתי שחור כי היינו צריכים להרגיש את הפרויקט הזה וחשבתי שהp שלי פס ובסוף זה היה פשוט לנתף אותו מהגראונד.

אז דבר ראשון חיבורים פיזיים לקויים. בסדר יש המון הלחמות של הבורדס שלנו ואני יכול להראות לכם דוגמאות למה זה חיבור פיזי לקוי. בסדר, דיברנו על הMKR, יכול להראות לכם פה דוגמה של MKR שנשבר לי פה הUSB. בסדר? זה חיבור פיזי לקוי.

א לצערי לא הצלפתי לתקן את זה, אפשר לצרוב אותו דרך הtxtr זה אומר לנו חיבוי פיזי לקוי. זה אומר שגם אם אנחנו לא רואים את זה בעיניים, יכול להיות שמשהו טיפה רופף. בסופו של דבר זה מוצרים שנייצרים אותם במספר prodודקש. ספציפית ארדואינו in איטלי ככה שאם אתם סוחרים איטלקים שמייצרים טוב סבבה מהניסיון שיש לי אחד מחמש לא עובד בסדר זה פשוט מוצר פרקסלנס רבל סיני אז אל תיקחו איזה אישית לפעמים פשוט הבורד לא עובד ולא שרפתם אותו אה בסדר אז אין מה לעשות לוודא פשוט להזיז טיפה את החוטים לראות אם יש תגובה עניין של בעיות כוח. יש עניין של זרם ויש עניין של מתח.

אוקיי? אם אני לצורך הדוגמה רוצה להפעיל מנוע דרך הארדואינו ואני מחבר את זה לפינים, אני לא אצליח להפעיל את המנוע. הארדואינו מוגבל ביכולת שלו להעביר זרם. עכשיו במקרה הטוב הארדואינו פשוט יקצר ויפול. במקרה הרע ספציפית ארדונו יודע לשת עומס יתר אז הוא פשוט נופל אבל הרבה בורדים פשוט נשרפים כי הם מנסים לצרוך יותר זרם ממה שהם יודעים והרכיבים נשרפים אין להם איזה לימיט שאומר די מה זה אומר זרם אני אתן לכם דוגמה מנוע של 1 אמפר אה בורד ארדואינו יודע להוציא 300 מיליאמפר 0.3 3 אמפר מהפין שלו.

הדלקתי את המנוע בהספק מקסימלי שלו על ידי זה שאני פשוט מה שנקרא זרם תקיעה. לקחתי את המנוע וסגרתי אותו מלמעלה. המנוע מתנגד, מתנגד, מתנגד ומעלה את הזרם שלו. הארדואינו מנסה לספק לו זרם. מנסה לספק לו זרם, מנסה לו זרם עד שהוא לא יכול יותר.

אז במקרה טוב הוא ייפול, במקרה הרע הוא ישרף. הרוב הסינים ישרפו. ארדואינו ספציפית הוא נופל. יש לו הגנות. בסדר?

לגבי המתח אמרנו שארדואינו R4 יודע לקבל 24 וולט. קחו 24 וולט ותכניסו אותו לארדואינו R3. תקבלו סטיק סרוף. שימו לב לזה. זה סופר קריטי.

עניין של מתחים זה סופר קריטי. עניין של זרמים זה סופר קריטי. אם אנחנו משתמשים בהרבה מנועים ואנחנו צריכים זרם גבוהה, ארדואינו לא יודע לספק זרם. תחברו את הזרם שלכם למקום חיצוני. תזכרו את זה.

ארדואינו לא ספק זרמים. ארדואינו הוא מיקרוקר, הוא לא ספק זרמים, הוא לא יודע לספק זרם. שקיעות תכנות. בסדר? אנחנו מנסים לפתור את זה בארדונו JS.

מי שיצא לו לעבוד עם C++ס יודע גם זה כיף C++ כמה שהאדטור הID סופר אלגנטי, סופר אדותטי ובאמת הם עשו שינויים מחר חיקי לכת. רון ואני למדנו C a שם ב-2014215 בתואר הראשון למדנו C עם הויזואל סטודיו אפילו לא היהalioיו קוד וואו לילות לילות הלילות שלחפש את הנקודה פסיק כי זה לא מצליח להתקמפל ובאמת ההבדל בין קומה לנקודה בין בין אם אתה שם לך אוטו סוגריים זה משגע אותך בגלל זה אנחנו הולכים לכיוון של ג'אבסקריפט ג'אבהסקריפט באמת הרבה יותר פשוט אבל עדיין שימו לב לבעיות בקוד המחשב מבין כמו טוקי מה שאתם אומרים לו. אם אתם נותנים לו משהו אחר הוא יעשה משהו אחר. אין מה לעשות. הוא טוקי מפגר המחשב.

בסוף אנחנו צריכים כאנשים חושבים לתת לו את המידע שאנחנו רוצים. בעיות בחיישנים בסדר אינסוף חיישנים פגומים צריך לבדוק אותם. USB זה נקודה כואבת. USB אנחנו תמיד מכניסים את הכבל, מוציאים את הכבל, מכניסים את הכבל. הוא עובר הרבה מאוד עומס פיזית.

‏USB במיוחד בקטנים, כמו שהראיתי לכם פה שהוא מיקרו USB, הם נשברים. א לפעמים הכבל, יש שני סוגי כבלים. יש כבלים שאנחנו רק מתאינים איתם את הפלאפון ויש כבלים גם שיודעים להעביר דטה. זה הבדל בין שני חוטים לארבע חוטים, נכון? מה זה השני חוטים?

יש לי את ה-RX ואת ה-TX שהוא מרסבר וטנסמטר ויש לי VCC וגראונד. אז אני נותן לו ארבעה חוטים כדי שאני אוכל להעביר מתח, לאפס את הגראונד שגם המחשב וגם הבורד שלי יהיו בהפך ולהעביר את הסרal comמנס. כבלים זולים לא יודע של הצעצועים של הילדים שלכם הם רק שני חוטים אז הם לא יעבירו לכם דטה והמחשב לא יזהה אותם. המחשב אתם תחברו את הUSB הוא אפילו לא יזהה את הבורד הוא רק יטין יתן לו כוח אבל הוא לא יזהה אותו בסדר הפרעות א חשמליות פרויקטים שאנחנו משתמשים נגיד בסנסורים של פרקסימיטי של מגנטים אנחנו ניגע בזה המשך על סליל יש מצב שאנחנו עושים אשראו אנחנו מעבירים חשמל בתוך סליל כלשהו וזה יוצר הפרעות אני אתן לכם דוגמה בבן גוריון יש בניין ננו שהשקיעו שם מיליוני דולרים הביאו מכוס סקופ תם שרואה את הסריג האופי אבל רואה ממש אטומים אפשר לראות שכבות של אטומים ואחת הבעיות במיקרוסקופ שהוא רגיש מאוד לשדה מגנטי איך אתה מקבל שדה מגנטי תחשבו שיש להם חם חדר שהחוטים עוברים בתוך הקירות נכון יש לנו חוטים של 220 וולט של מתח גבוה שעוברים בתוך הקירות עצם זה שאנחנו מקיפים את עצמנו בחוטים של 220 וולט זה יוצר השארות מגנטית שגורים להפרעות של המיקרוסקופ לראות את האטומים. בסדר?

איך פותרים את זה? א' אנחנו לא מגיעים לרזולוציה שאנחנו צריכים לראות את אטומים אבל לוקחים בחשבון שאם אנחנו צריכים למד דברים רגישים כל רכיב שעושה שדה חשמלי או שדה מגנטי משפיע איך אנחנו פותרים את זה? יש או א גראונד יותר חזק או כל פרדיא שאנחנו מבודדים אותו משדה מגנטי. בגלל זה אם אנחנו חוטפים מכת ברק במטוס אנחנו לא מתחשמלים ובמעלית אין קליטה כי זה שדת מתכת הרמטית שבתוך השדה המגנטי הוא אפס. בסדר?

שימו זה לב. א יכול להיות שתקלו בזה שפתאום יהיה לכם כל מיני חיישנים שישתגעו לכם ואתם תראו שיש לכם איזה בטריה או איזה סליל או איזה משהו ליד. פשוט תזיזו את זה וזה יפתור את זה. אוקיי? מבוא למעגלים חשמליים.

אנחנו נעבור על הפרק הזה ואנחנו נצא לאיזה 10 דקות הפסקה. א מבוא למעגלים חשמליים. מי שמהנדס חשמל פה א כנראה ששורק את זה. מה שהיה חשוב בפרק הזה זה לדבר את הזרגון המקצועי והנכון. זרקתי פה כל מיני מונחים כמו זרם, כמו מתח א כמו התנגדות, כמו סליל.

בואו נבין מה זה אומר. בוא נבין באמת מה ההגדרה של זה. אז בראש או בראשונה חשמל זה זרם עכשיו כל התמונות שאתם רואים ברקע זה דולי בסדר עם מי שמכיר כלי מדהים מג'נרט בעזרת ai תמונות יפה יפיות אז קצת נהנה גם מהיכולות שיש לנו היום אז מה זה אומר curent חשמל זרימת אלקטרונים עכשיו תמיד יש זרימת אלקטרונים אלקטרונים בכל מוליך גם אם האור מכובה יש זרימת אלקטרונים פשוט היא סימטרית בכל הצירים. איך אני יוצר מצב שהאור שלי נדלק? אני גורם לדומיננטיות של זרם בכיוון מסוים ואז אני בעצם בזרם חיובי.

בסדר? יש מצב נגיד גם בפנלים סולריים שיש זרם שלילי. אנחנו יכולים לקבל נסיגה של זרם ואנחנו נדבר על זה גם בהמשך. בסדר? אז צורך העניין אנחנו יכולים לתת דוגמה של אם אנחנו בסיטואציה של חוזרים בתשובה אל מול חוזרים בשאלה ועל כל חוזר בשאלה יש חוזר בתשובה אחד אז אין לנו זרם אבל אם יש יותר חוזרים בתשובה אז הזרם הוא חוזרים בתשובה אם יש יותר חוזרים בשאלה אז זהו חוזרים בשאלה כל התמיד הסיטואציה היא אחד מול אחד הזרם הוא אפס זה לא נחשב זה לא מעניין אותי אם אנחנו הולכים במגמתיות מסוימת אז יש לי זרם ואני מצליח א להדליק את האור בסדר איך אנחנו אנחנו יוצאים זרם אנחנו נדבר על זה עוד מעט הבדלי פוטנציאלים זרם אנחנו מודדים אותו באמפרים ועוד מה שחשוב לנו בזרם זה הסיפור המפורסם אתם מכירים אותו של קרב המתחים בזירה הימנית יש לנו את ניקולה טסלה נכון אותו טסלה ידועה שאלון מסק עושה עליו סיבוב עכשיו אז הוא המציא לנו את הAC בסדר וגם א עוד ג'ורג' שגם כן היה מאוד מאוד מאוד חזק ובקי בהדסת חשמל וזרמים והוא תמך גם כן בסקולה של ניקולה טסלה עם הומהצד השני של ה מה יש לנו מהפינה השמאלית את אדיסון תומס אדיסון נכון אותו חבר טוב שהימשיך א להאמין עד יוםו שDC זה הפתרון האלטימטיבי ומהים שונים יש לנו AC ו-DC אז דבר ראשון AC זה מה שיש לנו בשקע בבית אם תיקחו את הארדואינו שלכם ובאופן מאוד [ __ ] ולא אחראי תחברו אותו ישירות לAC, אתם גם תתחשמלו וגם תשרפו אותו.

הם פועלים באופן שונה לחלוטין. שני עולמות שונים לחלוטין מבחינה פיזיקלית, פונקציונלית, בסיפית. בסדר? ההגדרה של AC זה זרם חלופין. תמיד יש לי תדירות מסוימת שמשתנה בין שני הכתבים, נכון?

יש לי כאן אה מעשה אם אתם לוקחים עכשיו אל תפתחו כן אבל יש לכם את הפזה ויש לכם את הגראונד את האפס את הנטורל קוראים לזה בAC שהם בין שניהם תמיד משנים את הפזה אומר שגם אם אני מחבר בצורה כזאתי וגם אם אני הופך ב-180 זה לא משנה לי יש לי תמיד תדירות או של 50 או של 60 ארץ תלוי אם אתם באירופה או בארצות הברית אנחנו לפי אירופאי בארץ בארצות הברית הם 50 הרץ. אז גם אם אני מחבר ככה וגם אם אני מחבר ככה זה לא יעשה כלום וזה סימטרי לחלוטין. ולהבדיל מזה DC אם אני לוקח את ה-VCC את ה א פלוס שלי ואת המינוס שלי ואני לוקח את הפלוס ושם בגראונד ולוקח את הגראונד ושם בפלוס למעשה שרפתי את המעגל. אין לי את הדירות. יש לי זרם ישיר שיודע לזרום רק בכיוון אחד.

בסדר? אין לי שינוי מחזורי, הוא קבוע. כלומר, הוא יודע לזרום רק במרכב אחד לעובדת מקורות נפוצים. בסדר? אז תחנות כוח מייצרות בערך 10,000 וולט ומליכות אותו בצורה של AC.

מקורות נפוצים של DC זה סוללות, פאנלים סונריים, מתנים, יחידות איזון אנרגיה. למעשה אי אפשר לאחסן AC. אנחנו מאחסנים DC. אין דרך א לאחסן AC. למי שיש רכב חשמלי בבית והתחיל להתעסק בפנלים סולריים ודברים כאלו שתוסמים על הגר, אז פנל סולרי מייצר DC ויש ממיר לAC שמחבר אותו לגריד, לרשת חשמל שלנו.

שתי חברות מאוד ידועות שמייצרות את הממירים האלו. מי ששמע על סולרג', חברה הראשונה שנכנסה לSNP 500, חברה ישראלית מאוד מצליחה. היה להם חודש קשה, אבל חוץ מזה הם מצליחים. שהם יצרו קונורטר מאוד מאוד יעילים 97% יעילות לוקח מתח A DC וממיר אותו ל AC א שטסלה היו לקוח מאוד מאוד גדול שלהם והתחילו לייצר לבת הממירים האלה. שאלות על זרמים?

משהו שלא ברור. בגדול הסקולה בסוף מה שתפס זה זרמים ומתחים גבוהים. אנחנו משתמשים בAC האפליקציות שלו של הוביל עכשיו ערים שלמות ומדינות שלמות לא יודע אנחנו מקבלים אני נמצא בגבעת שמו אני מקבל חשמל מרידינג להעביר את זה בDC זה מאוד לא יעיל לעומת זאת בארדואינו מיקובקרים השלטים של הטלוויזיה שלנו כל המוצרי אלקטרוניקה אנחנו משתמשים בDC כי פשוט AC הסיכון יותר גבוה ויותר בטוח להשתמש בDC בסדר במתחים נמוכים איך אנחנו יוצרים זרם? נכון? אמרנו שאנחנו צריכים שיהיה אלקטרון שיזוז מכיוון אחד לכיוון שני ולתת לו את המוטיבציה לעשות את זה.

אז הטבע אומר, אנחנו תמיד שואפים לימום מינימום אנרגיה. אנחנו לא יודעים א לעלות מים למעלה בלי שהם יפלו. אנחנו תמיד שואפים למינימום אנרגיה שאנחנו יכולים. אז אם אנחנו מעלים פוטנציאל במקום אחד, נכון? העליתי פוטנציאל במקום אחד, הוא ישאף לרדת ועל ידי הירידה הזאתי יהיה לי זרם.

אוקיי? כלומר, ההפרש של הפוטנציאל בין נקודה A לנקודה B, בין הנודה לכתודה הוא מה שיגרום לי לזרם. בסדר? מה זה סוללה? זה נושא שיחה אחר, אבל בגדול אנחנו עוגרים אנרגיה.

האנרגיה הזאת היא גורה ואז אנחנו בעזרת מוליכים אנחנו רוצים להוריד את הפוטנציאל לכמה שיותר נמוך ויוצרים בעזרת זה זרם אנחנו מודדים את זה בוולט וגם פה יש שתי דברים מו סופר חשובים וגם עשה ואל תעשה בסדר מתח נמוך זה מתח לא מסוכן אנחנו מייקרים אנחנו משחקים בבית עם 24 וולט אנחנו לא מפחדים ממנו לא נתחשמל יהיה לנו הכל בסדר עד 24 וולט בזרם נמוך יחסית בסדר בסדר? אם תיקחו עכשיו 24 וולט ותעלו יותר גבוה, אתם פשוט א תעשו לעצמכם הפרעות קצב לב, כי הגוף שלנו גם כן עובד על פולסים חשמליים. וכנראה או שתקבלו קבייה מאוד חזקה, או הפרעות קשב לב, או קצת יותר גרוע מזה גם אפשר להגיע. יש טיעודים לא פשוטים. אם אתם תראו סכנות של מתח גבוה, אל תיגעו ממתח גבוה.

בסדר? אל תשחקו עם חשמל בבית בגלל שאתם היקרים על בסיס זה שאתם יודעים לחבר סוללה של 5 וולט לארדואינו. אל תעשו את זה, זה לא חכם. עבדתי בHP, יש לי שני תערים. כל מי שרוצה לגעת שם בחשמל עובר על השמחת חשמלאי מוסמך דרג א', דרג ב', דרג.

בסוף יש דרג ד' שאפשר מדבקה צהובה ואומר בסדר, חיברתי את הפלוס ואת המינוס נכון. מתח גבוה, עולם אחר. פלו מייקרים לא מתעסקים במתח גבוה. אין סיבה. אם אתם עושים פרויקטים מאוד ספציפיים שדורסים מתח גבוה תעשו דאבל קליק ותשימו לב שאתם יכולים לשחק קצת באשופשוט להיפגע.

אם אנחנו לוקחים שאלה כן בטח אה מה קובע לי את עוצמת הווט? וולט זה מה קובע את עוצמת הווט? אז דבר ראשון אמרנו שמתח זה דבר יחסי נכון אני צריך אפס כלשהו כדי שיהיה לי 12 24 בסדר אה יש עניין של קיבול אנרגיה כמה אנרגיה אני יכול להכניס לתוך א סוללה ובסופו של דבר א הכמה פוטנציאל שאני מצליח לייצר בתוך הסוללה קובע לי את המתח זה משהו שלמעשה גם עובר קיול ועיצוב אבל אנחנו יודעים לקחת לצורך העניין מתוך ה-220 וולט להעביר את זה בתוך ממ אמיר מתח ולהפוך אותו ל-24 dc בסדר אז יש לנו איזה רב שלוקח את ה-2 כן מה זה טים פק באמת לא נגעתי בזה פה אם אתה לוקח את הזרם כפול המתח אתה מקבל הספק זרם זה בעצם הווט זרם זה אמפר עכשיו זה נכון לDC בסדר זה נכון לDC למה זה נכון רק לDC גם עכשיו אני נוגע בו בהתנגדות ואנחנו מדברים על חוק אום. למה הוא רלוונטי רק לD-dc? כי בAC אנחנו מוסיפים את האימפידנס.

אנחנו מוסיפים את הפזה שלו בגלל שהוא אלטרנט הוא משנה לי פזות אז יש לי עוד חלק במשוואה שאני חייב להתייחס אליו. בסדר? AC בעולמות של הספק ושל התנגדות של חוק זה לאסטרייטפורד. הפיזיקה היא אותה פיזיקה. יש עוד תוספת.

בסדר? מה שאנחנו מדברים עכשיו זה רלוונטי ל לdc שזהסטקט זהסטריטפורד אם אתם רוצים עכשיו לא יודע להבין למה ההספק של המקרר שלכם או של המקדחה שלכם זה 1800 וואט אתם לא תיקחו 220 וולט כפולמפר בצורהסטרייטפורד כי יש לכם גם מקדם הנחתה כלשהו ויש איזה מקדם של חברת חשמל של שצריך לכפול בו זה קצת יותר מסובך אנחנו מדברים על DC כי זה העולמות שלנו. בסדר? אז למה עוצמות נמדדים בוולטים? בוטים לא בוולטים.

הספק הספק. הספק זה וואוט. עכשיו אנקדודה כלי וולט אמפר וואט זה אנשים בפיזיקה באופן גורף שמסמים יחידות מידה באודיות גדולות. זה על שם בן אדם. בסדר?

שתדעו את זה. וולט v גדולה אמפר. זה אנשים שיצרו משוואה והצליחו לבטא בצורה מתמטית את הזרם ואת ההספק. רגע, בסדר? אם אתה תיקח עכשיו רק כדי רק כדי לענות אולי אם אני מבין את השאלה של הבחור א מכל היחידות משתמשים בסופו של דבר בהספק מכיוון שהספק כפול הזמן זה למעשה הכסף שאתה משלם לחברת חשמל כלומר היחידה בסופו של דבר שאיתה אתה משלם כסף חברת חשמל זה ההספק נכון זה הספק כן וכמה כמה כמה הספק צרחת בשעה כן זה קוטש א כן אבל שוב הAC זה מונה שיש לנו בחוץ והוא טיפה נמדד אחרת כי יש לנו את הפזה ויש אפידנס יש קצת יותר מורכר למדוד AC א אני יכול לתת לכם אנקטודה הייתי מדריך מעבדות באוניברסיטת תל אביב ואמרתי לסטודנטים תבדקו הספק ושמו להם מדספק של AC פשוט שמו הספק א סליחה לא שמו הספק אמרו להם א לפני שהגעתי קחו את המתח קחו את הזרם ותכפלו אחד לשני יצאו תוצאות של בוא נגיד שלא יסיימו תואר בהנדסה אה זה לא זה לא עושה שכל בכלל אין לזה שום היגיון ac זה עולם אחר הפיזיקה אותה פיזיקה חוק אומות חוק או יש לו עוד רכיב א אז חוק או זה באמת v ש ri אני לוקח את ההתנגדות וכופל אותה בזרם ואני מקבל את v והספק זה v *פ i v * i זה שווה וט ההספק דברים סופר קריטיים.

שלושה א מונחים שחייבים לדעת אותם באופן כללי. מבודד מוליך ומי שיודע את המונח השלישי עוד מעט אנחנו ניגע בו. אז מבודד. אוקיי, זה לקחתי מההרצאה שבוע שעבר. זה לגו ABS.

הוא חומר שמונע או מקשה על זרימת זרם חשמלי. הוא עושה דווקא. בסדר? יש לו התנגדות מאוד גבוהה. אני אקח עכשיו א את האנוודה שלי, אני אקח את הקטודה שלי, אני אחבר את זה בין לגו, אני אגע בלגו, שום דבר לא יקרה.

אני לוקח את הטestר בבית, דוחף אותו ל-220 וולט ולא מתחשב, נכון? יש לי מוליך, יש לי בקצה מוליך ויש לי מבודד מסביב. בסדר? א מוליך, חומר שמאפשר זרימת חשמל בקלות. שלמדתי כימיה, היה לי פרופסור שלימד אותי כימיה, אמר לנו, אם תייבשו מספיק טוב את הלשון שלכם ותדחפו לשקל, לא תתחשמלו, כי הלשון מבודדת א מה שמוליך זה ארוק.

בסדר? זה מוקלט, אל תנסו את זה. מה יש בין שני העולמות האלה? מה יש שני בין העולמות האלו ששינה לנו את האנושות, את היקום, את העולם? אנחנו עכשיו יש לנו סטרלינק.

מה יש בין מוליך למבודד? צי מוליך. מוליך למחיצה. אז אנחנו ידעתם או לא ידעתם? אנחנו חיים בעידן הסיליקון.

אוקיי. מה שאתם רואים פה זה ופר שרון שעבד באינטל הוא היה שם ראש צוות. היה חלק מתהליך הפיתוח של הטרנזיסטורים ושל המעבדים ושל הצ'יפים שיושבים על הוויפר הזה. הוויפר הזה עשוי מסיליקון. מה זה סיליקון?

חול ים. יש ביפן חול ים מאוד איכותי. לוקחים הרבה מאוד חול ים ופשוט מגדלים מה שנקרא סינגל קריסטל מאוד יפה וגדול ונקי של חול ים. לוקחים סיליקון ומגדלים פשוט גביש ענק של סיליקון. פותחים אותו וזה נקרא ופר.

הוא מוליך למחיצה. למה הוא מולך לחצה? כי הוא מבודד עד שאני גורם לו להיות מוליך. מה זה נותן לי? מתג 1 ואפ.

כאשר אני נותן לו מתח כלשהו, הוא עושה לי אחד. כאשר אני לא נותן לו מתח הוא אפס. מה עשינו בזה? יכולת לחשב אחד ואפ ואפ זה המחשוב המודרני שלנו. אנחנו עובדים היום הכל בניגע בזה בסוף 1 וא 1 ואפ 1 ואפ מוליך למחיצה תחתים מסוימים יכול להעביר זרם וזה נשלט.

בסדר? לא רק שזה שינה לנו את כל העולם המכשוב, גם אנרגיה ירוקה. ת פוטוולטאי הוא גם כן מבוס סיליקון. סיליקון זה לא הכי אומר הכי יעיל, אבל הוא פשוט הכי זול והכי נפוץ. בסדר?

אם אנחנו נכנסים פה עם הנדסי חשמל, פרנרגיה ישיר, פרנרגיה לא ישיר, אז סיליקון הוא לא הכי מתאים לייסומים של תעוטוטאים. פשוט זה חול ים, לא חסר לנו חול ים. זה הרכיב, אחד הנפוצים שיש לנו. בסדר? א בהיבט של תאים פוטוולטאים אז זה מאוד אקיובלנטי לחוק מור מי שמכיר התפתחות של תאים פוטוולטאים בגלל שזה טכנולוגת סיליקון הולכת במקביל להתפתחות של כוחות המכשוב ככל שאנחנו שולטים יותר טוב בסיליקון יכולים לקווץ את תהליך היצור גם מתאים הפוטוולטאים שלנו היעילות של הנצילות שלהם הייעוד שלהם מאוד עולה בסדר אנחנו הגענו היום לנצילויות של תאים סינים של 22 23% שאני התחלתי את התזה שלי מלפני לא יודע שלוש ארבע שנים זה 17 16% זה קפיצה פסיכית במונחים שאתה עכשיו פורס שדה שלם של פאנלי פוטולטיים זה פשוט אנרגיה חינם מהשמש אנרגיה על הרצפה רק תרימו בסדר בהמשך בעיקר בהרצאה הבאה אנחנו נפרט מה זה טרנזיסטור זה מהפכה ששינתה לנו את העולם באי שם בשנות ה-80 עצם זה שהבן אדם הצליח לשלוט בחומר ולעשות אחד ואפס זה כל המחשב שלנו עכשיו אנחנו מדברים אנחנו מדברים באחד ואפ מונחי יסוד בסיסים כן אני קצת לא הבנתי כאילו איך בסוף הסיליקון זה בעצם כל המשטח של הצ'יפ כאילו בעצם כאילו איפה הוא בא על ידי ביטוי כאילו בגדול כן יש מה שנקרא דופינג מזמים אותו שמים עליו אטומים בודדים של חומר אחר זה תורה שלמה של איך עושים טרנזיסטורים וכל תהליך היצור שם הוא באמת cטing agיל לשבור את הראש ראש תהליך היצור במעבד של אינטל באזור ה-45% מעלות המעבד זה רק לייצר אותו שכל רכיב אחר עלות היצור היא באזור ה-20% כל כך מסובך וכל כך קר לייצר את זה א זה פסיכי לשאלתך על באמת קצה המזלג אתה לוקח מצה של סיליקון אתה לוקח אטומים ברמה שהיום יש לך כבר כבר תומדות אתה יכול לקחת אטומים בודדים ואתה מזהם את המצא שלי סיליקון באטומים בעלי מטען כלשהו פלוס או מינוס ואז אתה יכול לשלוט אם זה מה שנקרא NPN או PNP בסדר יש לך שני סוגי טרנזיסטורים ובעזרת זה שאתה מזהם אותו אתה גורם לו להיפתח או להיסגר בהתאם לתנאים אבל זה טרנזיסטור זה תורה שלמה אנחנו ניגע לזה בהרצאה הבאה זה הגיע לרמות באמת מאוד מאוד יפות מה שעושים היום ביכולות ייצור שמייצרים אותם א חושב שאייפון 15 כבר הגיע ל-4 ננומטר בין המה שנקרא וסורס אני יכול להעביר בין ה צד אחד של הטרנזיסטור של הצד שלי זרם על ארבעה ננומטר ננומטר זה 10 בחזכת מינו9 זה מיליארדית המטר לסבר את האוזן שערה שלנו זה 80 מיקרון זה סדרי גודל עשרות סדרי גודל יותר סדרי גודל יותר היום היום כבר מצליחים להכניס אם אתה תיקח שערה ממוצעת של בן אדם ואתה תיקח את הרוחב שלה.

זאת אומרת, לא מדבר על האורך אלא על הרוחב הדק הזה. אתה יכול להכניס משהו כמו 400 טרנזיסטורים משמאל לימין. כאילו זה משהו שהעין האנושית בכלל לא יכולה לראות. אז שאתה רואה את המעבד של המחשב, שנגיע לזה ונסתכל על זה, אתה תראה מחשב, מאבד של מחשב בגודל כזה. אוקיי?

זה בערך רק שנייה. ד זה מאבד של מחשב זה ככה זה נראה אוקיי זה זה מאבד של אינטל אינטל עובדים על זה כמה שנים רון בדיוק ו והדבר הזה יש בפנים בסביבות הש מיליארד טרנזיסטורים כאילו זה רכיבים סופר קטנים א אבל הרעיון של טרנזיסטור הוא בעצם כמו ששב אמר יש לך מוליך ומבודד שאתה יכול להסתכל על זה מבודד זה בעצם קיר מוליך זה דרך פתוחה ותרנזיסטור הגילוי המדהים זה שיבינו איך אפשר לשים שר שאתה יכול לפתוח ולסגור מתי שאתה רוצה וזה בעצם מוליך למחיצה כי אתה כי הוא לא מוליך הוא לא מבוד הוא מה שתחלית אזה התגלית של זה נקרא טרנזיסטור א הרכיב בעצם הכי מפורסם מה שנקרא והוא בעצם מאפשר את הפעולה של הטרנזיסטור כאילו בעזרת מטג אלקטרוני מטג אלקטרוני זה מלט אלקטרוני ברמת החומר. זה לא מתק פיזי. זה שליטה בתכונות החומר. עכשיו יצא לך לדבר פעם עם מישהו במורס, טי טי טי טי תסגור ותפתח את המתג הזה.

ובעצם מה שהמחשב עושה הוא מדבר 10 1 10 כמו שרון אמר שבע מיליארד פס ו1 גורם לנו עכשיו לדבר בזום. בסדר? כי פיקסל בצבע האור שלך זה [‏צחוק] יש מיליארדים כאלה בסדר היום יש כל כך הרבה כוחות טיבוד שהתחיל הAI ש זה נושא כבר אחר לגמרי כבר לא יודעים מה לעשות עם כל כוחוד האלה ואז יגיעו למחשבים גוונטיים בכלל עולם יפה א בימי חיינו אנחנו נזכה לראות גם רכב אוטונומי גם מחשבים גוונטים וגם להיות הירי חלל אה צריך להעריך את זה. דרך אגב דרך אגב תכנות לקוונטים זה משהו עולם אחר לגמרי גם זה עולם אחר לגמרי ואנחנו נגרע בזה שנדבר על בסת על למה שאנחנו מדברים בפס ואחד אם אתם רוצים נעשה דאבל קליק על מה זה קוונטים אבל שם לא מדברים בפס ואחד בסדר התאוריה הקוונטית אין א לא קוונטים יש א ואח ואתה לא יודע באיזה מצב אתה נמצא זה יכול להיות או אפ או א בו זמנית ואחד ואפ יש בקונטים או שזה לא הגיוני יש שם יש שם יש שם את ה היא הוודאות הבסיסית של עצם זה שבדקת ואתה מגלה את המצב שלו אתה לא יודע מה הוא בסדר זה החתול של שרנגר שסיפר את זה נכון אם אני יכול לקחת לשים חתול עכשיו בתוך קופסה הוא יכול להיות או מת או חי עצם זה שבדקתי את זה קבעתי לו את העובדה אם הוא מת או חי עד שלא הוכח אחרת אני לא יודע אם הוא מת או חי אני לא יודע אם זה אפס או אחד או אפס ואחד או אפס ואפס או אחד ואחד עצם זה שבדקתי קבע לזה את המצב. זה פרדוס קוונטי מאוד מאוד יפה.

והאמירה באוניברסיטה אומרת שמי שאומר שהוא מבין בקוונטים לא מבין בקוונטים. אה אנחנו בסוף מהנדסים. הפיזיקה נותנת לנו המון כלים להשתמש בהם ואנושות כבר יודעת להשתמש לא רק בקוונטים. IBM וגל מאוד חזקות בעולם הקוונטים. הרבה מאוד כסף מושקע בזה.

א מי שרוצה להשקיע בIBM אז יש להם כבר 80 קנטום ביט כאילו מחשב שהוא ממש ישים יש שם המון מורכבות בגלל שהם עובדים קרוב לאפס המוחלט כי מדברים שם ברמה אטומרית אנחנו מדברים על מחשב שהוא שולד ממש בסטייטים של אטום בודד והמורכבות של הקוד כמו שמחכן אמר זה שלא חד חדרקי יש לך הרבה מאוד שגיעות אתה צריך לדבר בקוד שהוא לא בינרי ומאוד קשה מאוד קשה לקמפל ולהבין מה שגיעה ומה לא השגיעה א אבל איפה איפה שיש כסף יהיה פתרונות וכמו ש אמרנו ואני מתחייב על זה בימי חיינו אנחנו נהיה תיירי חי חלל אנחנו נמצא ברכבים אוטונומיים ויהיה לנו מחשבים קוונטים וזה סופר מרגש אני מחכה כבר להגיע לזה וגowני מעגלים מאוד קריטיים אז מנדסי החשמל פה זה הקוסטי שלהם בסדר חיבור בטור וחיבור במקביל שאנחנו אחרי זה נראה יש שתי צורות בעצם איך שאנחנו מחברים אה חיבור בדור הדוגמה הכי טובה לזה שאם אני לוקח את השלב של הטלוויזיה שלי ואני שם בטריה אחת ככה ובטריה אחת ככה אני בעצם עושה ראש זנב ואני מחבר אותם אחת לשנייה בטור כלומר יהיה לי פלוס מינוס של אחת ופלוס מינוס של השנייה אני מחבר את המינוס של זאתי לפלוס של זאתי מה יצרתי משתי בטריות של 1וח וולט ערתי 3 וולט בסדר אני סוחם את המתחים בין שתי צמטים זאתי וזאתי זה צומת המתחים בין שנייהם זה הסיגמ מה זה הסכום של שני הרכיבים שיש לי בתוכו. בסדר? גם כלפי מקור המתח וגם כלפי התרכנים שלי. הזרם לעומת זאת הוא יהיה זרם זהה דרך כל המעגלים. איפה זה בא לידי ביטוי?

נגיד בפנלים פוטוולטאים. יש לי פנל מאוד גדול על הגג. בטח יש פה חבר'ה שפרסו עכשיו פנלים על הגג. מי שיש בית פרטי ויש לו גג של איזה כמה לא יודע עשרות מטרים רבוים יכול להתפנק ולשים פנלים סולריים. אנחנו מדינה שטופת שמש וחברת חשמל מחוייבת לקנות את זה.

נוצר מצב שאחד מהפנלים יש עליו צל וכל התאים הפוטוסולטיים שלי מחוברים בטור. מה יקרה? איפה שיש צל יהיה מתח רוורס. כלומר הזרם שלי סליחה יהיה זרם רוורס. הזרם שלי יקבע לפי הרכיב עם הזרם הנמוך ביותר.

סליחה זה כל הרכבים הזרם זה הזרם שלי קבע לפי הזרם הנמוך ביותר בסדר איך אני פותר את זה אנחנו יכולים לשים דיוודת מהגב דיוודה היא מודד היא מונעת זליקה של זרם מאחורה היא מוננת את הרוורס הזה היא תוקעת לי את האוטו בדריייב היא לא נותנת לי לעשות רוורס אבל מה הבעיה בפנל פוטוולטאים אנחנו רוצים כמה שיותר זול אז מתכנסנים על דיודות אז יש איזה טריידאו כזה אנחנו מחברים הרבה מאוד תאים בטור ואנחנו אומרים הכי גרוע קבוצת תעים הזאתי תהיה מוצלת הזרם שלהם ירד נעקוף אותו זה נפסול אבל חסכנו כסף על רכיבים יש איזה טריידאוף כזה בסדר ההתנגדות היא התנגדות הכוללת יש לי פה שתי נורות זה הצרכן שלי ההתנגדות שלה כ ועוד ההתנגדות שלה זה התנגדות הכוללת של המעגל זה שלושת אלמנטים שאנחנו מסתכלים המתח הזרם וההתנגדות זה מה שמעניין אותנו ויש ביניהם קשר לפי חוקום ככה שאם אני יודע את שניהם אני יכול לדעת את השלישי בקלות בסדר עכשיו חייבים לשים צרכן אם לא הייתי שם פה נורה והייתי מחבר ישירות הסוללה לעצמה הייתי מקצר אותה. בסדר? אל תעשו את זה. יש שני סוגי קצרים. אמרנו עומס יתר שאני צורך יותר זרם.

עומס יתר בבית בא לידי פיטוי שהפקק עצמו נופל. קצר זה שהמנסר פחט נופל. בסדר? אם צרכתי יותר זרם ממה שיש לקיר לתת, חברת חשמל מקבילים אותנו בדרך כלל או 40 אמפר לצריכה ממוצעת או 25 * 3 לת פזי. אם עכשיו הפעלתי את כל המזגנים, את המכונת כביסה, את המכונת קפה, את הקומקום, את התנור, הכל, הפקק עצמו יתפול כי הוא לא יודע לתת לי יותר זרם.

אנחנו באומסי, כמו שאמרנו שארדואינו יפול. אם חיברתי באופן [ __ ] את הפלוס למינוס, אני אפיל את המנסר פחט. זה בעצם התנגדות אפס. זה זרם אינסוף. יש לי זרם אינסופי.

אין לי מה שימנע אפילו בקצת את הזרימה של הזרם. זה מאוד מסוכן. חיבור במקביל. הצורה השנייה שהיא בעצם משלימה לנו את כל מה שאנחנו צריכים במעגלים חשמליים. זאתי הסרמה כמובן וזה המעגל עצמו.

אז יש לנו פה את הצומת הזאתי ואת הצומת הזאתי. יש לנו פה עוד צומת ועוד צומת. הצמטים האלה. אם יש לי פה בטריה של 12 וולט בין הצומת הזאתי לצומת הזאתי ובין הצומת הזאתי לצומת הוטי, שניהם מקבלו 12 וולט. אוקיי?

הם חווים את אותו המתח. אוקיי? הזרם מתחלק בין הרכיבים השונים. מי שמכיר את קירחוב, יש חוק קירחוב שבעצם אומר אלקטרון חמוד זורם לי פה. הוא ילך לפה והוא ילך לפה.

דבר ראשון, מה האלקטרון יעדיף לעשות? איפה שיותר קל? או איפה שהתנגדות יותר נמוכה, יהיה לו יותר כיף לעבור. אבל בסוף שאני אחזור לפה אני אסחום שוב את הזרמים ויהיה אותו דבר. ככה שהזרם הוא בעצם מתחלק לפי ההתנגדויות.

בסדר? וככה בסוף ההתנגדות שאני מקבל תהיה לפי התנגדות של הרכיב עם ההתנגדות הנמוכה ביותר. זה בעצם דרך להוריד התנגדויות. איפה אנחנו מחברים במקביל? בבית שלנו.

בבית שלנו כל הרשת פרוסה במקביל. בסדר? אני רוצה שכל שקע יתן לי 220 וולט. אני לא רוצה ששקע אחד ייתן לי 220 ואז אני אחבר אליו משהו בטור ואז א הוא יקבל לי קצת מה-220 אלו. זה יתחלק בין שניהם.

אני מחבר את כל הרכיבים שלי בבית בהכרח במקביל. בסדר? ככה אני גם מוריד את ההתנגדויות וגם נהנה מהמתח לכל רכיב אותו מתח. אין הפתעות. שאלות?

יפה. טוב, אנחנו את הפרק הזה נסיים ונצא להפסקה כדי שנישאר לרוכזים. אז סימנים מוכסמים לגמרי מהר. יש שפה של מהנדסים שעושים סכמות חשמליות. אוקיי?

כל רכיב שאתם רואים פה שבסומן יש לו איזשהו סימן גרפי שאומר ככה מסמנים אותו לצורך העניין groundנ א טרנספורמר אנטנה source זה א מתח קבוע ואם אני לוקח את כל הסימנים האלה וכמו שרון עשה בפואט מהנדס שלו בסוף התואר רוצה לעשות בורד אז הוא לא בנה כזה דבר בהתחלה הוא בנה משהו כזה ככה נראה ארדואינו. בסדר זה וזה אותו דבר אוקיי עכשיו רון רואה פה ככה גם מור נכון עשמת עכשיו תואר בהנדסת חשמל גם יוסי פה מהנדס חשמל הם מסתכלים על זה נראה אם הן רנגן שלהם הם רואים את זה הנה זה המיקרוקונטרולר שלי זה הצ'יפי יש לי פה את הUSB יש לי פה את כל הגראונדים את הpower source כל היחידה של הפסור שלי שאיך אני שולט במתחים שלי מייצב ב אותם מונע רוורס קרן זרמי וזרם רוורס אחורי שיכול לשרוף לי רכיבים אוקיי את כל העניין של האוים איך אני מדליק את המתגים שמחוברים ישירות לצ'יפ אתם רואים יש לי פה הרבה רגליים לצ'יפ שאני בעצם אומר תפתח את הרגל הזאת תסגור את הרגל הזאתי עם הרבה אחד ואפסים אז למעשה אם אני לוקח וסוחם את כל הסימנים היפים האלה אז זה מה שנוצר לי א זה ממש של ארדואינו המקורי אם תתנו את זה חברת PCB לייצור את זה ואת המה שבעזרתו יצרתם במחשב עשיתם את זה הם ידעו לייצר לכם את זה זה סכמת חשמלית לייצור א רון יש לך את הדוגמה נכון מה שעשית אתה רוצה להראות את הבורד אז רון גם כן בסופטואיר שלו בחשמל אמר אני אבנה ארדואינו יצא לו קצת יותר גדול כן אז פה מה שעשינו אז זה הדוגמה שיש לי זה פרויקט מגדים שעשינו באוניברסיטה פעם אה פה ספציפית עשינו DC א DC DC קונטר בשביל פאנלים סולריים אה זה בלי הרכיבים כמו שאתם רואים אינין את כל הרכיבים למעלה אבל בתכלס אני לא יודע כמה רואים טוב אבל בתכלס מה שרואים פה זה אה איזשהו לוח ירוק שעליו א יש כל מיני הלחמות מסוימות שבוכנות להרכבה של רכיבים אוקיי אני ממש מה שיכול לקחת רכיב, להדביק פה, להתחיל להדביק רכיבים. בסוף יצא לי א סטייל בורד כזה עם הרבה צ'יפים ו א מיקרוקרים ופה פה ספציפית יש פה גם סלילים וכולי. א אבל משהו שנראה כזה. זה תהליך האיך מייצרים את זה.

בסדר? מה שהארדואינו בעצם ב-2005 פוצץ לאנשים את המוח, אמר בוא ניקח משהו מאוד גנרי. מאוד ורסטילי שיש לו הרבה מאוד שימושים ומה זה חוסך לנו כאנשים שלא עכשיו מתכננים בורדים שלא עכשיו יושבים ממשך חודשים לתכנן וליצור את הסכמות האלו ולהוציא אותם לייצור ולוודא שכל הרכיבים עובדים ושלא עשינו טעויות זה פשוט קחו בורד גנרי ובאופן מאוד זול שיגרו אותו לעולם זה זה זאתי המהפכה פה פה פוסך לנו לתכנן בורד כזה בעצמנו. לוקחים שימוש של בורד קיים של אנשים שכבר עבדו עליו ומוכרים אותו בעשרות מיליונים בגרוש וחצי. זה הבאמת היופי.

מה שאני מציע עכשיו לפני הפרק השלישי אנחנו נמצאים עכשיו בשנה וחוש דקות לשחזור. בסדר אנחנו כבר שעה וחצי בתוך ההרצאה הזאתי. שתו קפה לכו תתרנו. תחזרו מרוכזים. אנחנו נמשיך את ההרצאה.

אה, תנסו לחזור בזמן, בסדר? ובינתיים אני גם אפסיק את ההקלטה. ומי שרוצה לשאול אותי שאלות או דרקורד קרחמש דקות א מוזמן. יפה. רכיבים חשמנים חשובים.

בסדר? בפריו בקרוב דיברתי על חמישה רכיבים שהם הבסיס יותר נכון ארבע וחצי רכיבים כאשר אנחנו נגיד שהרכיב הראשון זה לד שהוא סופר מוכר וסופר א נפוץ בארדואינו וחבריו כאשר לד הוא בעצם דיודה שפולט את אור יש לדים במגוון צבעים א ביקשתי פאפקס אז כולכם צריכים לפוות נכון נכון נכון לדניב פרס נובל לממציא של הלד הכחול בסדר אתם יכולים לשאול למה הממציא של הלד הכחול קיבל פרסנובל כי היה כבר צהוב והיה ירוק וgb ו א גלו רד וגרין יוצר לנו לד לבן לד לבן נותן לנו את האופציה להאיר את כל העולם בצורה סופר אנרגטית א בעזרת המצאת הלד הכחול חול שגזר ופה יוצא מזה המציאות את הלד הלבן יש הרבה מאוד מקומות באפריקה שלא יוכלו להרשות לעצמם אור ועכשיו יש להם אור וגם יש לו אורך חיים מאוד ארוך מי שקונה עכשיו נכון בקררים או ברכבים יש להם פנסי לד כאלה אז לא מחליפים פנס לד באוטו אי אפשר להחליף א יצרן בונה על זה ש10 שנים יהיה לכם פנס לד ו תחליפו אותו אם הוא נשבר לכם אתם מחליפים את כל היחידה שזה לא זאת הבסה במקום 60 ש₪ נורה מחליפים 700 ש₪ פנס. למה זה בעצם 4 וחצי רכיבים? כי לדו דוודה שפולטת אור. אז יש דלודה רוב הדוודות למעשה הם לא פולטות אור.

וכמו שסיפרתי על תאים פוטוולטאים שאנחנו רוצים למנוע זרימה א אחורה של זרם אנחנו שמים דויוודה שזה כמו שסטום חד כיווני לזרם. בסדר? אנחנו יכולים להעביר זרם רק מהנודה לכתודה. מקדלנודה יש לנו בלוק יש זרימי זריגה זה לא הרמטי לחלוטין אבל שוב מהנדסי חשמל יודעים לעשות מה שצריך א זה גם יכול למנוע ככל שאני שם את במגביל לקבל דברים כאלו אני גם יכול למנוע קצת את הזרימי זריגה אני עוגר אותם וזה כאמור מאוד נפוז בפנלים סונרים כאשר רוצים להגן על רכיבים במקרה של א מכת מתח גדולה מאוד עוד רכיב סופר חשוב זה הנגד. בסדר?

הוא בעצם מבסט לנו את הזרם החשמלי במעגל ומוריד את המתח. נכון? דיברנו על חוק אום. רוב הנגדים הם פשוט חומר מבודד. אם אני אקח עכשיו לגו ואני אחבר לו פלוס ומינוס אז אני לא אעביר זרם.

אז למעשה הוא נגד כמעט מושלם. יש משהו שמהקדם d אלקטרי שמודד התנגדות. למבודדים יש מקדמי דאלקטרים מאוד מאוד גבוהים. נגדים יש מקדם דיא אלקטרים נשלט. בדרך כלל זה חומרים קרמיים שמה שאני עושה אני ממיר אנרגיה חשמלית לאנרגיית חום.

ככה שאם תיקחו נגד או תיקחו לא יודע ספק כוח כלשהו של מחשב שמוריד 220 ומחקליף לזה מAC לDC הם מאוד מתחממים. בסדר? יש בעיות של פיזור חום ויש את כל העולם של ההנדסה התרמית של מה עושים עם כל החום הזה. ואיך מתמודדים איתו א אם אנחנו בפאunפקט אז Apple עכשיו הוציאו מאבד נכון M1 M2 שהצריכת חשמל שלו מאוד נמוכה זה אומר שאנחנו צריכים הרבה פחות בעיות של פיזור חום אז הם עובדים כמעט בלי מאווררים אז יש להם חי חללה יותר ארוכים ככה שחום וחשמל הם די הפכים בעולם הזה א אנחנו לפעמים חייבים לשים נגדים אין לנו ברירה יש לזה טרייד אופשן אנחנו גם בזבזים אנרגיה אנחנו פשוט מחממים רכיב כלשהו בדרך כלל קרמיקה יש כל מיני סוגים בדרך כלל זה חומר קרמי עוד רכיב חשוב זה הקבל שלנו קבל בסדר אתם מכירים אותו מהמעבה שלנו מהיחידה דודור יוני של המזגן שלנו יש לנו שני קבלים קבל למדחס וקבל למאוורר למה אנחנו צריכים שם קבל הוא אורגר אנרגיה בצורה של שדה חשמלי בסדר כאשר אנחנו מדליקים את המזג מזגן שלנו אנחנו עושים שוק מאוד גדול מי שזוכר פעם היינו מדליקים מזגנים כל החשמל בבית היה מתעמם חוץ מניר כמעט כולם זוכרים שמ בבית היה מתעמם כאילו פתחנו עכשיו פתחת כוח בבית גם עובדים עכשיו באופן אינורטר עובדים PWM קצת יותר שולטים בזה וגם יש קבלים שהם לוקחים הרבה מאוד זרם אליהם עוגרים שדה חשמלי וביום פקודה פשוט מוציאים את הזרם הזה בבת אחת ואז לא הרשת נופלת אלא הקבל נפרק בסדר א להפרדה, לא להפרה, תקן את זה. א פילטר שמפריד בין סיגנלים בתדרים שונים וכבוסטר של אנרגיה שנדרשת כמו במזגן בבית.

והרכיב החמישי שסוגר לנו את הסריה זה סליל. מה הסליל עוזר לנו? בעצם כל מנוע זה סוג של סליל, נכון? אנחנו לוקחים חוט עם ליבה או ליב ליבה ומסובבים אותו, מלפפים אותו הרבה מאוד. אין קריחות סביב עצמו ושאנחנו שמים זרם בתוך הסליל הזה יש לנו באמצע סדך מגנטי בעצם אנחנו יוצרים מן אם אתם מכירים את ה יש אנימציות כאלו שיוצרים שדה מגנטי עם שני כתבים שיוצר דרך מתוך הסליל ויש לו איזה תופעות קצה ויוצרים שדה מגנטי א זה הבסיס לכל גנרטור מנוע שמייצר לנו חשמל או מניע לנו את הרכב או מניע לנו את המקדחה או כל חלק שזז דיינו לצורך העניין ומנוע זה פוטטו פוטטו שדה חשמלי הופך לשדה מגנטי שדה מגנטי הופך לשדה חשמלי אני מסובב סליב בתוך מגנט אם אני אוסובב את המגנטי הוא מסובב את הסליל אם אני יוצר שדה מגנטי או שדה חשמלי בסדר אה הוא יוצר השראות אם אני צריך איזשהיא השרעה חשמלית כלשהי התנגדות לשינוי בזרם מסונן רעשים בכל מה מה שקשור לר מאוד חזק אה ואם אני צריך לסדר מגנטי באופן כללי באלקטרומגנטים אני רוצה להדליק מגנט לכבות מגנט סלילים ודברים כאלו אם תיקחו מנוע שיש לו סליל מאוד מאוד גדול ותשימו אותו במעגל ותקרבו את זה למעגל זה מה שאמרתי לכם שיכול לשגע אותו יש פה שדה מגנטי מאוד חזק בדרך כלל במנועים יותר טובים אז יש בידוד בחוץ שאין סדיקה אבל אנחנו משתמשים במנועים קצת פחות טובים שקצת פחות הקפידו על כמה שדה מגנטי יש מחוץ למנוע ואם אני אקח מנוע מאוד גדול ואישים אותו ליד הבורד שלי או ליד חיישן מאוד מדויק, יש סיכוי שהוא ישתגע כי יש שדה מגנטי.

בסדר? זה מוביל אותנו באופן ישיר להנאה. בסדר? הנאה זה נושא סופר קריטי שאנחנו מדברים כמייקרים, כמהנדסים ובכלנו להתרכד בו בשלושה מנועים. המנוע הרביעי הברשלס הבראשלס הוא לגמרי מגניב, יש לו הרבה מאוד ייסונים.

הוא פחות נפוץ בעולמות הארדואינו כי אין יותר מדי סתיבות להשתמש בו. א הוא טוב למברגות איפקט שרוצים שיעבדו במשך שנתיים באומסים כבדים אבל זה פחות רלוונטי לעולם הארדואינה. אז אנחנו נתעמק פה בשלושה מנועים עיקריים זה הסופר קלאסיקו הבסיסי ביותר מנוע הדיסי. מה זה מנוע דיסי? כשמו כן הוא מקבל זרם ישר פועל.

בסדר אני הופך לו את הזרם הוא עובד הפוך. למה זה אמרתי שהbrushס אנחנו לא נוגעים כי פה יש כן brushesס בסדר יש למעשה אמרנו את הסטטור סטטור זה סטטי הוא לא זז זה מגנט סטטי נכון יש לנו במנוע סטטור ושפט השאפט מסתובב והסטטור הוא סטטי צים תנועה יחסית בסדר יש לנו חלק שמולב של השאפט ויש לנו ברש ברש למעשה זה מה שגורם לכתבים מאוד מאוד להיות קרובים לסטטור ואז מה אני עושה? אני לוקח כוטב דרומי עם מגנט דרומי והם ידחו אחד את השני. עכשיו, לא רק שהוא ידחה מהדרומי, הוא ירצה להימשך לצפוני. ואם אני עושה את זה בפעולה רציפה הרבה מאוד פעמים, אני מסובב מנוע.

אני פשוט דוחה אותו פה, מושך אותו לפה, דוחה אותו פה, מושך אותו לפה, דוחה אותו פה, מושך אותו לפה. אני מבזבז אנרגיה כדי לעשות את זה. כן? אני צריך זרם שיזרום לי את ה שיגרום לשדה מגנטי כדי שהמגנטים יתחו או ימשכו וזה המנוע הקלאסי בסדר למעשה אני יכול לקחת את הפלוס ואת המינוס שלו ולהפוך אותם הפכתי את כיוון השדה המגנטי המנוע הסתובב הפוך אבל לא מבסם אה זה ממש ממש פשוט אה אני יכול לשלוט פה בעזרת PWM נכון נכון אתם שואלים את עצמכם מה זה PWM? PWM זה תכונה שהיא סופר חשובה.

אנחנו מדברים על אינורטר בבית שהמנוע הוא ליניארי. אני יכול לשלוט בו בעוצמה שלו. עכשיו נכון אם אני מוריד את המתח, נגיד יש לי פה מנוע VDC, זה אומר V דיר current, זה אומר שאנחנו DC לא AC, בסדר? אנחנו מדברים בעולמות הDC. אם אני לוקח מנוע של 24 וולט ואני אשים לו 12 וולט, תיאורטית הוא יעבוד במהירות יותר נמוכה, נכון?

מה לעשות שיש מנועים שיש להם חיכוכים ויש להם מעגלים פנימיים ויש להם דברים שצורכים 24 וולט. זה אומר שאם אני אזין אותו ב-12 וולט הוא גם לא יעבוד לי במומנט המרבי שלו, בעוצמה המרבית שלו וגם הוא לא מותם לזה ויכול שאפילו לא יכול לעבוד כי הוא צריך כוח מסוים כדי להתגבר על חיכוכים פנימיים ולהתחיל לעבוד. אז הפתרון שלקחת מנוע של 24 להגיד אני רוצה להוריד אותו מנירות ולעשות 12 וולט על פניו זה פתרון אפשרי אבל לא חכם איך אנחנו עושים את זה בצורה חכמה יותר בעזרת שליטה ברוחב הפס נכון יש לנו PWM זהפס with modulation שאני נותן לו פולשים בדduty cycיקל מסוים אוקיי ותדמיינו שיש לי הרי מעבד שרץ מאוד מהר הוא שולט במתי הוא פועל, מתי הוא לא פועל, בצורה מאוד מהירה ואז במקטעים מסוימים אני מכבה אותו ובאופן הזה אני מעט אותו. הוא בעצם לא עובד אם אני נכנס בזום אין לתוך המנוע, הוא לא עובד באופן רציף, אלא אני נותן לו נפילות קטנות. איך אני מחשב את זה?

אז יש לי את האמפליטודה שזה המתח שלי. אם אני עובד ב-24 וולט אז הפיק של האמפליטודה שלי זה 24 וולט וזה כפונקציה של זמן. אז יש לי את ההגדרה של הדutטyסי time. כמה זמן המנוע פועל? במקרה הזה 50%.

כלומר על כל שנייה חצי שנייה זה המון כן אנחנו מדברים על מיקרוסקנדס אבל בשביל הדוגמה על כל שנייה א אנחנו שמים 50% שהוא עובד חצי שנייה הוא עובד חצי שנייה הוא לא עובד חצי שנייה עובד חצי שנייה הוא לא עובד באופן מחזורי א בצורה של גל בסדר ואז הדורש time שלי הוא מה שגוזר לי את התדירות של המנוע אני יכול לגזור מזה את התדירות אוקיי אחד לחלק לזמן זה בעצם התדירות שלי שני מיקרוסקנד זה אחד לחלק 490 ארץ ואז אני יודע את התדר של המנוע שלי א זה עוזר לי לשלוט לא רק במנועים מי שרוצה לעשות דימר ללד בסדר לדים אם אתם לוקחים דימר מי שיצא לו בפיט להרכיב את הלדים החדשים של בית חכם וניסה לשים את זה עם דימר של AC שזה פשוט נגד שמוריד את המתח כי בac אפשר לעשות את זה לד זה לא יעבוד לד אנחנו צריכים צריכ לעשות PWM ללד יש מתח סף שהוא לא עובד בפחות ממנו אז מה אני עושה אני עובד עליו אני עושה לו את המתח התמיד גבוה שהוא צריך פשוט לפעמים אני מוריד אותו זה PWM זה הקסם שעוזר לנו לשלוט במנועים של מזגן באינורטר שבמקום שהוא יפסיק לעבוד הוא נכנס לנו למצב של פעולה נמוכה ואז תמיד החיכוך הסטטי הוא יותר גדול מהחיכוך הדינמי שלי מהחיקוך הקינטי ואז אני לא צריך כל פעם להפעיל ולתת את השוק החשמלי הזה למערכת אלא אני עובד מאוד קרוב לעצירה ומעלה אותו. אם אני רוצה לעשות דמר ללד אני יכול לשלוט בו בעזרת העוצמה הזאתי. אם אתם זוכרים את הטילדה הזאתי שהייתה לנו בבורד של ארדואינו ונו יש לנו בכל טילדות. הצ'יקמוק הזה שעושים בקירוב הטילדה הזאתי הוא מסמן הפין הזה יודע להיות PWM. ‏PW מבחינה תוכנתית אני שולט פה בערכים בין אפס בגלל שזה דיגיטלי ל-255 זה בעצם 256 צעדים שאני יכול ללכת ולהגיד 255 זה הי זה העוצמה המקסימלית אפס ותעצור ככה שאם אני רוצה לשלוט במנוע dc בעזרת PWM ואני רוצה שזה יהיה א 200 אז המהירות שלי תהיה יחסית ל-255 קצת יותר נמוכה וכמובן שאפס עוצר אותו.

עוד מנוע סופר חשוב וגם התעסקנו בו בפרויקט של הזרוע. פה יש לנו ארבעה סרבואים. מה זה למעשה סרבו? זה DC שחיברו אותו למערכת של גלגלי שיניים כדי להעט אותו ולהעלות לו את המומנט. בסדר?

בכל מנוע מבחינה מכנית יש את הטרייד בין המומנט שזה היכולת של המנוע להזיז משקל. אני עוד מעט אספר איך מודדים את זה. לבין המהירות שלו. בסדר? זה מין טריידוף כזה.

אם אני מאוד מאוד מהיר, המומנט שלי יהיה מאוד מאוד נמוך. אם אני מאוד מאוד איתי, המומנט שלי יהיה מאוד גבוה. איפה זה בא לידי ביטוי בצורה הכי יפה? מישהו פעם נהג ברכב ידני? אוקיי, ההילוך הראשון, הצורה שלו היא שונה לחלוטין.

ההילוך הראשון מאוד מאוד חזק, גלגלי שיניים סופר קטנים, כדי להזיז למעשה את האוטו ולהכניס אותו לתנועה. לאחר מכן, ככל שאנחנו עולים עם ההילוכים, גלגלי שיניים יהיים מאוד גדולים. כלומר, אני צריך מעט אנרגיה כדי לסובב מאוד מהר את האוטו, כי הוא כבר בתנועה, יש לי אינרציה. אבל ההילוך הראשון הוא הילוך כוח, הוא בנוי בצורה שונה. אותו דבר הילוכים באופניים.

הילוכים באופניים אותו פרינציפ בדיוק. אז למעשה כן, אתם תראו איך השרשרת זזה ביחסי המראה. יש פה שני משחקים. יש פה אה את הכוח של הרגליים שלנו, אבל אנחנו משחקים גם מבחינה מכנית על יחסי המראה, כי בסוף גלגלי השיניים מונעים על ידי השרשרת וגם בין המהירות לבין המומנט. מה זה מומנט?

נגיד סרבו נמנד בניוטון מטר. זה נגיד 20 ניוטון סנטימטר כי זה מטר זה הרבה. אז אומרים לי יש לי סרבו מאוד מאוד חזק שהוא 20 ניוטון מטר. 20 ניוטון סנטימטר. זה אומר שאם אני לוקח סנטימטר זרוע של סנטימטר לצורך העניין פרק אחד של האצבע שלי מחבר את זה לסרבו ולוקח 20 קילו הוא יצירח להרים את ה-20 קילו האלה זה 20 ניוטון סנטימטר זה לא 20 קילו זה 2ני קילו כדי לחלק 10 בסדר א כי יש לנו את הגרביטציה אבל זה זה המשמעות של המומנט ככה שאם אתם מחפשים סרבו לפי ניוטון מטר תחשבו שה 20 זה הזרועה אני לוקח סנטימטר את הזרוע ואני יכול 20 ניוטון להרים בעזרת הדבר הזה.

לחלק ל-10 זה הופך לי את זה לקילו כי יש גרביטציה שהיא 10 ניוטון מטר בריבוע. בסדר? אז זה DC רגיל. עכשיו DC מסתובב מאוד מאוד מהר ואני רוצה שהסרב יהיה מאוד חזק. אז אני מעט אותו, אני מעלה לו את המומנט, מעלה לו את העוצמה על ידי זה שאני מוותר על המהירות בעזרת גלגלי שיניים.

שני פיצ'רים סופר חשובים שהופכים את הסרס למאוד שמיש זה המעגל הפנימי שלו והפוטנציומטר. פוטנציומטר זה נגד משתנה. יש לי נגד שאני מסובב אותו ומשנה את ההתנגדות שלו. בסדר? זה אומר שהוא תחשבו חומר קרמי כלשהו שיש לי מחת שעוברת והמוליך נוגע במקומות שונים.

ככל שאני עובר פחות דרך נכון הזרם יוצא יותר מהר למוליך אז הנגד שלי הערך שלו יותר נמוך. אני פחות מתנגד לזרם. ככל שאני מעביר את הזרם בדרך יותר ארוכה בתוך הנגד שלי, ההתנגדות שלי עולה. בצורה הזאתי אני יכול לדעת איפה הסרבון נמצא. אני ממש שולט איפה הסרבון נמצא.

אני מעביר את המידע הזה למה שקורה לי פה את ההתנגדות. ואז הצורה שאני מדבר עם הסרבו זה לך לזווית מסוימת. אני אומר לו לך ל-180 מעלות, לך ל90 מעלות. והוא יודע מראש איפה האפס שלו ואיפה ה-180 מעלות שלו. ואני שולט פה בתלך ל זה דרך מאוד מאוד נוחה בסדר גם בפרויקט של הזרוע אנחנו מרנו את זה קצת לuser אינטרפי שלוחצים על כפתור ומה שהכפתור הזה עושה הוא מעלה אינדקס של מעלות על איטם פלוס האינדקס עלה גם למעשה אתם תראו את זה למטה יש בין אפס ל-180 את כל האינדקסים העליתי את האינדקס המנוע הולך לכיוון 180 הורדתי את האינדקס המנוע הולך לאפס אוקיי זה מאוד נפוץ בטיסנים מאוד נפוץ כי אני צריך את התנועה הזאתי מאוד מדויקת כל תחום הרובוטיקה זה נותן לי תנועה חירוגית בעזרת מנוע DC עם מומנט מאוד גבוה מנוע DC הוא לא נשלט הוא מאוד מאוד נוח להשיע מכונית קדימה אחורה אם אני רוצה עכשיו שה לא יודע קדפם שלי שמפציץ בעזה יפגע בחלון מאוד מסוים אני לא יכול לתת לDC יאללה צעד שאתה רוצה ונראה אותך איפה אתה עוצר או לנסות לעצור אותו אני צריך לשלוט במיקום שלו באופן מדויק אה יש שני סוגים אוקיי של סרבואים כאשר ה-180 זה בין אפס ל-180 הוא למעשה עושה ממטרה שהוא מאוד נפוץ ויש גם סרבו שהוא רציף יודע לעשות 360 מעלות ואז אתם יודעים להגיד אתם צריכים לבד לספור כמה סיבים הוא עשה בסדר הוא יודע להגיד לכם לך ל-360 ואז למעשה הוא יכול להיכנס למן רצף מסוים א הוא קצת פחות נפוץ יותר קשה לשלוט בו א יש לו יתרונות אם צריך לא יודע תנועה מאוד ספציפית בין אפס ל-360 הוא יכול לעזור.

אם אנחנו רוצים כבר מנוע שהוא יותר נשלט ועושה לנו תנועה של 360 מעלות, אנחנו נבחר מנוע צדספר מוטור, שהוא נותן לנו תנועה רציפה אינסופית על ידי שליטה בצעדים ידועים מראש. לקחתי לצורך העניין 200 צעדים, 360 מעלות. כל צעד שלי זה 1.8 מעלה. זה אומר שאני אמרתי לו זוז צד הלכתי 1.8 למעלה אמרתי לו זוז 200 צעדים הוא ישים 360 מעלות וזה נותן לנו יכולת מאוד מדוייקת לשלוט ולספור צעדים כאשר יש פה עניין שצריך יכול להיות לבקר אותו רוב הפונקציות אנחנו לא נוסיף פוטנציומטר אנחנו לא נבקר אותו אם אנחנו רוצים להיות סופר מדויקים אז גם הוא יכול להחליק יכול להיות מצב שהחלקתי צעד אוקיי ולא ספרתי אותו אמרתי לו רוץ שני צד צעדים ואיךשהו החליק לי צעד מסוים אה או כתוצאה מכוח מכני חיצוני הוא יצא מהסבירה שלו אבל רוב האפליקציות לא יודע שאני עשיתי אנחנו לא מודדים את הצעדים שלו ברמה של תזוז חמישה צעדים קדימה חמישה צעדים אחורה כי במקרה של טעות אנחנו מדברים על הבדל של אמעלות במנוע הסטנדרטי מה שאנחנו עושים אנחנו בדרך כלל שמים לימיטים אם אנחנו עכשיו רוצים להזיז מסילה ליניארית אנחנו אומרים תרוץ עד לפה פה תרוצ לפה רק אל תעבור לי את הגבולות מה שקורה באמצע אני סומך עליך הוא עובד על צורה של שני סלילים יש לו סליל ועוד סליל כאשר כל פעם אני נותן נכון אמרנו שאני נותן שדה חשמלי הופך לשדה מגנטי אני נותן לו פולס אחד הוא זז מדרגה ואז יש לי בעצם סליל ועוד סליל ואני מזיז אותו באופן מדויק צעדים בדידים באופן שאתם רואים פה אני נותן לו בין צליל אחד פולס אחד הוא זז לי ניתן לו צד שני הוא זז לי בסדר ככה זה מאוד מדויק אם היו רק אם היה סליל אחד אז לא הייתי יכול להזיז אותו 360 הוא היה זז לי ואיפה שהוא נתקע כי לא היה מספיק כוח להזיז אותו כשתמש בצעם דומה למנועים שיש במדפסת תלת ממד נכון כאילו ש זה לא דומה זה סטפר זה זה זה זה במנועה במדפסות תלת ממד הכל סטפרים מאיזו סיבה כדי לשלוט על התנועה של ה של האקסטוד למה דיוק מוד יש לך יש לך יש לך לפחות ארבעה מנועי סטפר במפסת תלת ממד xyz והאקסטרודר נכון האזנה אתה שולט שם אתה מנצח על קונסרט של ארבעה מנועים מתוזמנים היטב כאשר אתה צריך שהכל יהיה בצעדים בדידים כי רזולוצת ההדפסה שלך אם אתם זוכרים ההרצאה של עומר בLA ומה שאנחנו עושים עם ה אה בעצם קרן של הUV שיורדת מלמטה אנחנו מגיעים ל-25 מיקרון 0 בסדר א 250 א 25 מיקרון מיקרון זה 10 בחזקת מ 10 בחזקת מינו ש6 זה זה רזולוציות א מאוד מאוד מאוד מרשימות אז אנחנו שולטים באמת בצ'ופצ'יק של הקומקום עכשיו יש עוד מניפולציות מכניות שאפשר לעשות על זה אם אני אזז צד 1.8 שמונה ואני מחבר אותו לגלגל שיניים. אני יכול לעשות רדקשן, נכון?

ולהוריד אף אפילו יותר את הצד. אני אתן לכם דוגמה. א חלק מהתזה שלי הייתה עוקב שמש. בסדר? בגלל זה א באופן מאוד משוחד א בחרנו את הפרויקט הזה.

הפרויקט שלי היה על אנרגיה ירוקה. היה לי עוקב שמש. הבאתי מנוע 24 וולט של משאית, של בוש, של מגבים, אבל מה לעשות שהמנוע הזה צעד שלו מאוד מאוד גדול. הייתי צריך לעשות רדקשן. לקחתי יחס אחד ל-10 על כל סיבוב של המנוע הזה, המנוע הזה עושה 10ה סיבובים ואז יש לי הרבה יותר שליטה בצעדים במדפסות לט ממד זה גם נשלט על ידי Dפרs מראש וגם יש שם עוד מניפולציות מכניות ששולטות ברמה אנחנו מגיעים לרמות דיוק מאוד מאוד גבוהות של א במדפסות מסוימות אפילו מיקרונים בסדר זה בדרך כלל הם יותר יקרים אבל אם צריך שימושים מדויקים הם מצויים.

בדוגמה הזאת יש ארבעה סלילים. יש שני סלילים. שני סלילים שמחוברים אחד לשני. אה, אם אתה תראה סכמה זה שני סלילים שמחוברים אחד לשני. א מנוע סטפר איך מזהים?

דיס זה שני חוטים זה שלושה חוטים סטפר זה מינימום ארבעה חוטים. בסדר? אם זה שישה חוטים אז גם לפעמים יש לו פוטנציומטר שמבקר את המיקום שלו שעושה הוא סוגר חוג למעשה הוא בודק עוד פעם איפה הוא נמצא אה כי יש לפעמים הוא יכול לאבד צד ול תמיד באופן כללי רזולוציה אז אם הרי 1.8 שמונה הוא עושה לי צעד בודד זה יכול להיות צעד לפני צעד אחרי אני לא יכול לוודא בוודאות שהוא באותו הצעד אין לי דרך לבקר את זה זה הרזולוציה שלי אז אם אני רוצה להיות יותר מדויק אז אני עושה עוד חוק בהכרה אני ממשיך לבדוק אותו ומודא חד משמעית בעזרת דרך נוספת שהוא הגיע לאיפה שהוא הגיע עכשיו כל הסיפורים שסיפרנו עד עכשיו אנחנו מדברים כמעט שעתיים בסדר מתנקזים לנקודה מאוד מאוד יפה אנחנו עושים clזר כל הארדואינו המדהים הזה, כל העבודה של המנדסי חשמל, כל מה שאתם עושים, בסופו של דבר יצרו לנו מט מתח מאוד מאוד מאוד משוכלל ומדויק. איך אני הוכיח לכם שזה מד מתח? א' האוים גם הדיגיטלי וגם האנלוגי נותנים לי ערכים בין אפס ל-5 וולט או אפס או 5 וולט.

נכון? גם שאני עושה את זה PWM אני בערך דיגיטלי הוא נותן אפס או 5 וולט אז בדיגיטל הוא נותן לי 5 וולט ובמניפולציה אני מוריד את זה באנלוג איך אני שולט בזה אני נותן לו ערכים בין אפס ל-1023 עכשיו מה זה ה1023 המשוכלל הזה בדרך כלל חיישנים שאנחנו מודדים אותם הם רציפים לחץ טמפרטורה זה לא משהו שהוא בדיד ברמה של אוקיי הטמפרטורה שלי היום היא 0.5 היא 10.2 שתיים אין לי את המשמעות הזאת זה ערך רציף פיזיקלי בעולם האמיתי אז מה באו כל האנשים החכמים של הנדסי חשמל הם אמרו אני צריך לקחת את האנלוג הזה ערך [ __ ] לא חכם ואני צריך לקרוא אותו בעזרת מחשב באופן דיגיטלי והמציאו את הADC analogוג דגיטל קונטר ממיר אות אנלוגי [ __ ] מפגר בעולם האמיתי שלנו לאוד דיגיטלי שמחשב יודע לקרוא אותו בין מה בין אפס שאמרנו שזה יחס הייחוס שלנו שהוא ידוע מראש אנחנו חייבים שכל האססים שלנו יהיה זיים כדי שנדברו באותה שפה לבין המתח הגבוה שלנו אוקיי דאבל קליק אנחנו עושים על זה הצ'יפדואינו R3 מגה 328פ הוא 10 ביט מה זה אומר זה אומר שאני לוקח את השינוי הקטן ביותר שהוא יודע לעשות שזה קפיצות של שניים ואני שם את השתיים בחזקת 10 ואז קיבלתי את הטווח של הבן אפס ל-1023. זאת רזולוציית המדידה שלי. בעצם היכולת של המעבד שלי לקבל קריאות כפול השגיעה הקטנה ביותר שהוא יודע לעשות. זה יכול להיות צעד אחד לפני צעד אחרי אחרי.

זה אומר שאני יכול להיות ב שגיעה של שתיים. אני מקבל טווח בין אפס ל-1023. זאת רזולוציית המדידה שלי. עכשיו למה אני קורא לזה מד מתחים? למה אני אומר שארדואינו מד מתחים?

ולמה הסתכלנו שיש בקרים שהם 5 וולט ויש בקרים שהם 3.3 וולט? למה? למה להתריל אותנו? למה לשגע אותנו ולא לעשות משהו אחיד? אז כאמור, אם אני מדבר עכשיו נגיד על ארדואינו על ה-10 ביט ואני מודד את זה בין אפס לולט, אז אני לוקח בעצם 1024 צעדים בין אפס ל5 וולט.

אם אני מדבר על 10 ביט של 3.3 וולט, אני לוקח 1024 צדים בין אפס ל3.3 וולט. זה אומר שכל צעד שלי בהכרח יותר קטן. אם אני רוצה למדוד מתחים נמוכים אני עדיף שהמתח ייחוס שלי יהיה נמוך. מה שכן אני לא יכול למדוד מעל 3.3 וולט. זה המקסימום שלי.

מה המשחק הזה בא לידי ביטוי? שאתם זוכרים שהראתי לכם בסכמה שיש את הHF AF הזה. זהוג reference יש בארדואינו בגלל שאנחנו קורס של אנשים שקצת מעבר אם נידרש למדידות יותר מדויקות אפשרות לדייק את אופן המדידה בגלל זה שמתי פה את הדלטה הזאתי שזה בערך 5 וולט יש בארדואינו שני רכיבי referפרנס שהם עוזרים לנו באופן מובנה א לייצב את המתח בעצם להגיד יה מתח הייחוס שלי הגבוה הוא 5 וולט. יש בארדואינו רכיב שיודע לתת 1.1 וולט וכמעט 5 וולט. עכשיו זה כמעט כי זה רכיב שאין מה לעשות, יש לו שגיעה.

אנחנו רוצים לדייק את זה. אנחנו רוצים למדוד הרבה יותר מדויק. אנחנו הולכים לפי של הHRF ואנחנו יכולים למדוד בעזרת פקודה שאנחנו שמים בקוד. יש פקודה של א איך אני משנה את ה א יחוס שלי? האם אני לוקח את ה-5 וולט או אם אני לוקח את ה1.1 וולט ובעצם פיזית למדוד בעזרת א מולטימטר או וולטמטר.

כמה זה מדויק? אם זה 4.895 אני לא אכפול את הרכיבים בחמש. אני אחלק את האפס עד 1023 שלי ב-4.85. רמת הדיוק של המדידה שלי תהיה יותר טובה. אם אני רוצה למדוד מתחים מאוד נמוכים, אני עכשיו מדבר על רכיבים שצריכים מגבר והמתחים שלי מאוד נמוכים, אני עדיף לחלק את כמות המדרגות שלי בין 1000 ל-1.1 וולט.

יש רכיב מובנה שהוא משמש רפרנס שאני יכול להפעיל אותו בארדואינו של 1.1 וולט בארדונו אונו. בסדר? כל בורד יש לו מספר אחר. זה 1.1 וולט. אם אני רוצה למדוד עכשיו משהו של 1 וולט או חיישן מאוד מאוד רגיש ואני יודע שזה הסביבת עבודה שלי אני יכול להגיד לו תמדוד בין אפ ל-1.1 1 וולט ויהיה לי באמת רמת דיוק של צעדים בתוך הטווח הזה בלבד.

עוד שני דברים שאני יכול לעשות עם ארדואינו. אני יכול להכניס לופרנס חיצוני יכול להכניס לו מתח שאני קבעתי אותו מראש ולהגיד לו ביחס למתח הזה תעבוד. ויש עוד דרך שאפשר ביחס לפpספליי שלו על defaultט זה ה5 וולט. רוב המקרים לקרוא לזה 5 וולט זה מספיק. אם אנחנו צריכים דיוק של יותר משלוש ארבע ספרות אחרי הנקודה הייתי מתייחס לזה חיישנים שצריכים דגש יותר חשוב הייתי מתייחס לזה יש על זה הרבה מאוד מידע באינטרנט בסדר פשוט אם אתם שוכחים איך קוראים לזה תכתבו מה זה ה הא הf הזה הפין הזה ותלמדו יש הרבה מאוד סרטונים של אנשים שבודקים עם מולטימטר ורואים את הרכיב הפנימי את ה1.1 אחד או מכניסים גם כן רפרנס חיצוני.

בסדר? זה באמת למי שרוצה לעשות פרויקטים ברמות יהיו גבוהות. אחד הטענות שעלו על ארדונו js זה איך אתם יכולים למדוד מיקרוסקנס או מיסקנס. אוקיי? אז מיקרוסקנס זה עולם אחר.

אם אנחנו נכנסים עם ארדואינו לבדיקות של 10 בחזקת ש של מיליוניות השנייה אז אנחנו צריכים לבוא לזה מוכנים ולדעת שכל הסטאפ שלנו צריך להיות מאוד מאוד מדויק אנחנו יורדים פה באמת לרזולוציה מאוד מאוד נמוכה של 10 ש מיליוניות השנייה למיקרוסקנד לרוב החיישנים או שאנחנו מודינים ערכים במיקרו 10 מ3 זה על פיות אנחנו סך הכל הארדואינו כמו שהוא עכשיו יושב טוב בסדר אבל חד משמעית יש לו יכולות אקסטרה כמו שאני יכול לצרוב אותו מבחוץ אני יכול לקנפג אותו מבחוץ אני יכול להשתלט לו לצ'יפ יש לו יכולות שהם אקסטר ששווה להכיר אותם שהוא לא רק בורד חמוד למייקרים אנחנו משתמשים בו המון גם בתעשייה לדברים קצת יותר מתקדמים א אפשר להגיד משהו א בטח א קודם כל אהבתי את הרקע פה ממש מגניב מה שנראה ברקע פה תמונה א אז לפי מה שאתה אומר הארדואינו R3 הוא 10 ביט ואז אמרת שה4 זה 12 ביט זה אומר שב4 יש לנו טווח הרבה הרבה יותר גדול יש לנו איזה 496 נדמה לי אם אני טוב נכון נכון יש עניין של סינטקס שבגלל שיש טעימות לאחור יכול להיות שברמת הסינטקס אתה תראה את זה אותו דבר אתה תכתוב את הקוד אותו דבר אבל הוא יפצל את זה להרבה יותר מדרגות חד משמעית ההבדל בין 10 ביט ל-12 12 ביט זה הבדל דרמטי במדידות של א ממיר אנלוג לדיגיטל זה זה אומר שיש פה איזה דיוק מסוים במדידות האלה זה אומר שהוא חד משמעית בורד שיכול את המדידה שלו בפינים האנלוגים יותר גבוהה הרזולוציה ממדידה שלו יותר גבוהה כן כשאנחנו נדבר על הבסיס שתיים וזה זה יהיה קצת יותר אנחנו עכשיו נכנסים לזה בסדר יש לנו אה שחף שאני אבין אה הפין הזהג reference יש לו שני תפקידים. תפקיד אחד זה שאפשר לספק לו מתחיצוני. אם אנחנו רוצים שיהיה אם אנחנו רוצים למשל שיהיה מתח מקסימלי לאa to נניח 3 וולט או 2ני וולט. כלומר לא לבזבז סתם רזולוציה על מתחים שאנחנו לא צריכים. זה תפקיד אחד.

והתפקיד השני זה זה שאנחנו מחברים חיישן ל2D ומביאים אותו למצב מקסימלי. אפשר למדוד את המתח דרך הפין הזה ואז לקבוע לו מתח רפרנס? לא הבנתי את התפקיד השני. לא, אני יכול להשתמש או ברפרנס פנימי או ברפרנס חיצוני. אני יכול או ב5 וולט או ב1.1 וולט שיש לתוך הארדואינות או אם אני רוצה 4.2 ואז אני מכניס לו חיצוני משם.

אני לא המדידה שלי שאני מודד את הפנימי זה כי שהארדואינו כותב לי בספק 1.1. זה לא 1.1 זה 1.085. מהח מקסימלי כן יש לו מתח מקסימלי במתח שאני מכניס לו אני מודד את הרכיב עצמו כמה מתח הוא חווה ואז אני יכול לדייק את המשוואות שלי אבל אתה קורא למעשה את הביטים למשל 100000 מפ אני קורא ישירות הרכיב אני אני מודד ישירות את המתח על הרכיב דרך איזה שם רזיסטור כן מולטימטר כן ממש עם מולטימטר אתה מבר אוקי כן מולטימטר בין ה לגראונ אתה מודד ממש את המתח על הרכיב דרך שנטריסטור יש לך רזיסטור של אפ משהו התנגדות כי אתה לא יכול למדוד זרם ברדוין אתה מודד מתח אתה חייב למדוד את זה במקביל לנגד כלשהו נכון ואז אתה מודד את הערך אחד אחד חדיש לרכיב שאותו סיני ייצר לך ואז מה אתה עושה עם זה אז תגיד אני אומר יש לי בין 1000 ל-1023 אני לא מחלק את זה בחמש כדי למצוא את הערך אני מחלק את זה ב4.8 85 אוקיי ואז הערב שלי הוא הביטי יותר הוא יותר נכון עכשיו אני הגעתי במקדות לקחתי פלוק ולקחתי ארדואינו ששיחקתי עם המתחים שלו והמדידת מתח שלי הייתה ברמת המיקרוולט נכונה זה אומר 10.001 [‏צחוק] 1 נכונה ביחס לפלוק שהוא מאוד מאוד מדויק. כן כן הבנתי. אוקיי אבל בשביל זה אתה צריך להביא את החיישן למקסימום.

אני לא מביא את אני מפעיל את הפקודה בקוד בסדר? אני לא מביא את החיישן המקסימום. אני מקל את הארדונו עצמו איך שהוא מודד. הבנתי. אה אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי.

ביחס למה אני מודד? הרי מתח זה דבר יחסי. ואז אתה מתקן ואז אתה מתקן בקוד בהתאם. נכון. נכון נכון.

חד משמעי כי אני מודד משהו אנלוגי. ואני צריך לדבר אז את הגפ הזה אני משלים טוב ביס 2 רבע שעה שנשארנו על בס 2 בסדר זה הטופ של ההרצאה שלנו היום שכל מה שביבלנו את המוח א מתנגז לפה וזה גם כן to the matrixס בסדר מי שראה את הסדרה הזאתי אפס ואחד זה את הסרט הזה אה תשכחו מכל העולם אנחנו לא מדברים ב1 2 3 4 5 6 אנחנו מדברים בפס ואחד בסדר יש למדתי א רון ואני למדנו אצל אותו מרצה סי ואז פזלתי לסרטונים של הטכניון. יש שם מרצים שכנראה שהיום הם כבר לא בחיים אבל יש שם הרצה שדיבר בשיעור שהוא לימד מגמך א בינרית. הבן אדם התחיל לדמות משבת דלק שמראה לנו 1 2 3 4 בשפה בינרית הבן אדם חושב בחזקת 10 אני לא יודע איך הראש לא עובד הוא יודע לקרוא א ולהגיד מה זה עולם אמיתי א יש לו הרבה היסטוריה של איך שמחשבים יתפתחו הוא פשוט יודע לדבר בינרית אז אנחנו אנשים שמדברים לא בשפה בינרית דרך אגב לפניס יש את האסמלי אסמלי זה בעצם זה שפת מכונה כן בדיוק זה לא שפה שהיא פוגרמבל השיא היכולת של ה לגרום לבן אדם לדבר אסמבלי כן א יש מעט מאוד אנשים שודעים לדבר אשכרה אסמבלי זה כבר שפת מכונה שמדברת ברג'יסטרים והרבה יותר קשה אנחנו ניגע ברג'יסטרים בפרק הבא בהרצאה הבאה אוקיי אז זה בעצם בסיס לדיגיטל אנחנו אומרים אנלוג העולם אמיתי דיגיטל זה אפס ואחד תוציאו קוונטים אם אתם רוצים נמצא לזה זמן בסדר אז ביט זה בינרי דגיט ספרה בינרית אנחנו בסדר לא ביט האפליקציה ביט של מחשב אמרנו 10 ביט אז יש לו יכולת להרוז 10 ביטים 101 1 זה מה שהוא הורז בסדר מספרים בינריים אוקיי מיומצגים על ידי רצף של אחד ואפגל זה אנחנו בentדו מטריקס אנחנו מראים רצפים של אחד ואפ לדוגמה מספר שתיים נכון אמרתי לכם שיש מרצה פרופסור שמדבר בינרי אז הוא מריץ את זה בראש אני כתבתי את זה פה המספר שתיים יוצא כ1 ואפ אפס ככה המחשב יודע להגיד שתיים מה זה אומר 1 * 2 בחז 1 וד 0 * 2 בחזקת 0 ככה המחשב יודע להגיד 10 בסדר זה התרגום בין שפה בינרית לשפה שלנו של בני אדם בסדר יש גם עניין של איך אנחנו עושים הכפלה במערכת בינרית כל ספרה מייצגת חקה של שתיים והספרה ביותר מייצרת את ה בעצם 2 בחזקת אפס אחריה מייצגת את השתיים בחזקת אחד 2 בחזקת שתיים ואנחנו מגיעים ככה אנחנו מכפילים את הביטים שלנו בסדר זה רלוונטי שאנחנו מדברים ביט על ערוץ יחיד זה נקרא תקשורת סריאלית אם אנחנו לוקחים עכשיו תקשורת סריאלית בערוץ יחיד מעבירים [‏צחוק] 1 110 1110 זה בעצם מה שאנחנו אומרים הסרי אקמנס או הסריאלפורט או כל מה שהוא סיריאלי אפשר לעבוד במיליון ערוצים בסדר ואז הסיבוכיות היא הרבה יותר גדולה איך אנחנו הופכים שפה בינרית למשהו שהוא אפליק כטיבי שאני יכול לשלוט בו. מכירים שרים לוגין?

אנשים חכמים אמרו רגע יש לי 01 בוא נעשה מזה פעולות אשכרה אמיתיות שאני יכול לדבר עם המכונה שלי. זה הבסיס לאסמבלי. בסדר? עכשיו גם ברמה שאני רוצה להפוך קוד לצ'יפ מאוד טובים בזה. הם ברגתוב הרבה מאוד שורות קוד.

הם עושים צ'יפים יהודיים שברמת השערים הלוגים שלהם כבר דוברים את השפה. אתה לא כותב קוד, אתה כוסף ממש בהרדו את השערים הלוגים שלך. אפל מצוינים בזה. אז יש לי את ה א ואתנ את הN שזה הנמס שלו. אם אתם רואים פה אני עושה אפ אני מקבל אפס 0 אחד אני מקבל אפס 1 מקבל אפס 1 מקבל אחד וזה הנמסיס שלו.

זה ההופכי שלו. אם אני עושה אפס אפה אני מקבל אפס פה אני מקבל אחד or. אוקיי, אז מבחינת אנחנו נגיע לג'אסקריפט, אתם תזכרו מה זה, מה זה or זה וגם או זה פשוט יכולת לבצע קונדש ופעולות אמיתיות שיוצרות לנו לוגיקה. בגלל זה זה שערים לוגים. תעשה את זה ואז את זה ואז את זה ואז את זה ובעצם ככה אני שולט לאיפה הזרם ילך, איזה מתגים נוספים אני אדליק.

ואז בתוצאה מזה הדולי יוצר לי תמונה של אפס ו1 בסדר שם זה ג'נרטיב הוא עובד על סטרואידים בכמות הפעולות שהוא עושה אבל זה הבסיס הלוגי שלי כשאנחנו מדברים אסמלי אנחנו מדברים ריגסטרים אנחנו מדברים על פעולות ספציפיות שאני מרים נכון אמרנו מיליארד טרנזיסטורים תחשבו מיליארד טרנזיסטורים אני יכול ליצור איתם המון המון המון שערים לוגים שיעשו לי פעולות של תעשה את זה ולא את זה לא את זה וגם את זה וככה אני יכול ממש ליצור שפה שלמה מול מחשב ואנחנו לקראת סיום עוד דיגיטלי ועוד אנלוגי. בסדר? יש לכם פה את התמונה היפה הזאתי. עוד דיגיטלי זה אחד ואפ אין מה לעשות העולם הדיגיטלי הוא אפס ואחד. חפרנו על זה עכשיו כמעט שעת 2 וחצי.

עוד אנלוגי זה הלה בבעלה. עוד אנלוגי זה מה שיוצא אני מרוצה. אותו אנחנו אומרים מאוד דיגיטלי. אז אנחנו מדברים עכשיו בוא נשלח את זה על ארדונו אנalogוג i אנחנו בעצם נעשה פה סוג של cler הוא מייצג מידע דרך שידויים רציפים בתוכנה אור לחץ אור קול זה דברים שהם רציפים הם לא דיגיטליים הם לא בינריים אנחנו חיים בעולם רציף אז יש לנו עוד שמשתנה באופן רציף בטווח יש לנו גל שיכול לנוע בין האפס למקסימום פלידודה שלו באופן רציף אוקיי זה לא אחד ואפס כמו הדיגיטלי שאנחנו מדברים עכשיו אנחנו צריכים להעמיר את הפה שלי למשהו דיגיטלי אז את זה אנחנו מייצגים בעזרת אותות חשמליים עם אמיר אנalogוג דיגיטל למחשב אני מדבר המיקרופון שומע אותי מזיז את זה מברנה שנותנת מכות של אחד ואפ ומתרגם את זה לכם ברם קול בסדר א וכמו שחפרנו על זה אותות אנלוגים מאוד רגישים לרעשים בסדר אם אתם זוכרים היינו מקרבים מיקרופון לרנקול שומעים בבלאגנים הפלאפון היה מתקשר שר בחדשות ופתאום היה רעש שם. א יודעים יודעים לסנן לזה יותר ויותר טוב היום אבל מאוד רגישים לרעש.

עוד דיגיטלים זה בדגל input דגטל outpוט שלנו בארדואינו זה אחד או אפס. אפשר לשים בסוגריים PWM זה עדיין 1 ואפ אוקיי מחשב משתמש באותות האלו אין דרך אחרת מחשב קונבנציונלי לא הבנתי לדבר עם מחשב מאוד תמיד לרעשים ההבדל בין אפס לאחד הוא אדיר כלומר גם אם הסטייט שלי אמרתי לו תעשה 5 וולט הוא עשה 4.8 8 וולט זה מספיק ברור למחשב שזה אחד. אין לי טעות הסטייט הזה אחד חד. א יכול לתת לכם דוגמה יש מושג שנקרא פup resיסטור בארדואינו. אוקיי אני עכשיו רוצה לשלוט בסוויץ.

יש לי סוויch שהוא יכול להיות או normally open. זה אומר שהמעגל שלי פתוח וזרם לא זורם או normally close שהמצב הדיפולטי שלו זה זרם זורם. עכשיו, אם המצב הדיפולטי של הזרם שלי זורם ופתחתי אותו, אני צריך את הזרם שנוצר לי לפרוק לאיפהשהוא. אני פורק אותו לנגד, קוראים לזה פולר resסטור, זה פקודה שנותנים אותה בקוד. זה אומר שיש לי וודאות בין מצב סגור למצב פתוח, אחד חדידה של או אפס או אחד.

אין לי פה טעויות. בעולם האנלוגי. אני מאוד חשוף לרעשים ואני מדרגם אותו כתוצאה מזה לדיגיטלית. ויש הרבה מאוד שיטות לאיך אנחנו מורידים רעשים. יש מונחים של יחס אות רעש.

יש עולם שלם של הנדסה ופיזיקה סביב איך אני מקבל את האות הכי נקי מעולם אנלוגי וממיר אותו לדיגיטלי נכון. א ארדואינו ארדואינו JS אנחנו מדברים בפקודות סיריאליות עם הבקר שלנו. אוקיי סיכום מהיר על מה עברנו היום? אנחנו ממש בחמש דקות האחרונות מעריך את זה מאוד שהייתם מרוכזים ושהצלחתם לשבת על [ __ ] שעתיים וחצי אז עברנו על מבוא לארדואינו בסדר הגענו בסירה היסטורית הגדרות ויסודות גמי ארדואינו נפוצים והשוואה לבורדים אחרים האם על דשת של השכן ירוק יותר או לא למרות שארדונו עכשיו נהיה כבר כחול מבוא למעגלים חשמליים דיברנו על מושקים בסיסיים במעגלים סוגי מעגלים וסכמה חשמלית זה איפה שראינו את הסכמה אל בול ארדואינו ורון הציג לנו את הבורד שהוא יצר רכיבים חשמליים חשובים אז זה לדיוודה נגד קבל סליל שזה 4 וחצי כי לד ודיודה זה פוטטו פוטטו בגדול dc סרו וצד מערכות הנאה סופר חשובות לארדואינו איך אנחנו מתייחסים לארדואינו כמד מתח ואיך אנחנו יכולים לשפר את הדיוק שלנו ואנחנו חבר'ה שרוצים להתקדם חיישנים מתקריים אז קצת דילגתי על זה זה nameד droppופing זה כל החיישנים שאתם יכולים יכולים לדמיין אותם שרלוונטים לארדואינו ומבוא למערכות בינריות שזה עושה לנו קלוזר לכל ההרצאה הזאתי ואיך אנחנו מתייחסים לארדואינו ככלי שאנחנו מורידים בבניו את הכובע שהוא הביא לנו את כל הטוב הזה ב-20 דולר מה יש לנו בהמשך אז איך הטרנזיסטור שיננו את העולם ניר זרק פה איזה משהו שמעניין אותו להבין איך טרנזיסטור שינה את העולם טרנזיסטור שבר לאנושות את המוח בסדר אלון מסט משגר עכשיו לויינים על סטרואידים בעזרת טרנזיסטורים רגיסטרים זה גם כן מאוד קשור לאיך המחשב עצמו יודע לבצע את הפעולות האלו איך בנוי מיקרוקר ברמת אבני הבניין של המיקרובר צת ארכיטקטורה בסדר מה ההבדל בין מיקרובר לCPU CPU בסופו של דבר יש לנו במחשבים מאבדים קצת יותר חזקים מארדואינו בסדר זה קצת שונה בין מה שיש לנו הI7 או I5 שיש לנו מחשב לבין המיקרו בקר שיש לנו אז מה ההבדל הזה למה אנחנו לא שמים עכשיו i7 על ארדואינו. אה נדבר ספציפית על המיקרו בקר של הארדואינו.

הוא באמת ביקרו בקר מיוחד. הרמת סביבת פיתוח. הייתי שמח שתעשו את זה בבית. בסדר? ותמיכה של הקהילה גם הקטנה וגם הגדולה ושלנו כדי שאנחנו נוכל לדלג על הפרק הזה ולא להתעכב כי זה יכול לקחת הרבה זמן.

ומה שנעשה אנחנו פשוט נתחיל פה את העיקרות של הג'אבסקריפט כבר בפרק הבא. אנחנו למעשה נסיים את כל הפרק של ארדואינו בהרצאה הבאה. להרצאה לאחר מכן אנחנו נדבר על מיקרו בקר של הארדואינו ותסביבת פיתוח אנחנו נדלג. אנחנו נחפור על פרוטוקול פירמטה שהוא סופר חשוב וכבר נתחיל את הג'אבסקריפט ככה על הזמן. בסדר?

אז את הרמת סביבת פיתוח. יש פה חבר'ה שכבר עשו את זה וכלים בזה. בואו נעזור פה נעשה פה כזה בריןסטורם נעזור אחד לשני אם אנחנו מתקלים בבעיות ונרים סביבת פיתוח סביבת פיתוח היא קריטית בראש הראשונה ארדונו js כי יש שם את הפורסופטור שאנחנו צריכים אותם וגם כדי להתחיל לעשות ג'אבסקריפט אנחנו לא יכולים לתכנס ג'אסקריפט אם לא תקנו no js על המחשב אם אין לנו studio cד אין לנו vs אין לנו אדור לכתוב את הקוד בסדר אז זה סופר קריטי הייתי שמח שתעשו את זה כדי שנוכל לרוץ ולא להתעכב על שאלות, טענות, מענות, דברים שאתם רוצים לדבר ולשאול אותם. אה, לי יש שאלה. לי יש במחשב אנדרואידו 1.8 בעברית.

השאלה אם זה חשוב לעבור לשתיים לגרסה שאתם הID א הגרסה של האנדרונו, כן? של הIDE, של הפוגרמר. א כן. אה הייתי שמח שנישרישר קו כדי שכולנו גם נראה פיזואלית את אותם פקדים כי יש הבדל בין ה-1.8 לחדש יותר מבחינת איך שהוא נראה. חשם אני אומר לך לך לאמפלס ותוציא את הפירמטה אתה תראה א' ואתה לראה ב ואז מבחינת שפה משותפת קצת יהיה לנו קשה לדבר אנחנו צריכים להבין איפה הגפ הזה כתה בגרסה אחרת ואנחנו בגרסה חדשה יותר וזה לא בדיוק נראה אותו דבר מבחינה פונקציונלית לא אין הבדל מה מה גם של הארדואינו R4 החדש שבתקווה וכולכם תעבדו איתו אתה בכל מקרה צריך את הID החדש נכון הוא לא טוב בח בכל מקרה גם הID החדש דומה לגיטאב זה טוב לעבוד עם יהיה חדש בקיצור א הייתי ממליץ לעבור אליו ACP כמה שאתה אומר אוקיי עכשיו לגבי הגיטאב אה איך אה כתבת שבעצם א להתקין אותו כמו נתת את זה טוב מה איך אה אנחנו נעבור על זה בסוף הפרק של הג'אבהסקריפט לפני שנתחיל את הפרויקט דמר כולכם תפתחו גיטאבים אישיים שלכם תלמדו מה זה פוזיטורי תעבדו על זה מה שמיכאל אמר אפשר להוריד גיטפדסקופ במקום לעבוד באפליקציתוב שאני נכנס לבראוזר שלי לחרום שלי כותב gitub.com אפשר להוריד את זה כתוכנה לוקלית יוסי אתה מדבר על אתה מדבר על הזרוע נכון אתה מדבר אגיד את מה שרשמנו לעשות גיטפול בלה בלה בלה נכון יוסי לא אני מדבר על הכנה לקורס אה להוריד גיט גיט גיט לא גיטב גיד זה משהו שצריך לרוץ לך במחשב זה טכנולוגיה יש הבדל בין גיד לגיטב גיטב זה תוכנה אזה זה למעשה אפליקציה שמאחסנת לי מלא קוד גיט זה הטכנולוגיה עצמה שהיא רצה בתוך המחשב צריך להוריד גיט כן צריך להוריד למחשב גיט כן חשוב מאוד משתמש בזה המון אנחנו קהילה שאנחנו עוזרים אחד לשני שאנחנו מפתחים יחד גיט זה הליבה אי אפשר בלי גיט הרגב זה לפי מה שכתבתם אה אה עדיף לעקוב אחד לאחד אחרי מה שכתבנו כדי שכולנו נדבר באותה שפה ושלא נחפש תנשיות אחרי זה אחרי זה לעשות דבאגינג ל תיאום גרסאות זה סתם יקח זמן וחבל להשקיע בזה אז אני יכול לצרוב את האפירמטה כבר נכון אם המשלוח הגיע אליך לך על זה תעשה את הפרויקט בדרך אליי לא עוד לא הגיע וואלוח איתי באחד ומשהו עלה לזה אוקיי אה כן כן אתה אחד מה שהיתכול כן אתה אתה שולח אה שולח זה אלינו את השלים את הפרויקט הקודם אשתו בא לקחת ממני את הזרוע אה אוקי מי שרוצה לשלוח את אשתו אליי ב שלו אבל א לא אבל לגבי הפרויקט הזה הפרויקט הזה הפרויקט הזה אתם תקבלו אותו כן שהוא יהיה רלוונטי אני לא רוצה שהריכוד שלכם עכשיו יצא מזה ותתחילו לשחק בו אני רוצה שניהיה יחד אז אתם תקבלו אותו מספיק זמן לראש כדי להעמיד פרויקטים יפים ולעשות שואוף במיטה בסדר אנחנו נציג פה 10ה פרויקטים כל אחד יתן את האינטרפרטציה שלו לאיך הוא רואה את זה קורה כי אתם כבר תהיו השפי ג'אבסקריפט ומחיירדונה אה אז רציתי להגיד קודם כל תודה רבה מעניין מאוד שתיים איפה יש את סדר הפעולות והתוכנות שצריך להתקין יש את החבר בקהילה הגדולה נכון אז יש שם בדריפש באודות יש שם הכל אוקי פרק סלנס זה עובר דבגינג תרגישו חופשי להגיד אם משהו לא מסתדר לכם גם הקהילה הקטנה א ניר מיכאל ומורדי א אני יודע שיש להם את הזרוע הם לא יכולים להתחמק מזה אז הם חייבים לעזור לכם ובקהילה הגדולה יש לפחות עוד 40 אנשים שיש להם את הזרוע אז א 40 אנשים במקור ראשון הרימו את הסביבת פיתוח והצליחו לעשות את זה יוסי א מכירים אותו את יוסי יוסי מצטרף אלינו להנהלה של הקהילה.

יוסי. והוא מצטרף פה לקורס. הוא גם כן יש לו זרוע בבית, איש גם כן שהשלים עכשיו פול סטק ולמד את זה. בוגר קורס פולסטק ואיש ארדואינו. גישו חופשי יוסי נכון לפנות אליך עם מסתבכים הוא גם מאיש מאוד נחמד הוא מסביר מאוד פשוט.

טוב בכיף לשלוח לי וואטסאפ. אפשר רוצה להתקשר גם. כן. שאני אזמן. בסדר, בואו נסכם שאת הרמת סביבת פיתוח אנחנו לא עושים פה יחד.

כל אחד עושה בנפרד. תנצלו את המשבים של 40 אנשים בקהילה הגדולה, עוד שלושה אנשים פה ויוסי אחד שיעזור לכם ויתמוך בכם אישית כמה שצריך כי חבל לבזבז פה את הזמן בקורס. בוא נלמד ג'אבסקריפט במקום להתקין תוכנות. יש לי זה לא שיעורי בית. כן.

אני לא אתן עונש למי שעשה את זה. אני רוצה להוסיף משהו. אני פונה בעיקר לחבר'ה שקצת לא מגיעים מעולם החשמל. יש פה כמה כאלה שגם מגיעים מעולם התוכנה והיום פול תובת או מושגים אפילו כמו בינרי ואפס ואחד ובסיס שתיים כל מיני דברים כאלה לא לא יורדים להם חלק בגרון כמו לשאר האנשים. הכל בסדר.

אוקיי יש פה דברים שאנחנו מביאים א א מתואר להנדסת חשמל מערכות בינריות ואפס אחד ודברים כאלה. אוקיי זה דברים שהדברים שבסוף שהכף דיבר עליהם זה דברים שהשתמשתי בהם באינטל אוקיי זה בסדר גמור שאם אתם רואים את הדברים האלה לא ישר אתם רואים והכל ברציף אצלכם א בשביל זה אנחנו פה אנחנו נפם את זה גם פעם הבאה אנחנו ניפגש איתכם גם בלי קשר אנחנו נדבר על זה בפרויקט זה דברים שלאט לאט דברים שלוקחים זמן ואנחנו נדאג שזה יגיע אליכם ככה א לאט לאט בכמה שטרמנות בו עד שזה יתקל ומשפט אחרון ונסיים כי אנחנו מנסים לעמוד בזמנים גם יש פה אנשים שבטח יש להם התחייבויות אחרי זה ההרצאה למי שכבר לא שם לב נמצאת בדרייב תחת הכותרת הרצאה שנייה הקלטה היות וזה שעתיים וחצי לוקח קצת זמן עד שאני מעלה אותה א היא תהיה לכם מחר תרגישו חופשי לעשות בינג' לכל ההרצאות עם פופקורן מתי שאתם רוצים במקום לראות חדשות וללמוד את החומר הזה עד שירד לכם בגרון חלק אה זה אכן חומר לא פשוט. אה, מור שנה רביעית בהנדסת חשמל בברילן. אה, מקווה שגם הצלחנו לחדש לך פה דברים ורון מהנדס חשמל פה ויוסי מהנדס חשמל פה. אתם יכולים לשאול שאלות חופשי ויענו לכם.

יוסי מילר, יש פה שני יוסי אז יוסי מילר יעזור לכם בסביבת ניתוח. מטרה זה שניקח את הUSB הזה, נדחוף לכם למוח ותדעו את הידע הזה. אין פה חידות. אם צריך גם עזרה בגיט ובגיטאפ גם בכיף. אם טל אתה מנסה לדבר אלינו אתה מיוט אתה לא מדבר אלינו לא בסדר תודה רבה חבר'ה יאללה אנשים לפני שבוע הבא 6 תודה רבה תודה תודה רבה ממש תודה רבה בכיף ביי ל טוב ביי ‏Eh